נעמי ווטס: "הצילומים הגבירו את החרדתיות שלי"
השחקנית נעמי ווטס מעידה על עצמה שהיא אוהבת את הים, אבל ב"הבלתי אפשרי" היא מגלמת ניצולה מהצונאמי ב-2004. בראיון היא מספרת על הפחדים שעלו בצילומים, וגם בתפקיד דיאנה בסרט על חייה: "היתה לי תחושת בטן שעליי ללכת על זה"
"כששמעתי לראשונה שעומדים לשלוח לי תסריט על צונאמי לא ממש קפצתי משמחה", אומרת נעמי ווטס על התסריט לסרט "הבלתי אפשרי", המגולל את סיפורה האמיתי של משפחה שנלחמה לשרוד את הצונאמי שפקד את חוף האוקיינוס ההודי ב-2004. "אבל כשאמרו לי שהבמאי הוא חואן אנטוניו באיונה התחלתי להתרגש, ואחרי שקראתי את התסריט כבר אי אפשר היה לעצור אותי מלקחת חלק בפרויקט הזה".
- כל עדכוני בחירות 2013 - באתר הבחירות של ynet
- הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet
ב"הבלתי אפשרי", ווטס מגלמת את מריה, אם לשלושה, שמוצאת את עצמה ואת בנה הבכור לוקאס (טום הולנד), מופרדים מבעלה הנרי (יואן מקגרגור) ושני בניה הצעירים. "זה על אירוע אפי והרסני, אבל בפנים זה סיפור אינטימי ומאוד חזק על משפחה", אומרת בראיון ווטס, שבשבוע שעבר נכנסה לרשימת המועמדות לשחקנית הטובה בגלובוס הזהב.
"הסיפור שיקף מאוד בעדינות ובאנושיות מה עבר שם על המשפחה.חוץ מלהתאהב בסיפור התאהבתי גם באנשים שעשו את הסרט. עשו אותו ספרדים ולא אמריקאים ואצלם כל הרגשות בחוץא, אין מסכות, אין העמדת פנים. הם בכו מהפגישה הראשונה שלנו ולדעתי, עד לפני שבועיים שהיתה הפעם הראשונה בה ראיתי את הסרט בשלמותו".
על מנת להתכונן לתפקיד, בילתה ווטס זמן עם מריה האמיתית שהיוותה עבורה מקור מידע אינסופי והסכימה לדבר ולשתף את השחקנית בכל שעבר עליה. "התחברנו מאוד בזמן העבודה", היא מספרת. "היא כל הזמן בכתה והיה נדמה לי כאילו היא לוקחת את ההזדמנות הזאת ומתנקה. היא היתה אסירת תודה על כך שהיא ומשפחתה הצליחו להינצל, אבל גם אכולת אשמה, אשמה כזו שיש לניצולים".
לא לוקחת את העבודה הביתה
ווטס עצמה היא אמא לשני ילדים, אלכסנדר ("סשה") בן החמש וסמואל בן השלוש וחצי אותם הביאה לעולם יחד עם בן זוגה, השחקן ליב שרייבר. לדבריה, עובדה זו עזרה לה מאוד להתחבר לדמות של מריה אבל גם הביאה איתה המון חרדות ומתחים בגלל הנושא הקשה של הסרט. "הרגשתי בלחץ חלק גדול מהזמן בצילומים. זה הגביר אצלי את החרדתיות, וכל הזמן רק רציתי לדעת שהילדים שלי בסדר. גם העובדה שצילמנו במקום בו הגל היכה, באותו המלון עצמו, לא תרמה לעניין".
"מצד שני, זו היתה תקופה נהדרת עבור הילדים. המשפחה היתה איתי כל זמן הצילומים, והיה להם פשוט כיף לרוץ חופשיים על החוף, לאסוף אוצרות וליהנות מהשמש", אמרה ווטס, וסיפרה כי במקום הוקם בית ספר מיוחד שנועד לשרת את הילדים של חברי הצוות ששהו באיזור לצד הוריהם.
"כאמא חשוב לי שהעבודה תשאר על הסט בסוף יום צילומים. זה לא היה ככה בעבר. הייתי מסיימת לעבוד, ולוקחת את הדמות איתי הביתה. חשבתי שזה בטוח יתרום, אם היא תהיה חלק ממני. היום, אני לא יכולה להרשות את זה לעצמי. אני לא יודעת אם זה הופך אותי לשחקנית טובה יותר או גרועה יותר, זה פשוט מה שיש".
את מרגישה שעצם היותך אמא משפיעה לך על הקריירה?
"אף פעם לא עניין אותי איפה סרט מצטלם או כמה זמן אורכים הצילומים. מה שעניין אותי זה התוכן שלו, מי משתתף ומי מביים. היום שני הפקטורים האלה תופסים מקום מאוד רציני בהחלטה אם ללכת על פרויקט או לא. תמיד ידעתי שאני רוצה להיות אמא, ושאשים את זה לפני הכל, אבל אני עדיין מקווה שאני מצליחה להגיע לאיזה שהוא איזון נכון בין שני הדברים. אחד היתרונות הגדולים בלהיות שחקנית הוא שאני יכולה לעבוד חמישה חודשים ברצף, ואז לשבת שבעה חודשים בבית. בשכלול זה יוצא שאני מבלה זמן עם הילדים שלי יותר מכל עורכת דין או רופאה שעובדת שבעים שעות שבועיות".
וזמן לעצמך?
"בקושי. אני עושה הרבה יוגה, שזו הפינה השקטה שלי, מקום שאני יכולה לעצור ולחשוב. מבחינת חיי חברה הם ממש מינימליים. אם צריך לחתוך משהו, אז זה הדבר הראשון שיורד. אני לא בן אדם של אירועים ויציאות".
