יש הסכם למימון היערכות לדליפות מהקידוחים בים

קצת פחות ממה שתוכנן, אבל יותר טוב מכלום: האוצר יעביר 22 מיליון שקל למשרד להגנת הסביבה, להערכות לדליפות מקידוחים בים התיכון שנמצאים בשיאם. כך נקבע בהסכם שהושג אמש (ג') בין הגופים.

• צפו: כך יפעלו במקרה של דליפת נפט בישראל
• קידוחים בים: אסונות של אחרים
• הקידוחים בשיאם - ההיערכות לאסון רק מתחילה
• ישראל לא ערוכה לזיהום מהקידוחים. דעה
  

התקציב ישמש להקמת שתי תחנות למניעת זיהום ים בחיפה ובאשקלון. בנוסף הוא מתוכנן לשמש לרכישת שתי ספינות ייעודיות בעלות אמצעים לשאיבת דלק מהים וציוד נוסף לטיפול בזיהומי ים משמן. לשם הפעלת הספינות והתחנות החדשות יאייש המשרד 9 תקני כוח אדם חדשים.

במשרד להגנת הסביבה ציינו שביצוע הקידוחים, מצריך פיקוח בים התיכון עד לטווח של כ-150 ק"מ מחופי הארץ. בנוסף, בכל רגע נתון, מצויות במימי הים התיכון כ-2,000 אוניות סוחר, כאשר מדי שנה מתרחשות כ-60 תאונות ימיות בממוצע, ש-15 מהן גורמות לזיהום הים בשמן.

"אסור להמשיך להסתמך על המזל"

תקלה באחד מהקידוחים, או אפילו באחת ממיכליות הנפט שמגיעות לנמלים בישראל, עלולה לגרום לאסון בקנה מידה גדול ולנזקים סביבתיים וכלכליים חמורים, כפי שהומחש באסון מפרץ מקסיקו. עד כה, למרות שאושרו קידוחים מול חופי ישראל, לא היה תקציב ותקנים מאושרים לטיפול באירוע זיהום שעלול לקרות כתוצאה מדליפה.

במקור דרש המשרד 25 מיליון שקל ו-11 תקנים. במשרד הוסיפו כי ההסכם הושג לאחר שאיים כי לא יתמוך בוועדות התכנון בהקמת קידוחי נפט לחופי ישראל. הצעת מחליטים אותה ביקש המשרד  להעביר בממשלה בעניין זה בעבר, נתקלה בהתנגדות משרד האנרגיה והמים.

"אסור להמשיך להסתמך על המזל וחייבים להיות ערוכים לתקלות שיתרחשו בקידוחים ויגרמו לאירועי זיהום קשים", מסרה מנכל"ית המשרד להגנת הסביבה, עו"ד אלונה שפר (קארו). "ההסכם שהושג מאפשר לנו להמשיך ולקדם את פעילות הקידוחים במקביל לבניית מערך טיפול בזיהום שייתן מענה מהיר מקצועי באירועי חירום".

מהחברה להגנת הטבע נמסר, כי "אין חולק על כך כי לצד היתרונות הגלומים במציאת גז ונפט, מדובר בתעשייה בעלת סיכונים גבוהים ופוטנציאל נזק אדיר לים ולמדינת ישראל". בחברה הוסיפו כי הם וקוראים כעת למשרד להגנת הסביבה להשלים את החקיקה הנדרשת ביחס למים הכלכליים של ישראל, מחוץ למים הטריטוריאליים, על מנת שיוכל להפעיל את סמכויותיו גם באזורים אלו.