הסירחון חונק אתכם? כך תפעלו נגד המזהם

זיהום אוויר  הוא בעיה חמורה בישראל: הוא גורם לאלפי מקרי מוות בטרם עת מדי שנה ומגדיל את שיעורי התחלואה. במסגרת סדרת הכתבות בנושא זיהום אוויר ומפגעי ריח בישראל - הפעם בדקנו מי המזהמים העיקריים בארץ וכיצד יכול האזרח הפשוט להילחם בגופים, חברות ופרטים שמזהמים את האוויר?

• פצצת סירחון: מפגעי הריח בישובים בישראל
• מפגעי הריח בישראל - פצצת סירחון חלק ב'
• זהירות, סרטן: ממה מורכב האוויר שאנו נושמים?
  

האשמים העיקריים: תחבורה ומפעלים

המקורות העיקריים לזיהום אוויר בישראל הם תחבורה ומפעלי תעשייה, אך קיימים גורמים נוספים כמו חומרי ריסוס ודישון בחקלאות, תופעות של שריפת פסולת פיראטית, וכן סיבות טבעיות כמו סופות אבק. גם בתוך מבנים אפשר למצוא זיהום אוויר כתוצאה מפליטת רעלים מהציוד, הריהוט והחומרים.

בערים הגדולות הבעיה חמורה יותר - בתל אביב וגוש דן הזיהום נובע בעיקר מכלי רכב פרטיים ואוטובוסים, בחיפה וסביבתה קיים זיהום אוויר מהמפעלים הרבים במפרץ חיפה ומתחבורה ובבאר שבע - המפעלים ברמת חובב נחשבים לאחראים העיקריים לזיהום האוויר בעיר. גם בירושלים קיים זיהום אוויר שמשויך בעיקר לתחבורה, אך הוא נמוך יותר.

מה עושים?

מה עושים ולמי פונים בדבר אירוע זיהום אוויר חריג? התשובה היא שיש לא מעט כתובות לפנות אליהן, אך רצוי לעשות זאת על פי הסדר הבא: 

מוקד הרשות המקומית - הרשויות המקומיות הן האחראיות לטיפול במפגעים סביבתיים לרבות זיהום אויר בתחומן, ולפיכך הן הכתובת הראשונה לדיווח בטלפון 106.

מוקד המשרד להגנת הסביבה - לדיווחים סביבתיים דחופים ומידיים כמו חשש לזיהום אוויר, ובמקרים שהמפגע אינו מטופל כנדרש על ידי הרשות המקומית או שהיא זו שאחראית להיווצרותו - יש לפנות למשרד להגנת הסביבה בטלפון 6911* 24 שעות ביממה.

רכזי פניות הציבור של המשרד להגנת הסביבה  - לדיווח על מפגעים סביבתיים מתמשכים יש להפנות לרכזי פניות הציבור וחופש המידע (פרטי התקשרות מופיעים באתר המשרד להגנת הסביבה). כמו כן, ניתן לפנות למשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה בטלפון 08-9788888.

הליכים משפטיים - בשל חוסר בכח אדם המטפל בנושא, יש לצפות לעיכובים מסויימים ולזריקת אחריות בין הרשויות השונות. לרוב עם קצת סבלנות אפשר להגיע למקום הנכון ולקבל מענה. ובכל זאת, אם לא לא הצלחתם לקבל מענה, באפשרותכם להגיש קובלנה פלילית או תביעה אזרחית, כפי שיפורט בהמשך.

זקוקים לייעוץ? למידע ולהתייעצות בכל הקשור לזיהום אוויר ניתן לפנות אל הקואליציה לבריאות הציבור בטלפון 077-4140212.

* זכרו: חשוב להקפיד על דיווח מהיר ותיעוד מדויק ככל הניתן של הארוע. הדבר נכון שבעתיים גם בכל הקשור להליכים משפטיים אפשריים.

הליכים משפטיים וענישה:

צווים - החוק מאפשר למשרד להגנת הסביבה להוציא בבית משפט השלום צווי מניעה מנהליים למניעה, צמצום או הפסקת השימוש.

עיצום כספי - הליך של סנקציה כספית שאינה פלילית, שיוזם המשרד להגנת הסביבה. סכום העיצום נע בין 100 ל-800 אלף שקל, בהתאם לאופי העבירה וזהות העבריין. הקנס עובר ל"קרן לשמירת הניקיון" שמשקיעה את הכספים במטרות סביבתיות ושבאמצעותה מעניק המשרד להגנת הסביבה תקציבים לרשויות מקומיות ולמפעלים לפתרון בעיות סביבתיות.

הליך פלילי ביוזמת המדינה – החוק קובע רשימה ארוכה של עבירות פליליות שעונשן יכול להגיע עד 3 שנות מאסר או קנס שיכול להגיע עד כ-670 אלף שקל. אם העבירה נעברה על ידי תאגיד - הקנס יכול להגיע עד לכ-1.3 מיליון שקל ונושאי המשרה עצמם עלולים לשאת באחריות הפלילית. דוגמאות לעבירות פליליות הן: מייצר משווק או מוכר דלק בניגוד להוראות חוק אוויר נקי, גרימת זיהום אוויר בלתי סביר מכל גורם כמו כלי רכב, מפעל ואף שריפה יזומה בשדה כלשהו.

