שתף קטע נבחר

"אם לא תשלם לי יבוא פקח של התמ"ת"

הקמפיין של משרד התמ"ת לאכיפת חוקי עבודה מביא לכך שיותר ויותר עובדים מתלוננים נגד מעסיקיהם. במקביל, הקמפיין גם הביא לכך שמעסיקים מודעים לזכויות העובדים ומקפידים על רישום נוכחות, הפרשות לפנסיה וניהול ימי חופשה ומחלה. התמ"ת: "הקמפיין הביא לגל של עשרות פניות מצד עובדים"

בתקופה האחרונה מופיע בטלוויזיה קמפיין תשדירים של משרד התמ"ת בדבר הגברת האכיפה של חוקי העבודה. על מנת לבחון האם חל שינוי בעקומת הציות של המעסיקים, בחנה חברת עוקץ מערכות אשר מתמחה בשעוני נוכחות, ניהול מערכות שכר ובפתרונות נוכחות סלולאריים, נתוני שכר ונוכחות של כ-11,382 עובדים המועסקים ב-319 עסקים במגזר הפרטי בישראל.

 

  

לצורך הבדיקה, בוצעה השוואה בין רישום הנתונים בתלושים שהופקו במהלך חודש אוקטובר 2012 המתייחסים לעבודה בחודש ספטמבר 2012 לבין התלושים שהופקו במהלך חודש דצמבר המתייחסים לעבודה במהלך חודש נובמבר 2012.

 

קמפיין התמ"ת ()
קמפיין התמ"ת

 

רישום נוכחות כחוק

התיקון לחוק הגנת השכר מחייב את המעביד לוודא כי מתבצע רישום נוכחות של העובד בפנקס שעות העבודה באופן שוטף באמצעים מכניים, דיגיטליים או אלקטרוניים. החוק קובע כי אם הרישום לא ייעשה באמצעים הללו, ייחתם הרישום מדי יום בידי העובד ויאושר על ידי אדם האחראי לכך.

 


שינוי תנאי ההעסקה

שינוי תנאי ההעסקה
פרמטר / תאריך ספטמבר 2012 נובמבר 2012 שוני
הפרשה לגמל ופנסיה 67.5% 75.3% 11.5%
רישום נוכחות 60.4% 71.5% 18.3%
ניהול ימי חופשה ומחלה בתלוש 69.5% 84.3% 21.2%

 

מנתוני הסקר עולה כי חל שינוי בעקומת הציות לעניין זה: מרמה של 60.4% בחודש ספטמבר לרמה של 71.5% בחודש נובמבר 2012, שינוי בשיעור של כ-11.5%. לדברי עמי ברגמן, מנכ"ל משותף בעוקץ מערכות, "אחת מהעילות המרכזיות לאי ניהול יומן נוכחות כחוק היא פירוש המושג עובד גלובלי כלומר ששכר העובד קבוע ללא קשר לשעות העבודה שעבד וזאת בניגוד מוחלט לתיקון 24 לחוק הגנת השכר ולחוק שעות עבודה ומנוחה".

 

סיבה נוספות שניתנו לאי רישום הנוכחות, הגדרת "עובדים במשרת אמון", כאשר בעסקים רבים נוטים להגדיר כמעט כל בעל תפקיד ניהולי כ"משרת אמון". בעוד שהמסקנה מבדיקת פסקי הדין שניתנו על ידי בית המשפט הארצי לעבודה, היא כי רק "יחידי סגולה" בארגון, יכולים להיחשב כעובדים ב"משרת אמון".

 

"סיבה נוספת לאי רישום הנוכחות", מוסיף ברגמן, "היא הגדרת עובדים ככאלו, שאין אפשרות לפקח על שעות העבודה שלהם. מעסיקים רבים, אינם מנהלים את רישום הנוכחות של עובדי השטח כגון: נהגים, טכנאים, סוכני מכירות ועוד, בטענה שאין אפשרות לפקח על שעות העבודה שלהם. גם במקרה זה עולה מבדיקת פסקי הדין, שניתנו בבית הדין הארצי לעבודה, כי נדירים מאוד המקרים, שבהם אין אפשרות לפקח על שעות העבודה של עובדי השטח (באמצעות טלפונים סלולריים, רישום ידני ועוד)".

 

הפרשה לגמל ופנסיה

ב-1 בינואר 2011 עודכן שיעור ההפקדה המינימלי לפנסיה חובה, מ-7.5% ל-10% (חלק עובד ומעביד) במסגרת צו ההרחבה הכללי במשק לביטוח פנסיוני מקיף, לפי חוק הסכמים קיבוציים. עפ"י הצו, קיימת חובת חובת עריכת הסדר פנסיה חובה לכל עובד, לגבר מגיל 21 ולאישה מגיל 20 עד גיל פרישה, שאין חובה לבטחו בהסכם אחר מיטיב, מכוח צו ההרחבה, הסכם קיבוצי ענפי או הסכם עבודה.

