בחירות אישיות מדי

בקצה הסקאלה ניצבים בהבעת בוז מופגנת המשתמטים. הבלתי מעורבים. אלה שמוציאים עצמם מהכלל, מתנשאים הרחק מעליו ומצהירים בגאון ש"אין במי לבחור" - תפישה שחצנית וילדותית המבטאת אפס אחריות של אדם לגורלו. לוקסוס שאזרח ישראלי לא יכול להרשות לעצמו. בים המועמדים, שחלקו רחוק מלהרשים וחלקו קרוב להחליא, לא ייתכן שלא יימצא לכל בוחר ולו פתק אחד, שיהיה סמוך לדעתו וראוי לבחירתו.

עוד בערוץ הדעות של ynet:

לפזר את עמוד הענן ולבחור בשלום / אריה ארנון

תהיי נאנסת ותשתקי / טור אישי

גרועים מעט פחות הם אניני הנישה. במקומות מסוימים, חברתיים ותקשורתיים, בוער כיום שיח מרכזי אחד ויחיד, סביב איכות החיים של בעלי החיים. ייאמר מיד: בעיניי, זכויות בעלי חיים הן נושא חשוב מאוד - שחשוב מאוד לטפל בו. אלא שאין סיבה ואין צורך שידחק מסדר היום נושאים חשובים לא פחות, אנושיים עוד יותר.

ואגב אניני הנישה. קשה שלא להתרשם כי רבים מהם מדברים על זה הרבה מעבר למגשימים או לוחמים את זה. כמה ממאמיני "יום שני ללא בשר" טורחים לגדל ולטפח בעלי חיים בשאר הימים? פחות או יותר כמספר הטובים בשמאלנינו שהיו חובקים בשמחה בבניין היוקרתי שלהם שכנים ערבים.

גם בקרב הבוחרים ה"קונבנציונליים" המצב אינו מרשים. הטיעון הבא נשמע אנכרוניסטי לגמרי (וזה לבדו אומר הכל): העקרונות והאידיאולוגיה הולכים ונעלמים ממערכת השיקולים של המצביע הישראלי. העניין הטרחני הזה כבר לא רלוונטי עבורו. לעומת זאת, מנחים אותו בהצלחה אינטרסים אישיים. הפגיעה בכיסו תטלטל אותו, ובצדק - אבל מצוקתם החריפה הרבה יותר של עניים, מיעוטים, או מגזרים דפוקים ואומללים אחרים, לא באמת תזיז לו. קריטריונים אישיים יהיו מכריעים גם בבחירת המנהיג - קסמם של ביבי / שלי / ציפי / יאיר, ולא מה הם אומרים, חושבים ועושים.

רגע לפני שעתה הגדולה של הדמוקרטיה, לפני הבחירות, הכול נראה אישי. אישי מדי. איש-איש לנפשו, מכונס בדלת אמותיו הפונקציונליות, לא רוצה ולא מנסה לראות משהו אנושי-חברתי-לאומי מעבר לקצה אפו. מה שכונה לפני מיליון שנה "תפיסת עולם", ושימש בסיס למאבקים ולמהפכות, התפוגג במקרה הרע והצטמצם במקרה הטוב לאג'נדות צרות, נקודתיות, אופנתיות.

האם כל זה אמור להדאיג אותנו? אנחנו הרי למודי איומים, סכנות וחרדות. ממה כבר נשאר לנו לחשוש. אולי מכך שבעידן שאחרי הבחירות נשרת כאן רק אינטרסים חייתיים - של בני אדם, ושל ידידינו בעלי החיים. וזה, כאמור, טבעי ומשמעותי. אבל ממש לא מספיק.

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il