הבית נהרס בעמוד ענן? זה טוב לצמיחה במשק

בכל פעם שאתם נוסעים ברכב, קונים בסופר או בקניון או הולכים לרופא - אתם תורמים לעלייה בתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) ולגידול בצמיחה בישראל. להבדיל אלף הבדלות - גם בכל פעם שטיל נורה מכיפת ברזל ליירט רקטת גראד או בכל פעם שרקטת גראד פוגעת בשטח בנוי וגורמת לנזק שבעקבותיו נעשות עבודות שיפוץ - התמ"ג והצמיחה בישראל שוב עולים.

עוד טורים של עדי וולפסון - בכלכלה ירוקה:

• איך יהפוך שר האנרגיה והמים לירוק?
• יודעים להפגין למען הסביבה, בקלפי שוכחים הכל
• הביאו כבוד לנגב: פרס אירופי ירוק לבאר-שבע
  

השימוש במדדי צמיחה כלכלית החל לאחר המהפכה התעשייתית, במעבר מחברה חקלאית המייצרת תוצרת לצורך קיום מקומי בלבד, אל חברה מודרנית המבוססת על שווקים מגוונים, צריכה מוגברת ותחרות. מה הבעי?

מודדים רווח - לא רווחה

מדדי הצמיחה המקובלים כיום בעולם מתבססים על תוצר מקומי גולמי (תמ"ג) - שמודד את סך הסחורות והשירותים המיוצרים בשטח נתון - לרוב של מדינה, ובזמן נתון - לרוב של שנה. מדד זה כולל צריכה פרטית, השקעות בתשתיות פיזיות או אנושיות לצד הוצאות ממשלתיות וייצוא גולמי פחות יבוא גולמי.

צמיחה כלכלית מוגדרת כגידול של האפשרויות במשק לייצור או צריכה של מוצרים או שירותים ומחושבת כשינוי בתמ"ג על פני זמן נתון. ם זאת, מדדי הצמיחה המקובלים כיום אינם מודדים את ההשפעות השליליות של הצמיחה, כמו היווצרות פערים חברתיים וזיהום סביבתי. למעשה מדובר במדדים כמותיים ולא איכותיים, שמודדים רווח ולא רווחה.

אם ניקח את הדוגמה של נסיעה ברכב או בתחבורה ציבורית - הרי ששתי האפשרויות מובאות בחשבון בתמ"ג ובצמיחה הכלכלית כצריכה של מוצרים ושירותים. עם זאת, המדדים האלו לא מתייחסים לעלות או לנגישות של תחבורה ציבורית, או להבדל בזיהום האוויר ופליטת גזי החממה לאדם בין נסיעה ברכב פרטי לעומת נסיעה ברכבת.

מדדי הצמיחה החדשים

אבל הבעיה העיקרית היא שמדדי הצמיחה הפכו מכלי ליעד, שהמדינות התקציבית ולמעשה הפעילות של המדינה נקבעת בהתאם אליהם. עובדה זו הובילה את המשרד להגנת הסביבה, המועצה הלאומית לכלכלה והלמ"ס, לדחוף להחלטת הממשלה שהתקבלה בשבוע שעבר - להקים ועדת מנכ"לים בין-משרדית, שתדון בקביעת מדדי איכות חיים ורווחת חיים לבחינת ההתקדמות של מדינת ישראל. המלצה דומה נכללה גם בדו"ח ועדת טרכטנברג, שהוקמה בעקבות המחאה החברתית.

מדדים אלה אמורים לשמש לצד מדדי הצמיחה הקיימים וכבסיס לקבלת החלטות. האתגרים המרכזיים שעומדים בפני הוועדה הם להגדיר את המרכיבים העיקריים שמייצגים את רווחת ואיכות החיים של תושבי המדינה ולהחליט כיצד לשקלל ביניהם לכדי מדד מרכזי ומוביל.

מדינות מפותחות וארגונים בינלאומיים כמו האו"ם וה-OECD, ביצעו בשנים האחרונות מחקר ופיתוח בנושא מדדי צמיחה חדשים. בנוסף לסחורות ולשירותים, המדדים השונים מכמתים גם מרכיבים כמו תוחלת חיים, נגישות להשכלה גבוהה או לשירותי בריאות, שיעורי פשיעה וזיהום אוויר. באופן כללי המדדים החדשים הללו מתחלקים לשלושה: 

מדדים לתיקון התמ"ג - מבוססים על תוספת של העלות של היבטים סביבתיים וחברתיים למרכיבי החישוב של התמ"ג תוך התייחסות לרווח ולהפסד. אלה כוללים מדד רווחה כלכלית, מדד רווחה כלכלית בת קיימא ומדד קדמה אמין.

