הקשר בין המשבר הכלכלי בארה"ב לדגים בכנרת

בשנת 2008 התרחשה התרסקות בועת הנדל"ן בארה"ב. כשנתיים מאוחר יותר הודיעה ממשלת ישראל לדייגים בכנרת שעליהם להפסיק לדוג כדי לאפשר לאוכלוסיית הדגים להתאושש. תתפלאו, אבל שני האירועים האלה קשורים ביניהם. הסיבה: מבנה מערכת הכספים שלנו.

רוב הכסף במערכת הקפיטליסטית כיום מבוסס בעיקר על אמון ביכולת הצמיחה העתידית של הכלכלה. ללא אמון כזה - האשראי יתייקר והעסקים יתקשו לקבל הלוואות ולהגדיל את המכירות. עסק שרוצה לבצע השקעה מקבל הלוואת אשראי מבנק, משקיע, ואם הכל הולך כמו שצריך - מגדיל את המכירות, מחזיר את הכסף עם ריבית ומצדיק את האמון שניתן בו. מעל 95% מהכסף שלנו מבוסס על הלוואות שניתנות על ידי בנקים ליחידים ולפירמות.

בועת הכלכלה האנושית

כדי לאפשר את המשך הצמיחה, בנקים וממשלות נוטים לא פעם לנסות "לעודד" את הכלכלה ולטעת בה תקווה לעתיד. לעיתים תקווה זו מנוצלת לרעה, כמו בבועת הנדל"ן, כאשר המנגנון של ייצור תקוות לעתיד המציא נכסים יותר ויותר מופרכים במטרה להמשיך בחגיגה שממנה נהנו בנקים. אבל זו רק דוגמה לבועה גדולה יותר, שעליה רוכבת הכלכלה העולמית - בועת הכלכלה האנושית, שצומחת בתוך עולם טבעי וסופי.

אם במאה ה-19 חיו מעט אנשים, שכל אחד מהם צרך מעט משאבים, יצר מעט זיהום וחי בעולם משופע בדלק, במחצבים ובמערכות טבעיות - במאה ה-21 המצב הוא הפוך. כיום יש הרבה אנשים, שכל אחד מהם צורך המון משאבים, מלאי המשאבים שנותר קטן יותר והמערכות הטבעיות חלשות ורגישות יותר.

עברנו לעולם בו לא חסרות לנו עוד ספינות דיג או הון מעשה ידי אדם, מאלה יש לנו די והותר. מה שחסר הוא "הון טבעי", כמו דגים. המערכת האקולוגית והמחצבים הטבעיים אינם גדלים, וכפי שנוכחו דייגי הכנרת - קניית ציוד חדיש, משוכלל ככל שיהיה, לא ממש מועיל כשאין דגים.

אפשר להמשיך לצמוח גם היום, אבל הדבר כרוך במחיר כלכלי סביבתי וחברתי כבד. כך למשל, המשך הדייג פוגע ביכולת התחדשות הדגים. אפשר כמובן לגדל דגים בבריכות, אבל הדבר דורש השקעה של עוד משאבים, שגם הם, כמו הדגים, הולכים ומתמעטים ביחס לביקוש ההולך וגואה. כך מאז שנת 2000 התייקרו הסחורות, האנרגיה והמזון פי 3.

האתגר: מערכות כספים חדשות

אחד האתגרים שאיתם נצטרך להתמודד במאה זו הן מערכות כספים חדשות, שאינן מיועדות ליצור צמיחה גדולה ככל האפשר, אלא לאזן בין פעילות כלכלית וחברתית משגשת לתמיכה במערכות והמשאבים הנחוצים לקיומה.

הגיע הזמן להפרד מהכלכלה הקווית, שכורה מחצבים באמצעות נפט ופחם ומייצרת מוצרים זולים שמתקלקלים מהר, תוך פליטת הררי פסולת וזיהום. במקום זאת יש לעבור לכלכלה מחזורית ובת קיימה, שמתבססת על 3 עקרונות - אנרגיה מתחדשת, מיחזור חומרים והתאמת קצב הפעילות האנושית לקצב ההתחדשות של משאבים בטבע.

כיצד לעשות זאת בפועל? שאלה זו נידונה בקרב כלכלנים ומוסדות בילאומיים ויש לה כמה תשובות ברמות פיתוח שונות. דוגמה אחת היא מטבעות קהילתיים משלימים, שמאפשרים לקהילות לקיים לצד המטבע הרשמי גם מערכת ששומרת את הכסף בקהילה ומחזקת את העסקים המקומיים. 

דוגמה נוספת היא פנסיה "ירוקה", שמשקיעה את כספנו באפיקים בני קיימא כמו יוזמות אנרגיה מתחדשת או מזון שאינו תלוי בדלק מחצבי, במקום באג"ח תאגידי שעובר "תספורות". דוגמה נוספת היא בנקים קואופרטיבים, שהתחזקו בארה"ב ואירופה לאחר שלקוחותיהם הם גם הבעלים שלהם, נמנעו מסיכונים מיותרים שלוקחים הבנקים המסחריים.

הכותב הוא חבר בעמותה לכלכלה בת קיימא ובתנועה לשינוי מוניטארי. כנס הייסוד של ההתנועה לשינוי מוניטארי ייערך היום (ד') באוניברסיטת ת"א בשעה 16:00