יש'ך שקל? אני צריך להגיע לפלייליסט
יותר ויותר מוזיקאים כבר לא מחכים לטלפון מחברות התקליטים ומפיקים אלבום בעצמם. את הכסף להקלטה, הפצה ויחסי ציבור הם מגייסים ברחבי האינטרנט. עולם מוזיקלי חדש? לא בטוח. נראה שזה טוב רק למפורסמים ולאלבומי בכורה
- כל עדכוני בחירות 2013 - באתר הבחירות של ynet
- הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet
היחסים בין האמן לחברות התקליטים מאז ומתמיד היו יחסי אהבה-שנאה. שניהם תלויים זה בזה וזקוקים זה לזה על מנת להתקיים. מאחר והחברות השקיעו זמן וכסף באמנים, היתה להן גם זכות לצנזר תכנים שלא נראו להם, כמו טקסט בוטה, אלים או גס מדי לטעמם. היה בכוחן לשנות אפילו את שמות האמנים על מנת לפנות לקהל רחב יותר, להחליף מפיק במהלך ההקלטות ואפילו לשנות את ההרכב המקורי של חברי הלהקה.
השינוי המהותי ביחסים האלה החל כבר בשנות ה-90. יותר ויותר אמנים הקימו אולפנים ביתיים והקליטו בעצמם, דבר שהתאפשר עם התפתחות וזמינות הטכנולוגיה. בשנות ה-2000 עם התפתחות האינטרנט והרשתות החברתיות, אנחנו כבר עדים ליותר ויותר אמנים שמבקשים להשתחרר מאחיזתן של חברות התקליטים ולצאת לדרך עצמאית במימון עצמאי, אינדי סטייל. אבל רגע, איפה הכסף?
אנשים טובים, יש לכם שקל?
הרכבים ואמנים גדולים כמו הרולינג סטונס, פרינס, אואזיס, ווילקו ועוד רבים וטובים, עזבו את חברות התקליטים שלהם והקימו לייבלים עצמאיים להפצת המוזיקה שלהם, אבל ישנה גם דרך נוספת ליצור מוזיקה ולהוציא אלבום והיא הולכת וצוברת תאוצה בתקופה האחרונה: פנייה לקהל המעריצים שלך באמצעות רשתות חברתיות, אתרים ופלטפורמות שונות כגון Kickstarter או Headstart, בבקשה למימון האלבום הנכסף.
קהל מעריצים אדוק. אבי עדאקי
העיקרון הוא די פשוט: האמן עושה חישוב של כמה כסף הוא בעצם צריך להפקת האלבום שלו ואז הוא מעלה סרטון קצר שלו עם פנייה ללב של כל אחד ואחד ממעריציו בבקשה למימון. כל אחד יכול לעשות זאת. כל אחד יכול להציע את כישוריו לקהל הרחב וחשוב לא פחות, כל אחד יכול להפוך לפטרון.
למרות שהסגנון הזה תפור בדיוק למידותיהם הצנועות והעצמאיות של זמרי האינדי באשר הם, לא רק הם משתמשים בפלטפורמה זו. גם דיוויד ברוזה, כפי שנחשף כאן לראשונה, פנה אל הקהל לפני יותר משנה, בבקשה שיעזרו לו לממן את אלבומו הבא והוא הצליח לגייס מעל ל-60,000 דולר.
גם המוזיקאי, מיקי שביב, בעלה של הזמרת מיקה קרני, פנה לא מזמן בבקשה זהה למימון מהקהל, אבל הפלטפורמה עדיין שייכת בעיקר לצעירים - ורבים מהם פונים לדרך הזאת. אחד מהם שעשה את זה ממש עכשיו, הוא המוזיקאי אבי עדאקי - יוצר עצמאי שנמצא בסביבה כבר כמה שנים טובות ויש מאחוריו כבר שני אלבומים של הופעות חיות. יש לו גם קהל מעריצים אדוק בזכותו למעשה הצליח לממן את אלבום האולפן הראשון שלו.
אני מודה, מודה, מודה
עדאקי הוא אוטו-דידקט, מעולם לא למד מוזיקה בצורה מסודרת ובעבר כשניסה להקליט אלבום אולפן בצורה מסודרת עם שני מוזיקאים משכילים ומלומדים מברקלי, העניין התפוצץ בסופו של דבר. הוא כן הצליח לגרום לחלום אלבום הבכורה שלו להתממש בזכות אתר Headstart דרכו גייס כמעט 40,000 שקל.
