שבוע האופנה: יש מחיר ליופי
כ-6 מיליון שקל עולה שבוע האופנה גינדי ת"א שמממנת חברת הנדל"ן כדי לקדם מתחם אופנה שהיא מקימה. המעצבים משתתפים בגלל החשיפה, התקווה לעודד קנייה וייצוא וגם משום שהפקת תצוגה לבד עולה עד 200 אלף דולר, ובשבוע זה המחיר נחתך בחצי. "רוצים לבד אבל זה יקר, שבוע אופנה זו חגיגה"
אתמול לפנות ערב (יום ה'), ששון קדם גמר להתקין את הקולקציה שיציג בשבוע האופנה, שייערך בשבוע הבא (19-16 בדצמבר) במתחם גינדי בת"א. "אתה יודע שזה זה, כמו שאתה יודע עם מי אתה רוצה להתחתן. תפסתי את הראש ואמרתי לעצמי 'זה הסתיים'".
עכשיו זה רק מתחיל.
"עכשיו הדובדבנים".
- "כל רשתות האופנה בארץ ימכרו דרך האינטרנט"
- הילד לובש פראדה, הילדה נועלת טומי
- הערכה: 1 מכל 4 עסקים בענף האופנה בסכנה
- הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet
שבוע האופנה - משאת נפשו של כל מעצב
זו הפעם השלישית בשנתיים האחרונות שנערך שבוע אופנה בישראל. זו הזדמנות נדירה למעצבים ישראלים להפגין יכולות מול העולם. מה ההבדל בין שבוע האופנה בת"א לשבועות הבולטים בעולם? התדירות (בפריז, מילאנו, ניו יורק ולונדון האירוע נערך פעמיים בשנה), הכסף והקהל. "הייתי בשבוע האופנה בניו יורק. זה בדיוק אותו דבר רק ששם יש גליאנו ופה יש אוברזון. הקהל שם זה ביונסה ופה נינט. אני מת על נינט", צוחק קדם.
המתחם של שבוע האופנה הנוכחי, משתרע על פני 6 דונם במתחם השוק הסיטונאי בתל אביב. מסלול התצוגה אורכו 30 מ' ורוחבו כ-4.20 מ'. חלל התצוגה יכול להכיל 800 איש. השורה הראשונה, החשובה מכל, תאכלס 52 איש מכל צד. בהפקה מספרים שבחירת המעצבים הנכונים - היא הקצפת שבלעדיה אין דובדבנים. היו כאלה שנדחו על הסף, יש מעצבים שהציגו בשנה שעברה ולא חזרו להציג השנה. כולם רוצים, לא כולם יכולים. וזה במדינה שכמעט בלתי אפשרי להרים תצוגת אופנה ושבוע האופנה מאפשר להגשים את משאת נפשו של כל אופנאי. השנה, נוספה מדי יום תצוגה ב-22:00, נוסף על אחת בבוקר ושנייה ב-20:00. את הדוגמניות, מזמינים לרוב מחו"ל, כיוון שאין שועלות מסלול רבות בארץ.
מטרת ההפקה בהובלתו של מוטי רייף היא לחשוף תעשייה שלמה לעולם ולקהל הישראלי כאחד. להגביר את הייצוא הישראלי לחו"ל, לעודד את הקנייה בארץ, לפתח תעשייה. רייף, 25 שנים בתחום, הפיק בעבר את התצוגות של גוטקס בשבוע האופנה בניו יורק ואת שבוע האופנה של בוורלי הילס.
גינדי מממנים כדי להגדיל פדיונות לקניון עתידי
למה באתר בנייה? משום שמאחורי כל מפיק שנושם אופנה ומעצבים שהיא זורמת בדמם, עומדים גורמים כלכליים שצריכים לממן את כל העסק היפה הזה. שבוע האופנה יערך בין פיגומיו של מגה פרויקט נדל"ן, שממוקם בלב ת"א. 800 יחידות דיור מתוכננות להיבנות שם, כשבסמוך להן, אזור ציבורי שיכלול בתי ספר, גני ילדים וגם מרכז אופנה, "ברמה של פעמיים קניון רמת אביב", כך לפי סמנכ"ל גינדי ת"א מורדי שבת.
המרכז הזה, הוא הטריגר של חברת גינדי והריבוע הכחול נדל"ן למימון שבוע האופנה הנוכחי, אחרי שבשנה שעברה, אז לא היה לשבוע האופנה נותן חסות ראשי, נטען שהאירוע היה הפסדי. שני מפיקי האירוע אשתקד, מוטי רייף ואופיר לב התפצלו בעקבות סכסוך ולב ערך שבוע אופנה משלו לפני חודש. רייף חבר לגינדי.
