עיר ללא רחמים: טירה סופרת 7 מקרי רצח בשנה
התושבים מעידים כי "החיים בעיר מתנהלים באיכות גבוהה", אבל שבע פעמים ב-2012 הופרה השלווה בסדרת רציחות מקוממת. רק שני מקרים פוענחו והמקומיים מיואשים: "נרצחים פה רק על שטויות והמשטרה נותנת דו"חות". הרשויות מבטיחות למגר את התופעה, בטירה ספקנים. ישראל האחרת - כתבה רביעית בסדרה
10 קילומטרים מפרידים בינה לבין כפר סבא, בשבתות השוק העירוני נכבש על-ידי מבקרים רבים ובעיני תושביה היא נחשבת לעיר מסודרת שהחיים בה מתנהלים באיכות גבוהה. אבל משהו מעיב בשנה החולפת על טירה. העיר שבה מתגוררים כ-23,000 בני אדם התמודדה ב-2012 עם שבעה מקרי רצח, מהם שניים של נשים. המקומיים חסרי אונים, חוששים מהתפשטות התופעה ומאשימים את המשטרה באוזלת יד. ישראל האחרת - כתבה רביעית בסדרה.
צה"ל יציל את ירוחם? "בינתיים מי שיכול - עוזב"
הולכים מבית-שאן: "אין לעיר הזו מה להציע"
פשע, הגירה שלילית, ייאוש - לוד רואה את האור?
שורת מקרי הרצח שפקדה את העיר לא התקבלה אצל התושבים באדישות. באוקטובר יצאו 1,300 מהם להפגנה גדולה ובה מחו על היעדר פתרון ראוי להתפשטות האלימות. "אחרי שבעה מקרים של רצח, התושבים מנסים להמשיך את חייהם ולשפר את המצב", אמר תושב העיר פאדי מנסור. "אנשים מדברים על ירי ומפחדים לצאת מהבית, בעיקר בשעות הלילה. יש כאלה שמבלים מחוץ לעיר, אני מבין אותם".
רק שניים משבעת מקרי הרצח פוענחו. הקורבן האחרון היה אסלאם עבד אלחי (26) שנורה למוות בתוך מסעדה. אביו יאסר טוען כי רשויות האכיפה לא עושות דבר כדי לקדם את מניעת מקרי הרצח ולהביא לשקט. לדבריו, "אני מאשים את המשטרה באלימות, כי הם מכירים את הפושעים ויודעים איפה יש נשק ולא עושים כלום. מי שרצח את הבן שלי הוא זבל וצריך לשרוף אותו. הבן תמיד ישב בבית ולכן אנחנו לא יודעים על מה הוא נרצח".
חוריה, אמו של הנרצח ועובדת סוציאלית במקצועה, מספרת כי מאז הרצח חיי משפחתה השתנו ללא הכר. לדבריה, "אנחנו לא ישנים ולא אוכלים וכל הזמן רק בוכים. אני יוצאת מהבית ומחפשת את הבן שלי, את הכסף שהיה לו הוא היה מחלק לעניים. החתול שלו הוא בשבילי היום הנשמה שלי. לצערי, טירה נהרסה אחרי שפעם היינו גאים בה. אנשים נרצחים כאן על שטויות, בגלל קללות או ויכוח על חניה. המשטרה מתעסקת רק עם חלוקת דו"חות".
שתיים מבין הנרצחים בשנה החולפת בעיר היו כאמור נשים. סמר סמארה, מדריכה סוציאלית ופעילה חברתית-פוליטית שמסייעת לנשים במצוקה, מטילה גם היא לא מעט מהאחריות למתרחש בעיר על המשטרה. "לא יכול להיות שהגענו לשנת 2013 ואין למשטרה יכולת לאסוף את הנשק ולעצור את הפושעים. חסר לנו את הביטחון שמגיע לנו לקבל אותו מהמדינה. אני לא משוכנעת שלא עוצרים את האלימות בגלל שהתושבים לא משתפים פעולה, גם תושבי כפר סבא לא משתפים פעולה עם המשטרה".
ד"ר אחמד עראקי, מנהל המרפאה החדשה בעיר והאחראי על תחנת מד"א המקומית, מכיר את התופעה מקרוב. ב-2012 עברו בידיים שלו ושל אנשי צוותו יותר מ-30 פצועי ירי, דקירות וקטטות. "יש כאלה שהתחילו להרגיש שהירי והרציחות הפכו לדבר רגיל", אומר ד"ר עראקי. "עלינו לעצור את התופעה הזאת כי היא עלולה לפגוע בכל אחד. חבל שחברי הכנסת הערבים לא עשו כלום כדי למגר את התופעה".