"צריך להשקיע המון". יהוא ירון
לפני כחודש, כשהגיע ליעד המבוקש, פרסם עדאקי בעמוד הפרויקט שלו באתר הודעת תודה לאנשים שהפכו את זה לאפשרי: "כל התודות שמורות לכם ולכן מעומק ליבי הן המנה הראשונה! אני עכשיו עובר לשלב המעשיים. אתם חלק גדול מהאלבום הזה, רבים וטובים, רבות וטובות, מעודד לראות אתכם עושים איתי את הדרך".
מלבד עדאקי ישנם מוזיקאים רבים שהלכו בדרך דומה: יהוא ירון, רותם אור, הדרה לוין-ארדי וההרכב לוס כפרוס. סביר להניח שעד פרסום מילים אלה יצטרפו עוד כמה אמנים לרשימה המכובדת. ובכל זאת נשאלת השאלה: מה הלאה? האם המימון הראשון מספיק? ולמה בעצם לא ליהנות מתמיכה של חברה גדולה?
"אני בדרך לשם. עוד לא הצלחתי לסיים את הפרויקט שלי. הוא צעיר אבל, אני מאוד אופטימי כי כבר גוייס סכום די גדול", אומר יהוא ירון ל-ynet. ירון הוא בסיסט ומפיק מוזיקלי מיומן שתחת ידיו יצאו אלבומים ישראליים רבים. את אלבום הבכורה שלו הוא כבר הוציא, וכעת מעוניין להקליט את השני.
"בשביל שזה יקרה אני צריך ממש לעבוד בזה, להשקיע המון מעצמי ומאוד טוב לי עם זה. זה החלק הטוב של התהליך. אתה לא יושב ומחכה שמישהו מחברת התקליטים ישקיע בך מתוך אינטרס כלשהו. אתה עושה וקובע בעצמך. אני מאוד מאמין בפרויקט הזה ומאמין גם שמי שישקיע ייצא נשכר בעצמו".
יש דיווידנדים?
"אנחנו מציעים תמורות נאות. החל מדיסק חתום ו/או אלבום להורדה וכו', ועד לשני דברים מיוחדים - חוץ מהופעה פרטית עבור המשקיעים, ישנם שלושה מפגשים קבוצתיים איתי שהקטע שלהם הוא להאזין למוזיקה ולדבר עליה - והמפגש השלישי הוא למעשה כיתת אמן לכל דבר. הקפדנו שהכל יהיה מאוד נדיב.
"בכל מדרגת השקעה, אתה מקבל תמורה מסוימת. למשל, מי שתרם סכום של 200 שקלים, יזכה בחולצה, אלבום דיגיטלי, אלבום פיזי חתום, קרדיט באלבום, דיסק בונוס עם קטעים שלא שוחררו וגם כרטיס להופעה. אנחנו עובדים קשה עבור המימון הזה".
ומה הלאה, יש כבר מחשבות מה תעשה אחרי שהפרויקט ייצא לדרך?
"ממש אין לי דרך לדעת מה יהיה. לחיים שלי יש מנהג לגרום לזה שכל מה שאני אומר שלא יקרה - בסוף קורה. בוא נראה קודם כל שהאלבום הזה יקרה".
הדרה לוין ארדי בשירה "ראיתי מלאכים"
הזמרת רותם אור גם היא, לא מחכה לטלפון מחברת תקליטים: "אני מקליטה את עצמי כבר כמעט עשור אם לא יותר, ורק בשנה האחרונה יצא האלבום", היא אומרת. "לפני שנתיים היה לי דחף לשחרר אותו, אז עבדתי עליו בבית שלי לגמרי לבד. יש כמובן עוד אנשים שלקחו חלק ביצירה כמו נדב רביד שהפיק שיר ויש כמה נגנים שתרמו מכישרונם אבל, אני עשיתי את הכל."
לא רצית להיות חתומה באיזשהו לייבל?
"אף פעם לא הייתי חתומה בלייבל. אולי בגלל זה זה מרגיש לי מאוד טבעי לעשות הכל לבד. תמיד הקלטתי את עצמי והייתי פחות תלויה בגורמים חיצוניים. אני גם מאוד מחוברת למחשב שלי וזה הופך את הכל לפשוט יותר. העבודה על האלבום זה לא זול אבל, עדיין שווה יותר מאלבום שעובדים עליו כמה אנשים".
ומה לגבי ההפצה של האלבום? פיזית ו/או דיגיטלית?