"זיהינו ואקום - אין בעל בית לאופנה בישראל. לא גוף מסחרי, לא משרד התמ"ת", מסביר שבת. "בשנה שעברה היה שבוע אופנה שהצליח ואמרנו זו ההזדמנות שלנו לבוא ולתת במה לאופנה הישראלית. השנה היה כבר שבוע אופנה שפחות הצליח, אבל שבוע האופנה שלנו זה פרויקט מאוד גדול ויומרני ואנחנו שותפים פעילים בכל התהליך. גינדי נביאי אופנה – זאת המטרה".
בגינדי לא מקווים להרוויח ישירות מהאירוע. הם רק משקיעים בו כסף. כ-6 מיליון שקל. "כל ההוצאה היא מתקציב השיווק שלנו. הרציונל מאחורי מימון האירוע הוא קידום מכירות ובעתיד, נערוך תצוגות אופנה לאורך כל השנה. האמירה שלנו היא מאוד ברורה: אנחנו מתכוונים להשקיע מאוד במרכז האופנה, שיקום בעוד שנתיים ולא יהיה סתם עוד קניון, מתוך כוונה להגדיל את מספר האנשים שיגיעו למרכז ולהביא לפדיונות גדולים יותר. זה הרווח שלנו מהסיפור הזה. גם בחו"ל יש חסות מסחרית לשבועות אופנה, למשל מרצדס בניו יורק.
מאות מועסקים, אורחים שמוטסים מחו"ל
לאן הולך הכסף? "הקמנו במתחם הבתולי אוהלים ברמה של אוסקר – אולם תצוגה יפהפה תפור ברמה הכי גבוהה, עם טריבונות ותאורה ואולם קבלת פנים מאוד גדול", מסביר שבת. "מועסקים מאות אנשים: דוגמניות, מאפרים, סטייליסטים, מעצבי שיער, מעצבי תצוגה. יהיו 20 תצוגות, שלוש תצוגות ביום, מ-10:00 עד 22:00. השנה עלינו ב-4 רמות ביחס לאירוע שנערך בשנה שעברה".
המוזמנים: כל עולם האופנה: בעלי רשתות, קניינים, עיתונאים, אנשי עסקים, בלוגרים. כל בעלי הרשתות וגם אורחים מחו"ל שיש לשכנם ולהאכילם. שבת: "הזמנו גם את ליאה טי (דוגמנית טרנסקסואלית מ.ק) ומרסלו בורלון שמזוהים עם ז'יוונשי והשחקנית רוזי דה פלמה. זה עולה כסף להטיס אותם עם כל הדרישות ולחלקם אנחנו משלמים כדי שיבואו. סגרנו עם מיסוני אבל הם ביטלו בגלל מבצע עמוד ענן. אני מבין אותם, מבחינתם זה כמו להגיע לאפגניסטן. אנחנו יודעים שזה לא ככה. החלטנו לא לדחות את האירוע עבור מיסוני ולהתהדר במה שיש לנו ולא במה שאין לנו".
"יש דלות אירועים בארץ, זו הזדמנות למעצב להגדיל ראש"
האינטרס של הגינדים מובן, אך למה למעצבי אופנה ישראלים ותיקים, שכבר ערכו תצוגות משל עצמם, להתערבב עם מעצבים אחרים בשבוע אופנה שמוקדש לכולם? הרי עולם האופנה מתגאה בכישרונות ייחודיים ובאינדיבידואלים שלא הולכים בתלם ובטח לא מעוניינים שמעצב אחר יגנוב להם את אור הזרקורים.
.
ששון קדם, מעצב אופנה כבר 20 שנה, משתתף בשבוע האופנה זו השנה השנייה, אחרי שבשנה שעברה זכה לפרסום עולמי: "ראיתי כי טוב", הוא מסביר. "כשסוף סוף יש סיבה למסיבה באופנה, זה עוול לא להשתתף, בטח כשנותנים לנו, המעצבים הישראלים, במה כזאת מפוארת. יש דלות אירועים בארץ, אין היום מישהו שיבוא ויבקש ממני לעשות בגדים יפים. אין לנו הרבה במות להציג את השפה שלנו כמעצבים, שפה מובהקת. בקולקציה של תצוגה, בניגוד לקולקציה רגילה - אתה מגדיל ראש. זה המקום שנותן ביטחון למתוח את החבל טיפה יותר. אין יותר אושר מזה".
מה אתה מקבל משבוע אופנה כזה?
"מה אני מקבל? הכרה. אנחנו חיים מקהל, ממחיאות כפיים אני למעשה אמן יוצר. כל קולקציה זה דיסק חדש שלי. אני מוציא דיסק פעמיים בשנה".
מה עשיתם קודם, כשלא היה שבוע כזה.