מה את כן אוהבת לעשות?
"אני אוהבת לארח ולבשל ארוחות ערב בבית הנופש שלנו על החוף, זה מה שעושה לי את זה. את נעורי העברתי באוסטרליה, והים הוא חלק גדול ממני. אני לא מאלה שיושבות ומשתזפות. אני פשוט אוהבת את תרבות של החוף, את הריח שלו, את הידיעה שהוא שם. אני אוהבת הליכות על החוף בבוקר או בערב. הים גורם לי להרגיש טוב עם עצמי. יש לי חברים שגרים על החוף בקליפורניה. אחרי שלקחתי אותם לראות את 'הבלתי אפשרי', הם החליטו שהם לא מוכנים לגור יותר על קו הים. אצלי זה לא ככה".
נעמי מסביב לעולם
כשמקשיבים לווטס, קשה ממש לשים את האצבע על המבטא המדויק שמלווה את דיבורה. הוא מאוד בינלאומי, כמו ווטס עצמה, ומושפע ממספר ארצות בהן שהתה. היא נולדה באנגליה לפני 43 שנים. אביה היה מנהל ההופעות האגדי של הפינק פלויד. לאחר מותו, כשווטס בת שבע בלבד, היא שוטטה ברחבי אנגליה יחד עם אמה ואחיה, עד שמצאה עצמה בגיל 14 באוסטרליה. כשהחלה ללמוד משחק ולככב בפרסומות, הכירה את חברתה הטובה, ניקול קידמן.
הטריילר של "מלהולנד דרייב". נקודת הפריצה
ללוס אנג'לס היא עברה כדי לנסות ולפרוץ בתחום המשחק, אולם הפריצה הגדולה שלה הגיעה רק שנים אחרי ב-2001, כשהשחקנית היתה כבר בתוך שנות השלושים לחייה, תודות לדיוויד לינץ' ול"מלהולנד דרייב" שלו. לינץ' סיפר בזמנו בראיונות שביקש לראות את ווטס אחרי שבאקראי שלף את תצלום הראש שלה מתוך ערימה גדולה שהיתה מונחת לפניו.
התהילה הגדולה באה ב-2002 עם "הצלצול", סרט האימה שגרף למעלה ממאה מיליון דולר ברחבי העולם. אחר כך היא המשיכה והופיעה ב-"21 גרם" של אלחנדרו גונסאלס אינריטו לצידו של שון פן, עליו קיבלה מועמדות לאוסקר. ב"קינג קונג" של פיטר ג'קסון, ב"סימנים של כבוד" של דיוויד קרוננברג, "הבנק" של טום טיקוור ו"משחקי שעשוע" של מיכאל האנקה.
נעמי ווטס מככבת בטריילר של "הצלצול"
אחרי שנטשה לוס אנג'לס, עברה לניו יורק, שם היא מתגוררת כיום עם בעלה היהודי והילדים, ולא מזמן יצא לה לבקר בישראל. "אני כל כך אוהבת את תל אביב. איזו עיר נפלאה", היא אומרת ושוב מזכירה את הים. "החוף מדהים. בחיים לא ראיתי כל כך הרבה אנשים על החוף. האנשים נפלאים, חצופים ומלאי חיים. בכלל כל החוויה הזכירה לי את אוסטרליה. זה עשה לי חשק לעוד".
נסיכה מגלמת נסיכה
ווטס משדרת מן עדינות ארצית שכזו. היא בלונדינית זוהרת ומאוד רזה, ויש לה עור פנים כמעט שקוף. המראה החיצוני שלה, בתוספת לעובדה שמדובר בשחקנית מהשורה הראשונה, השיגו לה את התפקיד הנחשק של הנסיכה דיאנה. אין ספק שזה סיכון גדול מבחינתה של ווטס. אם הסרט טוב, הוא יאיר משהו על אחת מהדמויות הכי איקוניות של זמננו. אבל, אם הסרט הוא רע, וולגרי ולא רגיש, זה מסוג הדברים שיכולים לעשות נזק ממשי לקריירה. ווטס מודעת לזה.
"היו לי המון התלבטויות עם הסרט הזה. אמרתי כן, ואז ניסיתי להגיד לא. היא האישה הכי מפורסמת של זמננו, עם סוף טרגי ונוראי. זה כבר מפחיד אותי, אבל אם אתה לא מפחד ממשהו, האם יש טעם לעשות את זה? הסרט מתרכז בתקופה מסויימת. זה לא ממש ביוגרפיה, רק חלק ממנה, החלק הסופי למען האמת. זה כל מה שאני יכולה להגיד עכשיו".
את חושבת שהממלכה הבריטית מוכנה לסרט על ליידי די?
"יהיו תשעים אלף דעות על זה, ואני עושה את זה רק בגלל ש..טוב, אני לא ממש יודעת למה באמת,
אבל לפעמים אי אפשר לדעת עד שלא רואים את התוצאה הסופית. היתה לי תחושת בטן חזקה שאני צריכה ללכת על זה. אני מקווה שהבנים שלה לא יעלבו מהסרט, למרות שלדעתי, הוא לא פוגע".
את פועלת על סמך תחושות הבטן?
"בהחלט. הכל תחושות בטן. אני לא אלך עם משהו שנוגד את זה, אפילו אם הראש אומר אחרת. תסריט צריך לעשות לי צמרמורת. עשיתי דברים בחיים שלי שלא הייתי שלמה איתם, ועשיתי אותם בכל זאת, וזאת היתה טעות. הם אף פעם לא יצאו כמו שרציתי. גם בחיים האישיים אני כולי אינסטינקט ואני נותנת לזה מקום".