"בהפצה הפיזית אני עובדת עם היי פידיליטי. בעולם הווירטואלי, יש לי הסכם עם אייטיונס ויש לי גם את בנדקמפ, שאני אחראית עליו ומנהלת אותו. תעשיית התקליטים מפרפרת כבר עשור אם לא יותר ועניין השיתוף ברשתות החברותיות תפס ממש חזק. גם לקהל יש כוח בידיים והוא יכול להצביע בקליק ואני חושבת שזה חשוב".
את מרוויחה יותר כסף כשאת עצמאית?
"אני לא מבינה בזה בעצמי כי לא עשיתי את החישוב של כמה אני מרוויחה או מפסידה מזה. אמני אינדי עושים כסף בעיקר מהופעות. זה מגניב מצד אחד ועצוב מצד שני, כי ישנם אלבומים שלא נועדו להיות אלבומי הופעות אני מקווה רק שגם להם יהיה מקום".
בניגוד לאור, שעדיין נמצאת בתחילת דרכה, הזמרת הדרה לוין-ארדי היא יוצרת מנוסה שהיתה חתומה בעבר בלייבל ולאחרונה חזרה לעבוד באופן עצמאי. "הבנתי פשוט שזה הדבר הכי נכון לאישיות שלי", היא אומרת. "אפילו חברות התקליטים עובדות היום עם האמנים כאמנים עצמאיים, זה כבר ממש לא כמו פעם, היום משתמשים בחברות התקליטים כחברות הפצה.
"זה תלוי בחשבון הבנק של כל אדם ואדם. אם יש לך כסף אז אחלה, אבל זה תלוי בהון הראשוני שלך. אני לא יודעת אם זה משתלם יותר אבל, גם המגה סטארים פונים לדרך עצמאית ומשקיעים מכספם. העולם ממשיך להשתנות ולדעתי אנחנו עכשיו בעיצומו של השינוי. אין כבר כללים, הכל אפליקציות, ערוצים ביוטיוב ועוד".
אז אולי חזון אחרית הימים הוא באמת הדרך העצמאית עבור כל האמנים והיוצרים בתעשיית המוזיקה. גדולים כקטנים, כולם יחברו יחדיו יבקשו מימון מהקהל ויציעו ארוחת ערב פלוס הופעה פלוס יוציאו את הילד שלך מהגן. זה נשמע בכלל לא רע אבל בסופו של דבר, אין לדעת אם זה יצליח. ולמרות שאמנים רבים מתחילים לאמץ את הדרך, חברות התקליטים לא נבהלות מהתופעה: "אנחנו מברכים על היצירה", אומר רמי ירון, סמנכ"ל שיווק ומכירות NMC יונייטד, "אבל כל יוצר צריך לשים מולו מראה ולחשוב מה הלאה - עשיתי את המוזיקה, ומה עכשיו? ופה בדיוק נכנסת חברת התקליטים.
"הפצה בפלטפורמות השונות, מדיות דיגטליות, כל המעטפת זה בעצם חברת מוזיקה, חברת תקליטים. גם השם הזה כבר לא נכון. זה שילוב בעולם התוכן
שאנחנו נמצאים בו היום. זה עולם ומלואו. גם להופעות צריך כסף, וגם יחסי ציבור עולים הרבה כסף. השילוב בין כל הדברים האלה, זאת למעשה המטריה שחברת המוזיקה נותנת.
רוני בראון מנכ"ל חברת הליקון, מבין את ההתלהבות של האמנים בתחילת דרכם, אך מאמין שהבעיה מגיעה בהמשך התהליך: "מימון באמצעות קהל זה דבר נפלא. "המשקיעים" הופכים לסוג של מלאכים, בין אם זה בגלל שהם שמעו את המוזיקה ואהבו אותה, ובין אם זה בגלל שפשוט מתחשק להם להשקיע במשהו.
"הבעיה העיקרית היא לאו דווקא האלבום הראשון, אלא השני השלישי וכו'. אמנים רבים מצליחים לממן אלבום בכורה באמצעים שונים - משפחה חברים או גיוס כספים - אבל רק מעטים יצליחו לעשות את זה גם בפרויקט הבא שלהם. עבור אמן מוכר שכבר עשה מספר פרויקטים בעברו זאת יכולה להיות דרך להמשך הקריירה. עבור אמן כזה, אם הוא מציע ארוחת ערב, הופעה או דיסק, יש לזה ערך מוסף משום שהוא כבר סלב.
"כחלק מחברת מוזיקה, אני מברך על כל יוזמה ועל כל מי שבוחר להשקיע במוזיקה", מוסיף בראון. "אני משוכנע שלאחר שאמן מסוים יקבל הכרה, רובם אם לא כולם ישמחו שתהיה מאחוריהם חברת תקליטים שתהווה בית עבורם".