" בעצם מוטי רייף מחזיר עטרה ליושנה אחרי ש-30 שנה לא היה פה שבוע אופנה. ולפי התכונה הרבה שזה תופס, פתאום את מבינה שאופנה יכולה להיות אייטם לא רע. במשך 30 שנה, כל אחד מאיתנו ערך תצוגה שלו שעלותה מטורפת. פתאום אתה תופס שלא משתלם לך להיות לבד. אתה רוצה לבד, כי האגו גדול, אבל מבחינה כספית זה נורא יקר. אז כשמתאגדת גילדה כזאת זו שמחה גדולה שאין כמוה.
"זה הפנינג אופנה. תמהיל של 20 מעצבים, שכל אחד יוצר שפה שונה והכסף מתחלק בין כולם. התוצאה נחשפת לעיני כל העולם. המעצב, שמגיע לבמה להראות את 30, 50, 60 דגמיו חייב לבעוט את הבעיטה לשער. אחרי שאני אראה את השפה שלי יבוא מעצב ויראה שפה שונה לגמרי. היו, בגלל ריבוי הרשתות כל אחד מתחדד יותר בשפה שלו. רוצה לבלוט מהמקום שלו".
שיתוף פעולה שמביא לחיסכון ותחרות שמולידה יצירתיות
מסתבר שהשיטה הקומוניאלית – לחלוק כמעט בכל, עובדת לטובת הקופה של המעצבים והמארגנים בשבוע האופנה. גדעון אוברזון מהמעצבים הוותיקים והמוערכים בארץ מסביר: "גם בחו"ל זה ככה. השתתפתי שנים בשבוע האופנה בניו יורק עם בגדי הים שלי. אתה משלם עבור האולם ובוחר דוגמניות מהמאגר שכולם בוחרים ממנו וזו לא בעיה כי כולן באותה המידה. איך חוסכים? דוגמנית שעושה 8 תצוגות ליום, מקבלת שכר ליום עבודה, שזה פחות מאשר השכר שהיתה מקבלת לו היתה עושה כל תצוגה בנפרד. גם מעצב השיער עובד עבור כמה תצוגות ואילו היה עובד עבור כל אחת בנפרד היה מקבל יותר.
"אני 50 שנה עושה תצוגות אופנה. כל פעם שיש שבוע מרוכז עם עוד מעצבים, לא משנה אם זה בארץ או בעולם, אתה נמצא בתחרות, אתה נכנס לקצב ולמתח ואתה טוב יותר. אם לא היתה לי תחרות לא הייתי מתקדם לשום מקום כי אני תמיד מרוצה ממה שאני עושה. אבל אם יש לי מתחרה וקהל שצופה בנו בו זמנית, אני רוצה להיות הטוב ביותר".
תצוגה לבד היתה עולה יותר מ-200 אלף דולר
המעצב דני מזרחי, שעורך מדי שנה תצוגה משלו יציג בשבוע האופנה כ-50 פריטים בתצוגה ארוכה מהרגיל: 35-30 דקות. למה הוא צריך את שבוע האופנה? "אני קוטוריסט – לא מייצר סחורה מוכנה, אלא רק בהזמנה", אמר ל-ynet. "חו"ל לא מעניין אותי כשוק מפני שאני במילא לא מייצר מוצרים מוגמרים כך שהפרסום שם לא רלוונטי כל כך עבורי.
" אז למה אני בכל זאת משתתף? כל שנה אני עורך תצוגה עבור עמותה כלשהי והשנה הייתי אמור לערוך תצוגה באשדוד לעמותת אחים לחיים של נכי צה"ל, אך היא בוטלה בגלל המלחמה. אני מאוד מעריך את מוטי רייף, לכן השנה החלטתי להציג בשבוע האופנה. בשנה שעברה היתה לי תצוגה משל עצמי אז לא ראיתי לנכון לעשות גם וגם. זו לא הסיבה היחידה: החשיפה התקשורתית העצומה, לתת כבוד לקהל שלי. זו גם הזדמנות להראות יכולות חשיבה ועוצמה אמנותית".
גם מזרחי מדבר על חיתוך בעלויות. "זה בהחלט מוזיל עלויות בטח למישהו כמוני. כדי להעמיד תצוגה כמו זו שתכננתי עם 120-100 דגמים, רק חומרי הגלם והעיצוב עולים 180-120 אלף דולר. וזה לא כולל את כל שאר העלויות שאין להן סוף. אבל מעצב שמכבד את עצמו חייב להרים תצוגה כל שנה, כי זה מרומם את הרוח ומפיח חיים במערך העסקי. זה ענף קשה שקשה לשרוד בו, אם לא עושים שמח מדי שנה. זו הסיבה העיקרית בגללה אני משתתף בשבוע האופנה. רוממות הרוח".
