שתף קטע נבחר

ג'אז בלי פשרות, אבל עם המון גרוב

שלישיית Triveni מציגה מפגן מרשים של נגינה, Grass Roots פוגעים בול במטרה, ו-Melox סוחטים את הכלים למקסימום. וגם: נזכרים בפיט לארוקה באלבום הבכורה המשובח. האזנה נפלאה

Avishai Cohen - Triveni II

אלבומם השני של שלישיית טריבני מוצא את החצוצרן אבישי כהן, הבסיסט עומר אביטל והמתופף נאשיט וויטס באנרגיות גבוהות, כיאה לרף שהציבו לעצמם באלבומם הראשון. שם ההרכב, טריבני - מפגש שלושת הנהרות בהודו, אמנם משמש השראה ליצירה מאוחדת אבל זו הנגינה המתגרה של אבישי כהן שנוצצת מהרגע הראשון.

 

 

 

מלווה בהיכרות עמוקה עם ההיסטוריה של החצוצרה ובאג'נדה ספונטנית של "ללא תוכניות מוקדמות" הנגינה שלו קולחת, משלבת רעיונות מקוריים וציטוטים מוכרים לזרם תודעה ארוך. לצד סטנדרטים המבליטים לרוב את הצד מלא הנשמה של השלישייה, המוזיקה המקורית שנכתבה ע"י אבישי כהן טוענת את ההרכב במנגינות קצרות א-לה אורנט קולמן הדוחפות לסולואים ארוכים מעוררי השראה. התבנית ההרמונית הרפויה עם הגיבוי המוחלט של הבס-תופים המאיימים לפרוץ בכל רגע, מאפשרת לו להציג את אחד ממפגני הנגינה המרשימים של השנה האחרונה.  

 

Grass Roots - S/T

פעם בכמה זמן מגיעים האלבומים האלה שפוגעים בול במטרה, לא משאירים מקום לספק ומעוררים את כל החושים. במובן הזה, האלבום החדש והראשון של Grass Roots הוא חגיגה. חגיגה של ג'אז חופשי צעיר, נחוש, עסיסי ומאוד אמריקאי. על אף היותה הרכב של מוזיקאים בולטים ומשפיעים מהדור הצעיר, Grass Roots היא קודם כל להקה, רביעייה קולקטיבית שפועלת בשיוויון מוחלט ונטול אגו.

 

 

אולי זה האופי הצנוע של דריוס ג'ונס, שון קונלי, אלכס הרדינג וצ'אד טיילור - ארבעה המונעים קודם כל על-ידי חדוות היצירה המשותפת, אולי זו האמונה באפשרות האמיתית שמוזיקה יכולה להשפיע. המוזיקה של Grass Roots, כמעט כמו אוכל מנחם, פועלת אל ומתוך המקום העמוק והעתיק ביותר. מוזיקת נשמה שורשית.

 

Malox - Polka For Punks

הצמד Malox (אייל תלמודי/חגי פרשטמן) לא נח לרגע. סאונד ללא פשרות והמון גרוב חסר רחמים בוקעים מהדואו סקסופון-תופים האנרגטי הזה, ודברים כאלו לא שומעים כל יום.

 

 

כשMalox רוצים להגיד משהו, הם אומרים אותו בפנים. אכן Polka for Punks. מנגינות עממיות עם מקצבים אגרסיביים, בלי להידחק לפינת ה"גרוב צועני" - הם הולכים גם למקומות אחרים, אפילו חמת חלילים יש כאן. תלמודי נשמע כמו משאית, נושף בכל הכוח, ופרשטמן על התופים גועש מאחוריו, מלבה אותו ואת עצמו. קיימות גם נגיעות קלידים וכמה תוספות בדיוק במקומות הנכונים, בלי לכסות על הקסם שבדואו הזה - שני אנשים שסוחטים את הכלים למקסימום ונשמעים כאילו לא חסר להם כלום.

