וינשטיין: למה מונה סגן רמטכ"ל ערב הבחירות?
חוות דעת של היועץ המשפטי של מערכת הביטחון קבעה שאי אפשר למנות כעת את האלוף אייזנקוט לסגן הרמטכ"ל בתקופת בחירות. למרות זאת, ברק מינה אותו לתפקיד. לשכת שר הביטחון: מינוי חיוני וחשוב
מדוע מונה סגן רמטכ"ל לפני הבחירות? היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, פנה אתמול (ב') למשרד הביטחון וביקש לקבל הבהרות בנוגע למינויו של האלוף גדי אייזנקוט לתפקיד סגן הרמטכ"ל, במקום האלוף יאיר נוה.
כל עדכוני הבחירות - באתר הבחירות של ynet
הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet
פנייתו של וינשטיין הגיעה לאחר שהנחיה של אחז בן ארי, היועץ המשפטי של מערכת הביטחון, קבעה שאי אפשר למנות את האלוף אייזנקוט בתקופת בחירות, בהתאם להנחיות שפרסם וינשטיין. ההנחיה נמסרה גם לשר הביטחון אהוד ברק, עם העתק ליועץ המשפטי לממשלה. בעקבות התעלמותו של ברק מן ההנחיה פנה אליו וינשטיין וביקש הבהרות.
בנוסף נודע כי היועץ המשפטי לממשלה לא קיבל עדכון על המינוי, אלא שמע על דבר מינויו של האלוף אייזנקוט לסגן הרמטכ"ל רק מהתקשורת.
הנחייתו של בן ארי הסתמכה על פרק מינויים בתקופת בחירות, מתוך קובץ ההנחיות לקראת הבחירות לכנסת ה-19, אותן הפיץ לאחרונה היועץ המשפטי לממשלה. בפרק המינויים, שפותח את המסמך, מצוטטת פסיקת בג"ץ שקבעה את הנורמה בנוגע למינויים בתקופה של ערב בחירות. בפסיקה נכתב כי האיזון הנדרש בתקופה זו הינו בין היתר בתחום המינויים לתפקידים ציבוריים. "נתקבלה ההשקפה כי ראוי הוא כי מינויים לתפקידים בשירות הציבורי לא יבוצעו בידי גורמי ממשל אלה, אלא ימתינו עד לכינון ממשל חדש, אלא מקום שיש באיוש תפקיד מסוים צורך חיוני של ממש, שאם לא ייענה ייצור חלל העלול לפגוע באינטרס ציבורי חשוב", נכתב בפסיקה.
ההנחיות מדברות בעיקר על מינויים בשירות המדינה ומפרטות אותם, מחברות ממשלתיות ותאגידים ועד תפקידים ציבוריים שונים, אך הן לא נוגעות במינוי אנשי צבא. ההנחיות מדגישות כי בתקופת בחירות יש להקפיד על אי מעורבות הדרג הפוליטי במינויים ב"משנה תוקף". ככל הנראה בן ארי הגיע למסקנה שאין למנות את אייזנקוט בתקופה זו על רקע האמירה הברורה העולה מן ההנחיות, כי אין לפעול למינויים ציבוריים בתקופת בחירות, אלא אם כן מדובר במינוי דחוף שלא ניתן לדחותו ולא ניתן להסתדר בלעדיו.
בלשכת שר הביטחון אמרו בתגובה כי "מדובר במינוי חיוני וחשוב".
צמח בגולני
אייזנקוט, בן 52, החל את שירותו הצבאי בגולני, שם ביצע תפקידי פיקוד שונים, בהם מפקד פלוגת "עורב", מפקד גדוד 13 וסגן מפקד החטיבה. ב-1998-1997 שימש מפקד חטיבת גולני. ב-99' מונה לתפקיד המזכיר הצבאי של ראש הממשלה ושר הביטחון, אהוד ברק, ובהמשך שימש כמזכירו הצבאי של ראש הממשלה אריאל שרון. ב-2001 מונה למפקד עוצבת "נתיב האש", אוגדת מילואים הכפופה לפיקוד צפון. ב-2003 מונה למפקד אוגדת יהודה ושומרון. ביוני 2005 מונה לראש אגף המבצעים ובאוקטובר 2006 מונה למפקד פיקוד צפון.
הרמטכ"ל רב-אלוף בני גנץ אמר בחודשים האחרונים בפורומים סגורים כי חרף
מעורבותו השולית יחסית של אייזנקוט בפרשת מסמך הרפז, אין שום מניעה משפטית או ערכית למנותו לתפקיד. אייזנקוט היה מהמעטים שנחשפו למסמך בטרם פורסם, והעבירו לחברו, אל"מ גבי סיבוני, שהודה כי הדליף את המסמך לחדשות ערוץ 2. גם מבקר המדינה התייחס לחלקו של אייזנקוט בפרשה, אך ללא ביקורת שתמנע ממנו את קבלת התפקיד. לפני כשנתיים, בשיא פרשת הרפז, הוצע לאייזנקוט תפקיד הרמטכ"ל, אך הוא דחה את התפקיד.
בעקבות פרשת הרפז, היחסים בין אייזנקוט לברק עלו על שרטון. שר הביטחון לא שש למנות אותו לתפקיד סגן הרמטכ"ל והוא לא היה הבחירה הראשונה שלו. אייזנקוט גבר במירוץ לתפקיד על שני אלופים אחרים שרואיינו ע"י ברק בשבועות האחרונים - מפקד פיקוד הדרום, האלוף טל רוסו, ומפקד פיקוד מרכז לשעבר, האלוף אבי מזרחי. אייזנקוט נחשב למועמד המוביל לתפקיד,
לאחר שהרמטכ"ל בני גנץ המליץ עליו ונבחר על ידו. כל בחירה אחרת הייתה עלולה להעכיר מאוד את היחסים בין גנץ לבין ברק.
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