כמה עולה תצוגה של ששון קדם? בין 100 ל-200 אלף דולר, לו היה מרים אותה לבד, כך הוא מעריך. "עשיתי בעבר מספר תצוגות ובשעה ו-20 דקות עפו לי סכומים כאלה. הפקה עולה 100 אלף דולר. בדים, גזרות, תפירה עולים עוד 50-20 אלף דולר, אז במקום לשלם את הסכומים האלה על תצוגה של 400-300 אנשים, בשבוע האופנה משלמים חצי מזה. ההפקה עליהם, הדוגמניות עליהם. בארץ אין כוכבות מסלול, אבל אצלי גילי סער פותחת את התצוגה כי אנחנו חברים. אני לא מפרסם כי הבגדים שלי זה הפרסום שלי, אבל גם שבוע האופנה עדיין יקר, כי אתה חייב להציג את תעודת הזהות הכי מפרגנת שלך בתור מעצב".
מורידים עלויות באמצעות חסויות ושיתופי פעולה
דרך נוספת של המעצבים לכלכל את דרכם בחתחתי שוק תצוגות האופנה הסיזיפי, היא שיתופי פעולה בין מעצבים (למשל דורין פרנקפורט תציג עם תיקים של דניאלה להבי) וחסויות. "חברות בדים שרוצות שיקדמו את הבדים שלהן עוזרות במימון. אני משתף פעולה עם מעצבי אקססוריז: לילי לנדאו, אפרת תכשיטים, אחת אחת הנעלה", מסביר קדם.
"גם לגדעון אוברזון יש שיתוף פעולה מסחרי, עם להקת המחול הקיבוצית: "ראיתי את הלהקה בהופעה, מתעלסת עם חול, ואמרתי שסביב זה אבנה את הקולקציה הבאה שלי. לכן הם יופיעו בתצוגה. רעיה שטראוס, הפטרונית של הלהקה, מממנת את התאורה והאביזרים של הלהקה.
"מסיבת עיתונאים שאני עורך עולה 20 אלף דולר. בתצוגה זה קופץ להרבה יותר מ-100 אלף דולר. להשכיר אולם זה כמה אלפי דולרים, תאורה עשרת אלפים דולר, מוזיקה דוגמניות. פעמים רבות אני עורך תצוגה עם ליב"י או ויצ"ו, עבור תורמים – כאן חלק מהעלויות נחסכות ממני".
למה אמריקן איגל בפנים?
השבוע הזה אמנם מוקדש לאופנה, אבל לא לרשות אופנה. רשתות כקסטרו, רנואר, דלתא, לא מציגות בו, אבל משום מה, אמריקן איגל כן מופיעה ברשימת המציגים. מורדי שבת מסביר: "זה אמנם לא נהוג, אבל הם לקוחות שייקחו חלק במרכז האופנה, לכן אנחנו רוצים לתת להם במה. בחו"ל, טופשופ מופיעה בשבועות אופנה. נכון שזה ערב לחבר'ה מהתעשייה המקומית אבל החלטנו שיש גם לזה מקום".
למה לא עוד רשתות?
"החלטנו לקחת רק רשת אחת. אולי בשנה הבאה ניקח את קסטרו. ואולי נעשה עוד שבוע אופנה רק לרשתות".
מנכ"ל אמריקן איגל שרון ביטון: "אנחנו נמצאים כבר ב-16 קניונים ורוצים להעלות את המודעות למותג ההלבשה התחתונה שלנו aerie. ההשתתפות בשבוע האופנה תיתן לנו חשיפה מדהימה בדרך לכבוש נתח שוק רציני".
לא מרוויחים מזה כסף
האם מרוויחים מזה כסף? נראה שלא. "בינתיים יש לי רק הוצאות", גורס ששון קדם. "הכסף האמיתי זה הפרגון. אתה לא יכול להיות פנקסן באופנה. אתה משלח את המיטלטלין על פני המים - פעם חוזרת סירה ופעם אנייה. בגלל שזה ישודר באינטרנט וכל אמצעי התקשורת מסקרים את זה, מרגישים פתאום גם באזז בחנות. לא רק 600 הצופים בתצוגה מכירים עכשיו את הקולקציה אלא צופים נוספים והציבור מסוקרן. מאיפה הנעל הזאת וגם מאיפה המניפה הזאת. החשיפה מאתגרת, אך היא מביאה הכרה והכרה שווה כסף. במקום הלקוחות הקבועים, ארץ שלמה נחשפת לבגדים שלי והם לא פשוטים.
אפשר לקנות את הבגדים שבתצוגה? לרוב חצי מהם לא לבישים.
"כן. בקיץ. המחירים נעים בין בין אלף ל-4,000 שקל. כשהקולקציה הרגילה עולה בממוצע 1,200 שקל. בסופו של דבר, אני כמו כוכב קולנוע שיושב בפאב בהוליווד ומחכה שילהקו אותי. קסטרו זה החלום שלי. זה הזארה שלנו. אני מקווה שירימו את הכפפה. ברור".
לפנייה לכתב/ת 
