"גאליס", עונה שנייה: חורף חם במחנה הקיץ
כוכבי "גאליס" חזרו לערוץ הילדים - ועל הדרך הביאו איתם דמויות סטריאוטיפיות מדי, קריצות מיותרות להישרדות והמון פלשבקים מבלבלים. ולמרות הכל, היה שווה לחכות
ביקורות נוספות בערוץ הטלוויזיה של ynet:
- "אימפריית הפשע": עונה של דם, יזע וויסקי
- "אייל גולן קורא לך": אנחנו פה בשביל המלך
- "אופוריה": נעורים ללא אסקפיזם
קצת רקע לאלו מביניכם שלא ממש יושבים עם הילדים לצפות בטלוויזיה: הסדרה עוסקת במחנה קיץ ששמו גאליס, אליו מגיעה חבורה של בני נוער שרוצים לקבל שיעור במנהיגות ובערכים, דרך ביצוע שלל משימות מאתגרות. בעונה הקודמת הם נקלעו להרפתקה בחיפושיהם אחר לוחות הגורל. בעונה הזו, הם יוצאים למסע אחרי העיר האבודה גאליסיה.
אבל לא הכל פאן ב"גאליס". גיא זוארץ, שמשחק בסדרה את ארי מיטרני, המבוגר האחראי במחנה, הוא החוליה החלשה בסדרה - ולא בטוח שבאשמתו. אלוהי הרייטינג, כך נראה, השפיע גם על היוצרים - והם החליטו לקרוץ לעבר "הישרדות" לא רק בקונספט המשימות, המלווה את הסדרה לאורך כל פרקיה (כך מתברר אמורים החניכים להוכיח מנהיגות), אלא גם עם המנחה המזוהה כל כך עם הסדרה בארץ.
אך עבור זוארץ מדובר בכלוב של זהב. הוא נאלץ להמשיך גם כאן עם ה"אחת, שתיים, שלוש - צאו לדרך" המיתולוגי, ויכולותיו הדרמתיות הטובות בדרך כלל הולכות לאיבוד. מה גם שהערבוב בין הסדרה מלאת התככים של ערוץ 10 לבין סדרה שמעוניינת להיתפס כאיכותית - כזו שגם הילדים וגם ההורים ישמחו שמשודרת בטלוויזיה - לא ממש ברורה.
עם זאת, הבעיה העיקרית עם "גאליס" היא ממש לא במשחק. אפילו על הקריצה להישרדות אפשר עוד לסלוח. הבעיה הגדולה בסדרה היא הסטריאוטיפים, שנראה כאילו נלקחו מסדרות הנעורים של שנות ה-90.
כבר בפרק הראשון, או ליתר דיוק - בעשר הדקות הראשונות שלו, מוצג הוגו, הנער השמן היחיד בחבורה, כטיפש ותמים. נכון, בעונה הקודמת ראינו שהוא גם מתוק להפליא ואפילו מחונן - אבל כל זה נעלם כלא היה כשצריך מישהו לעבוד עליו.
ולא רק שמנים סובלים מנחת זרועם של הסטריאוטיפים בגאליס. הבחור החתיך והעשיר הוא, כמובן, תחמן ורשע שמצליח לעבוד על כולם ולנצח את המשימה. הבחורה החכמה צריכה, כמובן, להיות גם קשוחה וביצ'ית. והבחור החברותי, זה שכולם אוהבים לאהוב, דווקא לא ממש זכה במנת משכל שווה במיוחד.
גם הזוג המלכותי בסדרה, יונתן ודני (אותם משחקים כוכבי הילדים והפסטיגל תובל שפיר ואליאנה תדהר, בהתאמה), לא חפים ממחלת הסטראוטיפים. בעוד הדמות שלו היא של נער חכם שמבין ויודע הכל ברגע, היא משחקת בלונדינית שנגררת אחריו. אבל היי, לפחות האהבה שלהם תנצח, בדיוק כמו באגדות.
ולפני סיום, רק עוד הערה קטנה ליוצרים. נכון, אנחנו בעידן הפס המהיר. הילדים של היום מצייצים על כל צעד שעשו בטוויטר ומעלים את עצמם לדעת לפייסבוק, אבל את הפרעת הקשב שנקראת פלשבקים גם הם לא ממש ישרדו. פעם, פעמיים, אפילו שלוש של פלשבק שחוזר לעונה הראשונה זה עוד נסבל, אבל כשזה קורה בכל סצינה שנייה, ולפעמים אפילו נגררים לפלשבק של פלשבק - טוב, זה יבלבל אפילו את דור הריטלין.
לפנייה לכתב/ת 
