קוטג' במתנה? החברות נאבקו על המגורים בדירה
אישה שתבעה את חברתה, אלמנה חסרת כל, טענה שהפרה הסכם לפיו הבטיחה להעניק לה קוטג' חדש במתנה. האלמנה מצדה טענה כי היא חזרה בה מהמתנה, כיוון שחברתה ניצלה את תמימותה וכפתה עליה את ההסכם. מה קבע ביהמ"ש?
אלמנה חסרת כל כבת 60, שהתגוררה בצריף קטן ומוזנח שנבנה על חלקה שזכויות החכירה עליה פגו, נדרשה לשלם כספים רבים לחידוש הזכויות. משלא היו בידיה, התקשרה עם קבלן שהציע לרכוש את הזכויות בחלקה - ובתמורה להעניק לה קוטג'ים שייבנו על החלקה.
פסקי דין נוספים בערוץ הנדל"ן :
- אחרי העוקץ: הכנר שלמה מינץ יקבל דירתו בחזרה
- 1 פלוס 1: ניתן לשפץ על סמך שתי תוכניות?
- המינהל סילק חקלאי מהקרקע - בכמה פיצה אותו?
- הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet
לרוע המזל, בהסתמך על מצב דברים זה אישה שהציגה את עצמה כחברת נפש של האלמנה, טענה בפני הקבלן כי האלמנה הציעה לה במתנה את אחד הקוטג'ים. עוד טענה החברה כי השתיים חתמו על הסכם מתנה, בו התחייבה האלמנה לשאת בכל המסים שיחולו על העסקה.
לימים, העסקה המקורית בין האלמנה לקבלן לא התממשה, ולבסוף הוא העניק לה תמורת החלקה 200 אלף דולר ושני קוטג'ים שבנה על חלקה אחרת. האלמנה עברה להתגורר באחד הקוטג'ים ואת השני מכרה להורי הקבלן.
בעקבות זאת, החליטה אותה חברה להגיש נגד האלמנה והקבלן תובענה לבית המשפט המחוזי מרכז, בדרישה להעברת הזכויות בקוטג' שנמכר להורי הקבלן - לידיה. לטענת התובעת, האלמנה ביקשה מרצונה החופשי להעניק לה במתנה את אחד הקוטג'ים של הקבלן, ומשכך - היא מחויבת לתת לה קוטג', בפרט כיוון שבמסגרת ההסכם ויתרה על זכותה להתחרט.
עוד טענה התובעת כי האלמנה חזרה בה מהמתנה בהשפעת הקבלן, ומכרה את הקוטג' להוריו במטרה להתחמק מהענקתה.
האלמנה טענה, באמצעות עו"ד יונה מושקוביץ, כי מדובר בתובענה "הזויה ומרושעת" שהוגשה בחוסר תום לב. היא הוסיפה כי אמנם רצתה לתת למבקשת מתנה, אך זאת בכפוף לכך שההסכם המקורי עם הקבלן יצא לפועל, ולאחר שהובטח לה שהיא יכולה לחזור בה בכל שלב. אולם משקיבלה בסופו של דבר קוטג' אחר לחלוטין, הרי שההסכם לא חל עליו.
עוד טענה האלמנה כי התובעת ניצלה את חולשתה השכלית, שעה שהייתה במצב נפשי וכלכלי קשה, וכי בהסכם תנאים מקפחים. הקבלן טען כי אין לו כל זכויות בקוטג', ולכן אין כל עילת תביעה נגדו.
התביעה נדחתה מכל וכל
סגן נשיא בית המשפט, השופט אילן ש' שילה, דחה את התובענה "מכל וכל" כלשונו, וקבע כי הסיבה המרכזית לכך היא שהתובענה הוגשה לגבי קוטג' שאינו נזכר בהסכם המתנה, שעסק בקוטג' אחר - שלבסוף כלל לא נבנה.משאין מסמך בכתב, המעיד על התחייבות המשיבה להעניק למבקשת את הקוטג' הספציפי בו היא מעוניינת עכשיו, נקבע בבית המשפט כי לא השתכלל הסכם מחייב.
עוד נפסק כי גם אם ההסכם היה תקף, הרי שהוא מכיל תנאים המקפחים את המשיבה משמעותית, ולאור ההתרשמות כי היא אישה חסרת נסיון והבנה כלכלית בסיסית, נראה כי לא באמת הבינה על מה חתמה - ומשכך לא גמרה בדעתה לעמוד בהתחייבויותיה.
כמו כן צוין כי נראה שהמבקשת אכן השפיעה על המשיבה השפעה בלתי הוגנת. לפיכך התובענה נדחתה, והמבקשת חויבה לשלם 93,600 שקל בגין שכר טרחה של עורך הדין של המשיבה.
לדברי עו"ד צבי שוב ממשרד עורכי הדין צבי שוב, בא כוחה של האלמנה בעסקת המכר שהתבצעה בנכס ושהיה עד מטעם הנתבעת, "החברה התנהגה כאילו היא ידידתה של מרשתי, אף שיש מעט מאוד מהמשותף ביניהן, ובפועל ניצלה אותה מתוך כוונה להעביר את רכושה המועט לרשותה. טוב עשה בית המשפט שקבע כי לא ניתן לאכוף על מרשתי את מימוש הסכם 'המתנה', שתנאיו וסעיפיו נכתבו מעל לראשה של מרשתי, ושנעשה ניסיון נואל לכפות אותו עליה".
לעיון בפסק הדין
לאתר המשפט הישראלי "פסקדין "
לפנייה לכתב/ת 
