מקום 7 במתמטיקה? אל תעבדו עלינו

איזו התרגשות. תלמידי ישראל בזינוק מדהים בתוצאות מבחנים משווים. זה בדיוק מה שהיינו צריכים לפני הבחירות כדי שכולם יהיו מאושרים, ולא משנה אם במקרה הסיבה למסיבה הרבה יותר קטנה ממה שנדמה והתוצאות לא אמורות לשמח אף אחד.

הטורים האחרונים של אפרת בערוץ הורים :

צדק חברתי? העם דורש חינוך איכותי

סחוטים מהחופשות? בשנה הבאה יהיה גרוע יותר

חינוך חינם מגיל 3: חוסכים כסף - פוגעים בילדים

למי שעוד לא הספיק להתעדכן - הבוקר (ג') פורסמו תוצאות מבחנים בינלאומיים שנעשו בשנה שעברה. ישראל רשמה זינוק בתוצאות והתלמידים, שעד לפני שנה דשדשו במקומות מעליבים, הפכו פתאום לגאונים, או לפחות לתלמידים מבריקים במתמטיקה ובעלי הישגים מרשימים בהבנת הנקרא ובמדעים.

מבחן שבדק את כל התלמידים? לא בדיוק

בשנים האחרונות, זה לא סוד, ישראל מגיעה למקומות די משפילים במבחנים המשווים העולמיים. גם מבחני המיצ"ב לא הראו נתונים מדהימים. מלבד פערים בין אוכלוסיות ומגזרים, מדובר על הישגים בעייתיים שמשאירים את ישראל הרחק מאחור כבר שנים ובמגבת ירידה מתמדת ומעציבה, כזו שמראה שסדר העדיפויות שלנו

כמדינה הוא מזמן לא כזה שמשקיע בחינוך או בלמידה.

הפרסום היום מראה לכאורה על שינוי גדול במגמה וממקום 24 במבחן שנערך לפני חמש שנים, קפצנו למקום השביעי והמכובד השנה.

כדי לא להיות מעכירת שמחות בואו נעשה קצת סדר. תוצאות שני מבחנים פורסמו היום: מבחן טימס, המתקיים אחת לארבע שנים ובודק ידע במתמטיקה ומדעים של תלמידי כיתות ח' ומבחן "פירלס", המתקיים אחת לחמש שנים ובודק ידע בקריאה והבנת הנקרא של תלמידי כיתות ד'.

כשאומרים ידע אתם בטח מדמיינים ממוצע של כל תלמידי ישראל. אבל, ואני מתנצלת מראש, כאן יש לכם את הטעות הראשונה. המבחן שמתמקד בהבנת הנקרא ממש לא הקיף את כל תלמידי ישראל הלומדים בכיתות ד' אלא רק 4,186 מתוכם. במבחן של כיתות ח' השתתפו 4,699 תלמידים בלבד, מ-151 בתי ספר.

עכשיו בואו נשחקמשחק קצר וננחש מאילו בתי ספר הגיעו התלמידים וכמה מקריות הייתה בבחירה? נגיד שאתם אמורים להחליט אילו בתי ספר יבחנו ואילו לא, האם תעדיפו לתת את המבחן לבתי ספר באופן אקראי או שאולי כדאי שתשתמשו בתוצאות מבחן המיצ"ב שנערך לפני כן ותבררו באילו בתי ספר יש סיכוי לתוצאות טובות? עד כמה יש אפשרות להטות את התוצאות דרך בחירת בתי ספר?

ההכנה למבחנים: בדיחה עצובה בקרב ההורים

הידע במיומנויות הבנת הנקרא, מתמטיקה ואפילו מדעים הוא נושא טעון שיפור בישראל. במדינה בה ההישג הגדול ביותר של התלמידים בשנה האחרונה, ללא הבדל דת גזע או מין, הוא דווקא שעות הצפייה המרובות בטלוויזיה ובמחשב, קריאה היא לא הצד החזק. מצד שני, למידה אינטנסיבית לפני מבחן, בחירת בתי ספר בצורה מושכלת ולחץ אינטנסיבי ולא מתפשר על בתי הספר להתמקד במבחנים, עושים את שלהם. עובדה.

תעשיית ההכנה למבחנים, גם בכאלה שישראל לא מצליחה בהם, הפכה לסוג של בדיחה עצובה בקרב ההורים. חודשים שלמים מתכוננים בבתי הספר למבחנים, הלחץ על המורות גדול וכך גם על התלמידים. באחד מבתי הספר שאני מכירה ערכה המנהלת חגיגה לרגל תוצאות המיצב והודיעה, ללא בושה, שהיא לא מתחשבת בחוזר מנכ"ל האחרון, שמגביל את מספר המבחנים לתלמידי היסודי, כדי שבית הספר ימשיך להצליח במיצ"ב. המיצ"ב הפך לעיקר, לא ההנאה של התלמידים מהלמידה, הידע או הלמידה. העיקר התוצאות.

התוצאות - זה המסר שכולנו הולכים איתו בשנים האחרונות. יותר מבחנים משווים, יותר תוצאות ויותר תסכול למורים ולתלמידים. התוצאות כאן, כאמור, לכאורה מעודדות, אבל בואו נמתין לתוצאות מבחני פיז"ה, אלו שנערכים בכל בתי הספר. מבחני פיז"ה (PISA) הם מבחני הערכה בינלאומיים שהחל הארגון לשיתוף פעולה כלכלי (OECD) לערוך בשנת 2000. מאז שישראל החלה להשתתף בהם היא נמצאת כמעט תמיד במקומות ה-37-39 במקצועות הנבחנים.

ומה עם הפערים?

ואם מישהו עדיין מרגיש טוב עם תוצאות המבחן שפורסמו היום ובטח יככבו במסע הבחירות הקרוב, בואו נדבר לרגע על הפערים בישראל, שעלו במבחן הנוכחי. כל מבחן שכזה מדגיש כמה בישראל

החינוך הוא לא שוויוני וכמה למקום ממנו באת יש השפעה גדולה על מי תהיה ועל כמה תצליח.

שיוויון הזדמנויות הוא מילה גסה בישראל של כמעט 2013. הפערים בחינוך נתפסים כברורים ומובנים, ועל זה אין ספק שנשלם מחיר גדול בהמשך. בינתיים נשאר שמחים מהעלייה לכאורה בציונים, לפחות עד למבחן הבא.

ממשרד החינוך נמסר: "ארגון ה IEA מקבל מטעם משרד החינוך את רשימת כל בתי הספר בישראל, כאשר ראמה אמונה על הגדרת שכבות הדגימה, כך שבתי הספר ישקפו את המאפיינים של מדינת ישראל ויהוו ייצוג אוכלוסיות מדינת ישראל. מדובר על יצוג הולם של שכבות סוציואקונומיות ובתי הספר כממלכתי, ממלכתי דתי וערבי".

הכותבת היא מנהלת פורום ייעוץ הורים, מנחת הורים ואמא לארבעה. לדף הפייסבוק