הגשת קובלנה פלילית על ידי אזרח או ארגון – החוק מאפשר לכל אדם להגיש קובלנה פלילית לגבי עבירה שנעברה ברשות היחיד שלו או שגרמה לו נזק. גם גופים כגון רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע, המועצה לארץ ישראל יפה,אדם טבע ודין, חיים וסביבה, קק"ל צלול ועוד הוסמכו להגיש קובלנות וניתן לפנות אליהם בנושא. למעשה, זהו הליך פלילי לכל דבר, לרבות לעניין הענישה.

תביעה אזרחית - עבירה על חוק אוויר נקי מוגדרת כעוולה לפי פקודת הנזיקין ולפיכך אזזרחים וארגונים סביבתיים יכולים להגיש תביעה אזרחית בנידון. אין תקרת סכום לתביעה, אך עליה להתבסס על ראיות מוצקות למידת הנזק. כבכל הליך לפי פקודת הנזיקין, סכום תביעה של עד 2.5 מיליון שקל נדון בבית משפט השלום ומעל לסכום זה ההליך מתנהל בבית המשפט המחוזי. 

כרוניקה של הקלות

במשך שנים נטען, כי המשרד להגנת הסביבה לא מפעיל את סמכויותיו הייחודיות למניעת מפגעים, בהם הוצאת צווים אישיים למזהמים המורים להם לחדול מעשיית המפגע והשתת קנסות. כך למשל, בשנת 2003 בתי הזיקוק ומנהליהם זוכו בתביעה שהוגשה נגדם, בעקבות שתי תקריות זיהום אוויר חמורות, שמקורן היה בלפידי בתי זיקוק ושגרמו לשמי מפרץ חיפה להתכסות בעשן שחור וסמיך למשך שעות ארוכות. 

המדינה הגישה כתבי אישום נגד המפעלים ונגד מנהליהם באופן אישי, אולם בית המשפט זיכה אותם ותקף בחריפות את המשרד להגנת הסביבה כי משום ההוראות המקילות שהנפיק למפעלים - לא ניתן היה להרשיע אותם בעבירות שיוחסו להם. עוד הודגש, כי על מנת לשמור על טובת הציבור ובריאותו בסביבה מתועשת - צריך פיקוח הדוק של רשויות המדינה.

במקרים אחרים, האשמים בזיהום כן נמצאו חייבים בדין וחויבו לשלם. כך למשל, בתביעה שהוגשה נגד מפעל ליצור פרופילי אלומיניום במפרץ חיפה ומנהליו, נטען כי במהלך השנים 2004-2005 נפלטו מהמפעל עשן וגזי שריפה. לאחר שהמפגעים הוסרו, אימץ בית המשפט הסדר טיעון בין הצדדים, לפיו הורשעה החברה ונגזר עליה קנס בסך 125 אלף שקל והתחייבות בסך 250 אלף שקל להימנע מביצוע עבירה דומה ב-3 שנים.

שינוי בפתח?

קרן אור עתידה להגיע מחוק אוויר נקי, שאושר ב-2008 ונכנס לתוקף בשנת 2011. החוק נועד להסדיר לראשונה את הנושא של איכות אוויר בישראל, בין השאר על ידי קביעת איסורים וחובות על מזהמים. בין השאר, הוא קובע ערכים מירביים חדשים למזהמי אוויר ומאפשר לרשויות מקומיות לפעול להפחתת הזיהום הנגרם בתחומן.

כחלק מיישום החוק, נקבעה רשימה ארוכה של תקנות. אמנם היישום שלו מתקדם בעצלתיים, אך חלק מהתקנות הכלולות בו כבר אושרו, דוגמת קביעת ערכי איכות אוויר, מתן היתרי פליטה וזיהום אוויר מכלי רכב. בנוסף, מפעלים רבים נדרשו לבצע שיפורים והחלו לעשות זאת.

עוד נקבע, כי בתוך שנה מיום תחילת החוק, תאשר הממשלה תכנית רב שנתית לצמצום זיהום האוויר, אותה יש לעדכן לפחות אחת ל-5 שנים. המשרד להגנת הסביבה פירסם בינואר השנה את התוכנית, אך זו לא אושרה עד כה בממשלה ולכן היא לא מתקדמת. הדבר זכה לביקורת ציבורית קשה וארגון אדם טבע ודין אף הגיש בג"ץ בנושא.

מאחר שחוק אוויר נקי עוד לא עמד להכרעת בתי המשפט, ולכן ימים יגידו עד כמה הוא ישפר את איכות האוויר במדינה וכיצד יבחרו בתי המשפט לפרש אותו.

הכותבת היא ראש המחלקה לדיני איכות סביבה במשרד עורכי הדין ענת בירן ובעבר ניהלה את אגף התכנון במשרד להגנת הסביבה