בעיריית טירה מציינים כי נעשות פעולות רבות כדי להילחם באלימות הקשה. מ"מ ראש העיר, עבד א-סלאם קשוע, אמר כי "אנחנו מגנים את הרציחות והאלימות ומטפלים בצורה הכי מקצועית בתופעה כדי להפסיק אותה ופעלנו בתוך בתי הספר כדי להגביר את המודעות. חשוב לציין שהעירייה לא יכולה לעצור את הפשע, הגוף היחיד שיכול לעשות את זה הוא המשטרה. רק לגוף הזה יש את כל האמצעים".
ומה אומרים במשטרה? לובה סמרי, דוברת המשטרה לתקשורת הערבית, אמרה בתגובה כי "משטרת ישראל פועלת יום ולילה כדי לשמור על שלום כלל התושבים ורכושם, כולל
מיגור תופעות אמצעי הלחימה והאלימות למיניהם בכלל רחבי הארץ ובדגש על המגזר הערבי, וזה בהתאם ליעדי הארגון. בנוסף, יש לציין שלצד יחידת אורגן טירה, השיטור העירוני ופרויקט עיר ללא אלימות שפועלים בעיר תקופה ארוכה, לאחרונה הוקמה נקודת משטרה גדולה בתוך העיר ונפתחה יחידה חדשה ללחימה בפשיעה, והכול למען שיפור והעלאת איכות ורמת חיי כלל תושבי העיר בפרט".
סמרי אמרה עוד כי "יש להזכיר כי באחרונה בוצע מבצע משטרתי רחב היקף נגד ארגון פשיעה גדול שעבד באזור המשולש כולל בעיר טירה ונעצרו בו חשודים רבים שנחשבים לראשי הארגון. המשטרה תמשיך לפעול ככל יכולתה ולהשקיע את מיטב חוקריה, יחידותיה ומאמציה על-מנת להגיע לחקר האמת ולפענוח של כלל תיקי הרצח והפשיעה באשר הם, כולל הבאת כלל החשודים לדין".
השכנים היהודים מודאגים
מערכת החינוך של טירה מתמודדת אף היא עם קשיים לא מועטים. בשנת 2011 עמד אחוז הזכאים לתעודת בגרות בעיר על 39 בלבד. אמין מנסור, מנהל חטיבת ביניים בעיר, קושר בין מצב החינוך לאלימות שפשטה בטירה: "אירועי האלימות משפיעים מאוד על התלמידים. הם באים בבוקר ומדברים על הרצח שהיה בלילה וזה מכריח אותנו לפעול כדי להוציא אותם מהאווירה הקשה. חסרים לנו מקומות שאליהם יוכלו הצעירים ללכת במקום שיסתובבו ברחובות. צריך להשקיע בזה כדי שנציל את ילדינו".
העסקים בטירה ממשיכים לשגשג, ועיקר ההצלחה מיוחסת לשוק העירוני שמתמלא בשבתות באלפי קונים - רובם יהודים. השכנים מכוכב יאיר וצור יגאל סבורים כי היעדר פתרון בכל הקשור לאלימות הגואה עלול להעיב על הדו-קיום. דוד, אחד מהשכנים אמר: "עניין האלימות מדאיג מאוד. אם לא היו מקרים של רציחות ואלימות ההרגשה הייתה טובה יותר".
עם זאת, השכן רואה בטירה גשר
ליחסים פוריים: "אנחנו מקבלים שם שירותים ומחירים טובים ורואים שיש בעיר אנשים נחמדים מאוד. יחסית למקומות אחרים במגזר הערבי, טירה מהווה נקודת מפגש ליהודים וערבים בסוף השבוע וזה תענוג לראות דבר כזה. בטייבה למשל מאוד מפחיד להסתובב, כי יש אוכלוסיית פשע גדולה וכולנו מודעים למה שקורה שם".
גם המקומיים חוששים מקריסת העסקים. אחמד קשוע, חלפן כספים בטירה, אמר כי "הגענו למצב גרוע והתחלנו לדאוג יותר לעצמנו ולעסקים שלנו כי אנחנו מפחדים שהאלימות תתפשט יותר. אני מאשים את התושבים ואת המשטרה באירועי האלימות. בנוסף, להרבה עסקים אין שעות סגירה קבועה ויש בתי קפה שסוגרים לפנות בוקר. במצב הזה יכול להיות שמגיעים לשם אנשים שעושים נזקים ומעשנים סמים".
לפנייה לכתב/ת 
