סכנה בשטחים כשחיילים בורחים
צה"ל מתחיל לחזור על השגיאה מהאינתיפאדה הראשונה: כוחות קטנים מדי שעשויים להיגרר לאש חיה ולייצר "שהידים". האיפוק עלול לחזור כבומרנג כשאבו מאזן יאבד שליטה
השבוע לפני 25 שנים פרצה האינתיפאדה הראשונה. "אינתיפאדת האבנים" כינו הפלסטינים את ההתקוממות שהייתה במידה רבה ספונטנית והתפשטה כאש בשטחים; לא במעט, הודות לשגיאות שעשו שר הביטחון רבין ובכירי צה"ל בהבנת התופעה ובשלב הראשון של ההתמודדות עמה בשטח. האינתיפאדה ההיא התנהלה בעיקר ביהודה, שומרון ועזה וסבלו ממנה ישירות בעיקר המתיישבים היהודים והפלסטינים. נשק חם ומטעני נפץ בקושי היו בשימוש, אך האבנים ובקבוקי התבערה גבו חיי אדם. גם בצד הפלסטיני. האינתיפאדה ההיא העלתה את חמאס כגורם מוביל במאבק האלים נגד ישראל ונמשכה כמעט ארבע שנים, עד שדעכה סופית אחרי מלחמת המפרץ הראשונה - כשיאסר ערפאת שתמך בסדאם חוסיין הבין שהימר על הסוס הלא נכון.
כל עדכוני הבחירות - באתר הבחירות של ynet
הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet
התזכורת הזו נחוצה מפני שייתכן מאוד שאנו עומדים כעת על ספו של פרץ אלימות דומה ביהודה ושומרון, שעלול להביא לקצה גם את הרגיעה השברירית שהושגה כתוצאה ממבצע עמוד ענן בעזה. או שכך לפחות רוצה אבו מאזן שנאמין. לשם כך הוא יוזם כתבות באמצעי התקשורת הישראליים והעולמיים המובילים וגם דואג לייצר מתח אמיתי בשטח - לעת עתה על אש נמוכה. הוא ואנשיו אמנם מדברים על "אינתיפאדה סילמייה", כלומר "התקוממות בדרכי שלום" ועל "התנגדות עממית" לא אלימה. אך לאחרונה ניכרת עלייה ברורה במספר אירועי יידוי האבנים ובקבוקי התבערה באיו"ש ואף פגיעות בנפש כתוצאה מהם.
אבו מאזן מייצר כעת את המתח בשטחים כדי להשיג ארבעה יעדים:
לאיים על ממשלת ישראל כדי שתפסיק את צעדי הגמול נגדו על שהביס אותה מדינית בעצרת האו"ם;
לחזק פוליטית את מעמדו מול חמאס כדי לנטרל את אפקט "הניצחון"
שהארגון האיסלאמיסטי מיחס לעצמו ב"עמוד ענן";
וכמו תמיד, הוא מנסה לקושש סיוע כספי ממדינות ערב, מארה"ב ומהאירופאים כדי למלא את קופת הרשות. אחרת, הוא טוען, לא יהיה לו כסף לממן את מנגנוני הביטחון שלו המונעים התפרצות פלסטינית בדומה למה שקורה במדינות ערביות אחרות.
כן, יש לו עוד מטרה אחת ברורה שאותה הוא מנסה להשיג באמצעות האיום באינתיפאדה נוספת: לחזק את גוש המרכז-שמאל בבחירות בישראל.
חשוב להדגיש: האיומים שאבו מאזן מפזר אינם ריקים מתוכן. גורמי הערכה ישראלים וזרים טוענים כבר כמה שבועות שלאבו מאזן המטיף ל"התנגדות לא אלימה לכיבוש" יש בעיה של ממש בשטח. אותם גורמים מבחינים כבר כמה שבועות בתסיסה גוברת ברחוב הפלסטיני ובהתחזקות התמיכה העממית בחמאס הדוגל ב"מאבק מזוין לשחרור פלסטין". זה נכון במיוחד אחרי "הניצחון" בעזה, אך ניכר גם בגדה המערבית.
הפירומניה של אבו מאזן
אבו מאזן המתוסכל מנסה לרכוב על הנמר הזה. כדי לתת תוקף לאיומיו על ישראל והעולם הוא הפסיק לאחרונה את מעצרי הסיכול של אנשי חמאס בגדה, הוא מרשה להם להפגין ומכריז שבכוונתו לקדם את הפיוס הפנים פלסטיני. הרחוב מייחל לפיוס כזה אך לאבו מאזן עצמו הוא מסוכן פוליטית. נראה שנשיא הרשות מאמין שהוא יכול לשלוט בגובה הלהבות וכי יוכל להנמיכן אם ישיג את יעדיו. אך זה לגמרי לא בטוח, אומרים גורמי הערכה. ייתכן שהוא יאבד שליטה.
לכן חשוב ביותר כיצד יפעלו ממשלת ישראל וצה"ל כבר בשבועות הקרובים. אין ספק ש"תרומתו" של אבו מאזן שווה ואפילו עולה על "תרומתם" של נתניהו וליברמן לקיפאון השורר כעת בערוץ המדיני. צריך להכיר גם בעובדה שלשני הצדדים אין כעת עניין - כל צד מסיבותיו - בחידוש תהליך ההידברות המדינית. באווירה השוררת כיום, האכזבה מחוסר ההתקדמות שתהיה בתהליך כזה עשויה להדליק סופית את השטחים. אולם ניתן להרגיע את המצב ולרסן את הפירומניה של אבו מאזן באמצעות צעדים קטנים בשטח ובאמצעות סיוע כלכלי אמריקני-ערבי.
האיפוק המרבי שגזר המטכ"ל על כוחות צה"ל הפועלים בשטח הוא אחת הנגזרות של הכרה זו הרווחת בעיקר במערכת הביטחון בהנחייתו של שר הביטחון אהוד ברק. אולם נראה שהאיפוק הזה מתחיל לפעול כבומרנג נגדנו. צעירים פלסטינים שואבים הנאה והשראה מקטעי הווידאו שבהם נראים חיילי צה"ל נמלטים מפני מיידי האבנים ובקבוקי התבערה - מה שגורם להגברת התסיסה.
נכון שהרוג או הרוגים פלסטינים עלולים להביא בן-רגע להתלקחות, כמו שהסביר גורם בכיר באוגדת איו"ש,
אבל משלוח כוחות קטנים לטפל בהפרות סדר הוא מרשם בטוח לכך שהכוח ייכנס למצוקה וייאלץ לירות אש חיה, או לחלופין יברח. שני סוגי התגובה גורמים תסיסה והתגברות החיכוך.
נדמה שצה"ל כעת מתחיל לעשות את אותה שגיאה מרכזית שעשה בתחילת האינתיפאדה הראשונה: פעולה בכוחות קטנים מדי שלא הרתיעו את מפרי הסדר אך אילצו את החיילים לירות אש חיה ולייצר "שהידים" עבור פתח וחמאס. לכן צה"ל צריך לשנות במהירות את מתווה הפעולה כדי ליצור לעצמו יתרון כמותי בכל אירוע הפרות סדר, ובה בעת ליזום פעילות שתמנע חיכוך והתססת הרחוב הפלסטיני. ובעיקר למנוע פעילות יהודים המכונה "תג מחיר" שאכן עלולה לגבות מחיר כבד - מאיתנו.
לפנייה לכתב/ת 