 

כמו כן, עובד יהיה זכאי לביטוח הפנסיוני ולביצוע ההפרשות על פי צו ההרחבה, לכל המאוחר בתום שישה חודשי עבודה. מנתוני הסקר עולה כי חלה עלייה בציות המעבידים לחוק, מרמה של 67.5% שנרשמה בחודש ספטמבר לרמה של 75.3% שנרשמה בחודש נובמבר 2012, שינוי בשיעור של כ-11.5%.

 

ניהול ימי חופשה ומחלה בתלוש

על פי חוק הגנת השכר, מוטלת החובה על המעביד לציין במסגרת תלוש השכר את מספר ימי החופשה והמחלה שניתנו בתקופת התשלום ויתרת ימי החופשה והמחלה שנותרו לזכות העובד. מנתוני הסקר עולה כי חלה עלייה מרמה של 69.5%  לרמה של 84.3%.

 

לדברי עו"ד דגנית לפידור זינגר, מומחית לדיני עבודה ממשרד לפידור ושות': "חשוב לציין כי על אף שקיים רישום של ימי החופשה ומחלה בתלוש, אין הדבר מעיד בהכרח כי המעביד אכן מזכה ומחייב את העובד בימי חופשה ומחלה בהתאם לדין כאשר לא אחת מבדיקת הנתונים לעומק מתברר כי המעביד קיזז במודע או שלא במודע ימי חופשה או מחלה שלא בהתאם לדין.

 

 

לפידור אומרת כי לאחר פרסום הקמפיין של התמ"ת, חלה עלייה משמעותית במספר המקרים בהם דווקא העובדים, הם אלו שיוזמים את הפנייה לתמ"ת, לאחר שהמעביד סירב לשלם להם דבר מה, או שנתגלע ויכוח על סוגיה מהותית ביניהם שאינה קשורה בהכרח למתן זכויות שמעוגנות בחוק".

 

יותר ויותר לקוחות מספרים לה כי "התמ"ת פנה אלינו בעקבות תלונה של עובד, דבר אשר גרר בדיקה מעמיקה של רמת הציות לחוקי העבודה השונים של המעביד. נוצר מצב שלעובדים ניתן 'שוט' משמעותי נגד המעביד - "אם לא תשלם לי את מה שאני חושב שמגיע לי – יבוא פקח של התמ"ת". 

 

בתמ"ת מרוצים

ממחלקת ניו מדיה בדוברות משרד התמ"ת נמסר כי סרטוני קמפיין מינהל הסדרה ואכיפה, שהועלו גם ברשתות החברתיות, לרבות יוטיוב ופייסבוק, זכו ללמעלה מ-2,500 לייקים בפייסבוק, למעלה מ-200 שיתופים ועשרות אלפי צפיות גולשים.

 

"כמו כן", נמסר, "הביא הקמפיין לגל של עשרות פניות מצד עובדים, שכלל לא היוו קהל יעד מרכזי בקמפיין, שיצרו קשר עם התמ"ת באמצעות הרשתות החברתיות, במטרה להתלונן ולדווח על הפרות חוק לכאורה, מצד מעסיקים או לקבל מידע בנושא אכיפת דיני עבודה ומידע על זכויות עובדים". 

 

מנכ"ל התמ"ת שרון קדמי מסר ל-ynet: "הסקר ותוצאותיו מראים כי המהלך החשוב של הגברת האכיפה, אשר הושלם בשנה האחרונה בכנסת, מוכיח את עצמו, ולמרות הסקפטיות שהיתה במהלך הדרך, ברור היום שחוקי העבודה אינם רשות אלא חובה".

 

"יש לציין שבנוסף לקמפיין מבצע האגף פעולות הסברה רבות בקרב מעסיקים ואירגוני עובדים כמו: הסתדרות, קו לעובד, כנס רואי החשבון ועוד. כמובן שאת השפעת האכיפה בליווי ההסברה והגברת המודעות נראה בטווח ארוך יותר ואנחנו מתכוונים להתמיד בכך". 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
לעובדים ניתן "שוט" נגד המעביד
צילום: shutterstock
ברגמן: אפשר לפקח על שעות עבודה כמעט תמיד
צילום: אבי רוקח
צילום: דן פרץ
לפידור: יותר לקוחות מגיעים עקב פניית התמ"ת
צילום: דן פרץ
מומלצים