 

Pete La Roca 1938 - 2012

עולם הג'אז איבד השנה לא מעט מיקיריו, כמעט כולם היו ממחוללי מהפכות הג'אז בשנות ה-60. טד קרסון, פיט לארוקה, ג'ון צ'יקאי, בורה ברגמן, לול קוקסיל, דיוויד ס.וואר, וממש לאחרונה דייב ברובק. למרות שהתרומה של כל אחד מהם לעולם הג'אז שונה, הם מייצגים דור הולך ונעלם של מוזיקאים שבמו ידיהם תרמו להפתחותו - ויתרה מכך, להתפתחות המחשבה בקרב המאזינים. אנחנו בחרנו להתמקד באלבום הבכורה של המתופף פיט לארוקה, מוזיקאי מהסוג שההיסטוריה נוטה לשכוח.

 

פיט לארוקה היה מתופף בולט בתחילת שנות ה-60, עת עולם הג'אז נפרד סופית מהבי-בופ הדחוס של צ'רלי פרקר לטובת מוזיקה המבקשת להביע עוד מעבר לנגינה קצבית הדוחפת קדימה בכל מחיר. התיפוף שלו תרם להרחבת תפקידו הסטטי של המתופף, ממלווה וקובע קצב למוזיקאי התורם טקסטורות שונות לצליל האנסמבל.

 

 

הסולואים שלו לעיתים נשמעו כמו חקירה של אפשרויות המצלול בכל תוף ומצילה בסט, וריתקו דווקא בשל הנוף הצלילי שציירו ופחות בשל נגינה המשחקת בין אפשרויות ריתמיות. Basra אלבום הבכורה שלו מ-1965 בבלו-נוט ריכז את כל הכישרון הזה ל-40 דקות המציגות אותו כמלחין בחסד.

 

הקומפוזיציות שלו ציוריות ואפילות, שואבות מהחופש המוזיקלי של קולטריין לצד מסורות מוזיקליות אתניות. רגעי שיא המייחלים לבוא לא מגיעים, אין פורקן באף קטע. Malguena מציג מהלך פשוט בין 2 אקורדים בעל פיתול ספרדי. המשחק

ביניהם יוצר קונטרסט פורה לטנור של ג'ו הנדרסון לנוע הלוך ושוב בקווים מלודיים ארוכים המתקצרים והופכים נוקשים ואגרסיביים. המחשבה על צליל ההרכב כמכלול העומדת לנגד עיניו, תחזור שוב ושוב לכל אורך האלבום.

 

לארוקה בחר היטב את חבריו להרכב. ביחד איתו קון והבסיסט סטיב סוואלוו משלימים את אחד הריתם סקשנים הכי מתואמים ומגוונים בתולדות הג'אז. קטע הנושא Basra מציג זאת היטב כשלארוקה משיט את הספינה לכיוון המפרץ הפרסי בנגינה מונוטונית מהפנטת. קון והנדרסון מטילים עוגן בנגינה החוקרת את הקשר בין עולם הג'אז המתחדש למסורת העתיקה של המוזיקה הערבית. מרבד הצלילים של הפסנתר מדמה קאנון העוטף את הרביעייה במסתורין.

 

ב-1968 לארוקה, איש הגאה בעיסוקו, איבד את אמונו בעולם הג'אז, מתוך הפנמה שלמוזיקה שהוא מבקש לנגן אין מאזינים. הוא פנה לעסוק בעריכת דין ובשלהי שנות ה-90 ביצע קאמבק צנוע ואפילו הקליט אלבום. למרות שהשאיר רק 2 אלבומים משנות ה-60 כל אחד מהם הוא מאסטרפיס של מוזיקה עשירה ונגינה קסומה של אומן שהחיים היו צריכים לתת לו יותר.

 

הכותבים עובדים בג'אז באוזן - חנות הג'אז של האוזן השלישית .

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
עטיפת האלבום
Triveni II. אבישי כהן
עטיפת האלבום
עטיפת האלבום
Grass Roots. שורשי
עטיפת האלבום
עטיפת האלבום
Malox. Polka For Punks
עטיפת האלבום
עטיפת האלבום
Pete La Roca. נוסטלגיה
עטיפת האלבום
לאתר האוזן השלישית
לאתר ההטבות
מומלצים