פיצוי ליהודי שהמשטרה מנעה עלייתו להר הבית
למרות שחתם על טופס התחייבות מיוחד בעקבות עבירות קודמות על כללי ההתנהגות במקום, במשך חמישה חודשים מנעה המשטרה מיצחק צויג לעלות להר הבית. השופט מתח עליה ביקורת וקבע שצויג יפוצה ב-7,000 שקל
בית המשפט קבע השבוע כי המשטרה פעלה ברשלנות כשמנעה מהפעיל יצחק צויג לעלות להר הבית במשך חמישה חודשים על רקע כמה אירועים שבהם לא קיים את כללי ההתנהגות במקום, ופסקה לו פיצויים בסך 7,000 שקל. השופטת הסבירה כי המשטרה שינתה את עמדתה "מקצה לקצה" ללא סיבה נראית לעין.
כל עדכוני הבחירות - באתר הבחירות של ynet
הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet
צויג הוא פעיל מוכר בקרב גורמים הדורשים לאפשר עלייה של יהודים להר הבית. הוא ארכיאולוג העוסק בחקר המקום ומדריך סיורים שם, ובעבר היה מעורב בשלושה אירועים שבהם עבר לטענת המשטרה על כללי ההתנהגות במקום. האירוע הראשון התרחש בשנת 2006, והאחרון במרס 2010. בין האירועים האלה, וגם אחריהם, התירה המשטרה לצויג להמשיך ולבקר בהר הבית, אולם בעקבות התקרית הבעייתית האחרונה הותנתה עלייתו במילוי הוראות השוטרים במקום.
צויג הסכים לתנאי וחתם על טופס התחייבות. למרות הסיכום, כשהוא הגיע להר הבית כמה דקות לאחר מכן מנע ממנו קצין משטרה אחר להיכנס. הקצין לקח ממנו את טופס ההתחייבות, ואסר במקום את עלייתו להר הבית - ללא הגבלת זמן. כשצויג ביקש הסבר, השיב לו הקצין: "אני אסביר לך בבית המשפט".
במשך תקופה ביקש צויג הסברים מגורמים שונים במשטרה, אולם לא נענה. לאחר כמה חודשים הוא הגיש תביעה שבה דרש לפצות אותו על הנזקים שנגרמו לו בשל האיסור, ורק אז זומן לפגישה עם סגן-ניצב אבי ביטון, מפקד היחידה האמונה על המקומות הקדושים. לאחר שחתם שוב על התחייבות שלפיה יכבד את הכללים הותרה כניסתו - והוא ביקר בהר הבית מדי פעם ללא הפרעה.
בינתיים נמשכו הליכי המשפט והם הגיעו לבית משפט השלום בבית-שמש, שם ייצג את צויג עו"ד איציק בם. צויג טען בבית המשפט כי ההחלטה התקבלה באופן שרירותי, שלא כדין ותוך סטייה מהנהלים, ומבלי שניתנה לו האפשרות להשמיע את טענותיו. מנגד טענה המשטרה כי ההחלטה התקבלה כדין נוכח מסוכנותו של צויג, על סמך אירועי העבר ועל רקע המצב הרגיש בהר הבית.
השופט דוד גדעוני סקר בפסק הדין שניתן שלשום את המקרים שבהם הפר צויג את הנהלים: באחד דחף שומר ווקף לאחר שהודיעו לו שהכניסה משער הווקף נאסרה, בשני התיישב באזור מסוים בהר למשך מספר דקות אף שהתבקש לעזוב יחד עם קבוצתו, ובשלישי הודיע צויג לשוטרים בכניסה למתחם כי בכוונתו לשבת בהר ולא לסייר בו, בניגוד לנהלים. השופט ציין כי אין ספק שהמקרה הראשון היה חמור, אך המשטרה לא קבעה אחריו או לאחר שני מהמקרים הנוספים כי נשקפת מצויג סכנה המצדיקה לאסור את כניסתו להר הבית. הוא ציין כי המשטרה אף התירה לו להיכנס למתחם בכפוף להוראות המשמעת.
בעקבות הדברים קבע השופט כי ההחלטה לאסור את כניסתו של צויג ואופן קבלתה "לוקים בהתרשלות ובחוסר מידתיות". לדבריו, "קודם התיר קצין משטרה אחד את עליית התובע להר בכפוף לחתימה על התחייבות, ודקות לאחר מכן, לפתע, בלי כל סיבה נראית לעין, אסר קצין משטרה אחר שנכנס במקרה למקום את עליית התובע". השופט הוסיף כי "התנהלות המשטרה מעלה סימני שאלה. טעם לשינוי העמדה מהקצה אל הקצה - אין". הוא קבע פיצויים לזכות צויג בסך 7,000 שקל עבור הפסד הכנסות בגין סיורים, עוגמת נפש והוצאות משפט.
צויג הביע תקווה בשיחה עם ynet כי פסק הדין "ירסן את התנהלותה השרירותית של המשטרה בכל הנוגע ליחסה למבקרים היהודים ולארכיאולוגים המגיעים למקום לעומת התיירים. המגבלות והתנאים מהווים פגיעה חמורה בזכויות היסוד ובחופש התנועה". עורך דינו איציק בם הוסיף כי מפסק הדין "עולה התנהלות שרירותית ושערורייתית של המשטרה, הרומסת את זכויותיהם של יהודים בהר הבית. יש לקוות כי בעקבותיו יבואו רבים אחרים שיפלסו את הדרך לחופש הגישה והפולחן במקום המקודש ביותר לעם היהודי".
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
