שתף קטע נבחר

שביתת האחיות: חודש המשא ומתן עם האוצר

לאחר חידוש הדיונים חסמו לזמן קצר עשרות אחיות את צומת הכניסה לבית החולים בכפר סבא. "לא נמתין לנס פך השמן של האוצר", אמרה אילנה כהן, יו"ר הסתדרות האחיות. בינתיים נמשכות ההפגנות: "לא סופרים אותנו". מחר תתקיים עוד פגישה

אחרי שמונה ימי מאבק, האחיות יכולות רק להתפלל לנס: שביתת האחיות נכנסת היום ליומה השמיני והבוקר (יום ב') חודש המשא ומתן בין הסתדרות האחיות לנציגי משרד האוצר. ברקע הדיונים, שצפויים להיות אינטנסיביים, מאיימות האחיות להחריף את השביתה ולנקוט צעדים נוספים אם לא תהיה התקדמות משמעותית עוד היום. במקביל, חסמו עשרות אחיות שהפגינו בבית חולים מאיר בכפר סבא את הצומת הסמוך והניפו שלטים: "מצב חירום" "אין אחיות לרפואה". נהגים שעברו במקום צפרו לאות תמיכה.  

 

 

הפגישה בין נציגי האוצר לנציגי האחיות הסתיימה בהסכמה כי הצדדים ייפגשו שוב מחר. עוד לפני הפגישה אמרו בהסתדרות האחיות אמרו הבוקר כי "אם לא תהיה התקדמות משמעותית לפתרון המשבר החריף של המחסור באחיות לא תהיה לנו ברירה אלא להחריף את המאבק".

 

לדברי אילנה כהן, יו"ר הסתדרות האחיות: "על אף שמדובר בחיי אדם, האוצר ממשיך במדיניות גרירת הרגליים ואינו מציע פתרון אמיתי למחסור החריף באחיות. הם מנצלים את העובדה שהאחיות מסורות לעבודתן עם החולים, והמשיכו לעבוד לאורך שנים על אף המחסור הקשה והעומסים הכבדים בבתי החולים. לא עוד! לא נמתין לנס פך השמן של פקידי האוצר שיביא לנהירה של אחיות לבתי החולים, לקהילה ולבריאות הציבור וייתן מזור לחולים השוכבים במסדרונות". היא קראה לאוצר לנהוג באחריות ולתת פתרון אמיתי.

 

מאיימות להחריף את המאבק. ההפגנה אתמול באיכילוב (צילום: עופר עמרם) (צילום: עופר עמרם)
מאיימות להחריף את המאבק. ההפגנה אתמול באיכילוב(צילום: עופר עמרם)

 

בינתיים ממשיכות האחיות להפגין במספר מוקדים היום, כאשר ההפגנה המרכזית נערכת ב-13:00 מול העירייה ברמת גן, בהשתתפות אחיות בריאות הציבור והקהילה. הפגנות נוספות נערכו בבתי החולים באילת, כרמל בחיפה והרצפלד בגדרה.

 

"לא מוכנים להמשיך את הסחבת, מורחים אותנו"

מול חדר המיון של בית החולים גליל מערבי נהריה הפגינו עשרות אחים ואחיות במחאה על תנאי העסקתם. "אנחנו חייבים לקבל שכר הולם, ההסכם הנוכחי פג תוקף בקרוב וצריך לחדש אותו", אמר אדוארד חדאד, אח בחדר מיון ויו"ר ועד האחים והאחיות בבית החולים. "אנחנו לא מוכנים להמשיך את הסחבת הזאת, הם מורחים אותנו, אומרים לנו לחכות שהממשלה החדשה תקום".

 

הוא הסביר כי אחד הסעיפים החשובים במאבק הוא דרישת האחיות להכניס את שעות העבודה לחישוב דמי הפנסיה. "חוק שנוצר לפני שנים קבע שהאחיות לא יקבלו את שעות המשמרות לפנסיה. לא פחות חשוב זה שכר היסוד שגם אותו צריכים להעלות לנו. בנוסף מגיע לנו גם שיקצרו לנו את גיל הפרישה לפנסיה. שוטרים יוצאים לפנסיה בגיל 45-48, במה הם יותר טובים מאיתנו? אנחנו גם משרתים את המדינה, משרתים את החולים, ואלה דברים שאנחנו צריכים לקבל פיצוי עליהם".