• מדד רווחה כלכלית (Measures of economic welfare-MEF) - המדד הוותיק ביותר, שמוסיף לתמ"ג את הערך הכספי של שעות הפנאי, העבודה הלא משולמת כמו עבודות בית והתנדבות, והפגיעה הסביבתית.
  

• מדד רווחה כלכלית בת-קיימא (ISEW-Index of Sustainable Economic Welfare) -המדד השימושי ביותר כיום. לוקח בחשבון את המרכיבים של המדד לרווחה כלכלית בנוסף להפחתה של הוצאות יומיומיות כמו הוצאה על תחבורה לעבודה שאינה תורמת לרווחת האדם, ועלויות תאונות דרכים, פשיעה, זיהום אוויר ופגיעה בבתי גידול. מדד זה שימש בסיס למדדים נוספים, שלוקחים בחשבון משתנים רבים יותר כגון מדד קידמה אמין.
  

• מדד קידמה אמין (GPI-General Progress Indicator) - משקלל גם את עלות הפגיעה מפליטות גזי חממה ועלות הזיהום הסביבתי של משקי בית.
  

מדדים משלימים לתמ"ג - משקללים את התמ"ג עם מדדים של איכות חיים ורווחה כמו תוחלת חיים, מספר שנות לימוד, מספר הדירות בדיור ציבורי וכדומה. כך למשל - מדד הפיתוח האנושי (HDI-Human Development Index) - המחושב על ידי ממוצע משוקלל של רמת הכנסה (תמ"ג), תוחלת חיים ורמת השכלה (שיעור האורינות וההרשמה למוסדות לימוד).

מדידים חלופיים - מודדים את רווחת בני האדם כתלות בהשפעתם על הסביבה על מנת להגיע לרווחה זו. כך למשל מדד האושר (IH-Index of Happiness) - שמודד את רווחת בני האדם ומכמת את מידת שביעות רצונם מחייהם כתלות בהשפעתם על הסביבה כדי להגיע לרווחה זו.

מדד זה מושתת על ההנחה כי המטרה העיקרית של בני האדם במהלך חייהם היא אושר ולא עושר. עם זאת, הוא מודד יעילות אקולוגית בתמיכה ברווחת בני האדם, מבלי להתייחס להיבטים חברתיים כמו זכויות אדם, חופש פוליטי, רמת חינוך או פשע. באופן זה המדינות המובילות במדד האושר הן מדינות עולם שלישי, בהן קיים ניצול נמוך של משאבי טבע כדי לספק את צרכי הקהילה המקומית.

ישראל ביחס לעולם

בטבאה הבאה אפשר לראות איזה מדינות בעולם ממוקמות במקומות הראשונים במדדים השונים, ואת מיקומה של ישראל ברשימת המדינות לכל מדד ומדד. כל המדדים פרט למדד רווחה כלכלית בת-קיימא נמדדים לכ-200 מדינות בעולם, והנתונים מתבססים על הבנק העולמי והקרן לכלכלה חדשה:

*הבנק העולמי

**הקרן לכלכלה חדשה

מהנתונים ניתן לראות כי מצבה של ישראל לא רע בעולם ביחס למדינות אחרות בעולם הן במדד הפיתוח האנושי, שאינו מתחשב בהיבטים סביבתיים כלל, והן במדד האושר, המבוסס על סקר איכותי ולא כמותי בקרב הציבור הרחב.

עם זאת, במדד הרווחה הכלכלית הבת-קיימא, שמשקלל היבטי רווחה וסביבה רבים, אין עוד דירוג לישראל. מאחר שעל פי נתוני ה-OECD יש בארץ פערים חברתיים גבוהים יחסית למדינות המפותחות וביצועים סביבתיים נמוכים - צפוי כי ישראל תדורג במדד זה בתחתית הטבלה של המדינות המפותחות.

משום כך, על מנת  להיות חלק מקהילת המדינות המפותחות בעולם - הממשלה חייבת להתחיל למדוד את הצמיחה גם על סמך מדדי רווחה וסביבה, שלוקחים בחשבון היבטים של צמצום פערים חברתיים ופגיעה סביבתית - ולא רק על בסיס נתונים כלכלים יבשים. לא פחות חשוב מכך - עליה לבחון כיצד היא מעדכנת ומיישמת את המדיניות הכלכלית, החברתית והסביבתית שלה בהתאם.

הכותב הוא מרצה במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון