שתי ציפורים במכה: לשלב בנייה ירוקה בתמ"א 38
המועצה הישראלית לבנייה ירוקה קוראת להתאים את התקן לבנייה ירוקה כך שיחול על התוכנית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה. הרווח: בידוד תרמי לדירות, מערכות למיחזור מים, הצללות על חלונות וכמובן - פונציטאל משמעותי לחיסכון באנרגיה. עם זאת עולה החשש: התוכנית תגביר את החסמים הבירוקרטיים
האשם העיקרי בפליטת גזי חממה בערים בארץ הם בניינים , אבל יוזמה חדשה של יזמים בתחום הבנייה הירוקה עשויה להפחית את הזיהום שהם יוצרים: המועצה הישראלית לבנייה ירוקה פנתה למכון התקנים בהצעה לשלב בתקן 5281 לבנייה ירוקה, את התוכנית לחיזוק מבנים בפני רעידות אדמה, תמ"א 38.
עוד על בנייה ירוקה - בכלכלה ירוקה
- מענק סביבתי: 10 מיליון שקל למבנים ירוקים
- סכנה ירוקה? בית אקולוגי שמייצר מימן
- למה החום פולש הביתה? כי הבנייה לא ירוקה
ההצעה הוגשה במסגרת רוויזיה לתקן הבנייה הירוקה. על פי המועצה, טמון בכך פוטנציאל גדול להתייעלות אנרגטית של אלפי מבנים בישראל והשגת חיסכון משמעותי למשק האנרגיה.
מנכ"לית המועצה הילה ביניש, מספרת שמדובר ביוזמה שעלתה מהשטח - לאחר שיזמים וקבלנים התלוננו כי אין באפשרותם לבצע את התמ"א בהתאם לתקן. הסיבה: התקן חל על אחת משתי אפשרויות - או בנייה של מבנה חדש או שיפוץ מבנה קיים. תמ"א 38 לעומת זאת, משלב את שניהם - גם שיפוץ וחיזוק המבנה הקיים וגם בניית יחידות דיור חדשות על גבי המבנה.
התוצאה לדבריה, הם שלל אתגרים ואילוצים בשטח, שאינם נתונים לשינוי במסגרת התמ"א, כמו כיוון העמדת המבנה באופן שיפחית את קרינת השמש שחודרת אליו, או מערכות המיזוג שלו. "כדי להחיל את התקן על התמ"א, צריך לבצע חשיבה מחודשת על כל סעיפי התקן", היא מסבירה בייניש. "אנחנו מציעים לכתוב נספח מיוחד לתקן שיתמודד עם הקשיים הללו ויגדיר מחדש איך צריך לעמוד בו במסגרת התמ"א".
פרויקט כלאיים
התקן לבנייה ירוקה קובע כי מבנה שמבקש לעמוד בתנאיו, צריך לצבור מינימום נקודות מכלל הנושאים הכלולים בו. בין אלה כלולים למשל חיסכון בשימוש במים ובצריכת אנרגיה, הפרדת פסולת, כיוון העמדת המבנה בהתאם לקרינת השמש או שימוש בחומרים שאינם מזיקים לבריאות השוהים בו. אם מדובר במבנה חדש, עליו לקבל מינימום של 55 נקודות ואם מדובר בשיפוץ - מינימום 40 נקודות.
בתמ"א 38, מבצע הקבלן עבור הדיירים את שיפוץ הבניין, בדרך כלל בתמורה לזכויות בנייה על הגג - עד שתיים וחצי קומות נוספות. עבודות השיפוץ הללו כוללות בדרך כלל הוספת מעלית, שיפוץ חדר מדרגות ומבואה, בניית ממד"ים ושיפור חזות כללית של הבניין.
"תמ"א 38 זהו פרויקט כלאיים המורכב משני פרויקטים, שאף אחד מהם אינו יכול להיבחן תחת הגדרת התקן הנוכחי, המפריד בין בנייה חדשה לבנייה קיימת (שיפוץ)", נכתב במסמך המועצה. "קיימת אי-התאמה בין אופי הפעולות לחיזוק מבנה שהינן חיצוניות במהותן, לבין הפעולות הנדרשות לשם יישום התקן לבנייה ירוקה במבנה קיים המצריכות התערבות בחללי הפנים של דירות המגורים".
לצפייה בטבלא בגודל מלא
לצפייה בטבלא בגודל מלא
הזדמנות חד פעמית?
מה ישיג המהלך? על פי המועצה, רבים ממבני המגורים שאינם עומדים בתקן לרעידות אדמה גם מבזבזים הרבה אנרגיה. התערבות "ירוקה" תאפשר לכלול בין היתר שיפורים אנרגטיים של המעטפת, הצללות על חלונות, גינה חסכונית, חדרי אחסון לאופניים, הפרדת אשפה והתקנת מערכות חימום מים סולאריות. עוד מדגישים במועצה, כי הגשת בקשה במסגרת תמ"א 38 היא פעולה שמתרחשת בדרך כלל פעם אחת בלבד בחיי בניין, ולפיכך זו מהווה הזדמנות חד פעמית להפוך אותו לירוק יותר.
"שילוב אלמנטים של בנייה ירוקה ובידוד בתמ"א 38, זה אינטרס לאומי, בטחוני וכלכלי", אומר אלי כהן, מנכ"ל חברת תרמוקיר שליווה את המהלך במסגרת תפקידו כחבר בוועד המנהל של המועצה. "בהנחה שהדיירים נכנסים ממילא לתקופה קשה של בנייה, כדאי לנצל זאת להפיכת הבניין ליעיל מבחינה אנרגטית ולבטוח יותר. דרך זו תביא לחיסכון אנרגטי אדיר למשק ותיצור פתרון מיגוני לאלפי אזרחים בישראל".
אך האם ההצעה באמת ישימה? משה טרספולסקי, שחיבר את הספר "תמ"א 38 - המדריך השלם", סבור שהיא תקשה עוד יותר על ביצוע התמ"א, שממילא מיושמת כיום באופן איטי. לצד זאת הוא מביע חשש מפני ייקור עלויות, באופן שיבטל את הכדאיות הכלכלית בתמ"א.
"תמ"א 38 זה מבצע הנדסי מורכב", אומר טרספולסקי. "כיום המחסום המשמעותי ביותר לכך שהתוכנית אינה מיושמת בסדרי הגודל לה ציפו מתכנניה הוא הבירוקרטיה המיותרת, הקיימת ברוב הרשויות המקומיות בתחום הרישוי המורכב, בשילוב הדרישות ההנדסיות הייחודיות, המגדילות באופן ניכר הן את עלויות הפרוייקטים והן את משך הזמן הנדרש להוצאת היתר".
ממכון התקנים נמסר, כי בימים אלו הוועדות הציבוריות התחילו את הרוויזיה של התקן וידונו גם בהערות שהעבירה המועצה לבנייה ירוקה.
לפנייה לכתב/ת 