 

רחל נהרי (59) אחות מיילדת בעל ותק של 20 שנה, סקפטית לגבי המאבק. "יש זילות במקצוע והזילות היא ממלכתית, לא באמת רואים אותנו או סופרים אותנו. אולי בגלל שבמקצוע הזה אני לא יכולה להחליט שאני סוגרת, זה לא בית ספר או גן שסוגרים, זה לא עובדת סוציאלית שיכולה להגיד שהיא סוגרת את המקלטים, אין מה לעשות, זה בית חולים. גם אם אנחנו יוצאים לשביתה, אנחנו במקסימום סוגרים מרפאות ומפסיקים ניתוחים אלקטיביים. זה הופך את המקצוע הזה לרועץ, אתה לא יכול לעשות את המלחמות שלך על מה שמגיע לך, ומישהו שם למעלה מנצל את זה בצורה צינית. המלחמה שלנו היא כזאת שאין לה הרבה שיניים".

 

 (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
(צילום: ירון ברנר)

 

לדבריה, בעוד כמה שנים תצא לפנסיה ולתדמתה גילתה שתקבל קצבה של פחות מ-4,000 שקל. "זו משכורת רעב. מסתבר שכל תוספות השכר שהתקבלו בשנים האחרונות לא יהיו מגולמות בשכר הפנסיה שלנו. מחשבים את הפנסיה שלנו כאילו עבדנו רק מראשון עד חמישי בשעות הבוקר בלבד, מה עם כל השבתות והחגים?".

 

"18 שנה אחות, 18 שנה משמרות בכיפור"

מעבר לשכר האחיות מספרות שהן עובדת בעומס ותחת קושי נפשי, בין היתר בגלל שהן לא מצליחות לראות מספיק את המשפחה. "לא ראיתי את הילדים שלי כבר יומיים, היום אני עובדת משמרת בוקר אחרי משמרת לילה ומהרגע שהגעתי בשעה 7:00 בבוקר ועד עכשיו, 10:30 עוד לא ישבתי פעם אחת, לא שתיתי קפה ושלא נדבר על אוכל", אמרה ניקול ברצלוור (36) מחולון, אמא לשני ילדים בני 11 ו-9. ניקול, בעלת תואר שני בבריאות הציבור, מיואשת מהמצב שנוצר ותוהה כיצד עליה להמשיך. "אני לא בטוחה שאשרוד כאן עד הפנסיה. מצד שני זה הבית שלי, תרתי משמע, יהיה קשה לעזוב. אבל אני גם לא רוצה להמשיך להתבייש במשכורת שלי אחרי 22 שנות לימוד, שני תארים ולא מעט קורסים".

 

"זה הבית שלי, תרתי משמע". ניקול ברצלוור בוולפסון ()
"זה הבית שלי, תרתי משמע". ניקול ברצלוור בוולפסון

 

מירה, אחות במחלקת טיפול נמרץ בבית החולים בחולון, אומרת שכדי לקבל שכר מכובד היא נאלצת לעבוד תמיד בשבתות ובחגים. "אני 18 שנה עובדת בוולפסון ו-18 שנה לא הייתי בבית ביום כיפור", היא מספרת, "אני מתגעגעת לארוחה חמה בבית עם המשפחה,

לקידוש בשישי. למה הילדים שלי צריכים להדליק נרות חנוכה רק עם אבא שלהם?".

 

ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי "מדינת ישראל נמצאת ערב בחירות, ללא תקציב מאושר עם גירעון שעומד על כ-40 מיליארד שקל, והכרח לקצץ כ-10 מיליארד ש"ח בכדי לעמוד בתקרת הגירעון הקבועה בחוק. נוכח אילוצי התקופה, דרישותיהן של האחיות מופרזות ואינן תואמות את המצב הכלכלי, שבו מצויה מדינת ישראל".

 

במשרד האוצר הדגישו כי הם "מעריכים את עבודתן המסורה של האחיות ומכירים בחשיבותן, אך יחד עם זאת, המשרד מחויב להתנהלות זהירה ואחראית כדי שיוכל לדאוג הן למערכת הבריאות והן למשק כולו גם ביום המחרת. היום תתקיים ישיבה נוספת, שבה ידונו הצדדים במטרה למצוא פתרונות לחסמי הכניסה למקצוע ולהביא לסיומה של השביתה בהקדם".

 

בועז פיילר, מאור בוכניק, שירי הדר ורענן בן צור
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מחכים לנס חנוכה. האחים והאחיות
צילום: ירון ברנר
חישוב הפנסיה ארכאי. ההפגנה בנהריה
צילום: מאור בוכניק
מומלצים