הרימו טוסט: יום הולדת 30 ליקב רמת הגולן
הם הביאו לארץ את הגווצטרמינר ושלל זני ענבים שונים ומשונים. יקב רמת הגולן חוגג יום הולדת 30 עם השקות חדשות ומיתוג רענן ליינות "הר חרמון". סיכום וראיון עם היינן הראשי
"פעם היו פה יינות פטישים שיועדו או לקידוש או לדפוק את הראש או לשניהם יחדיו. חד וחלק", אומר סמנכ"ל יקב רמת הגולן, ארנון הראל והאמת - שיש צדק בדבריו.
עוד בערוץ האוכל:
בלונדיני עם אופי: שוקולד בצבע חדש
צפו: 666 שקלים לעסקית במסעדה היקרה בישראל
לכל כתבות היין והאלכוהול בערוץ האוכל
תעשיית היין המודרנית לקחה חלק משמעותי בפיתוח ארץ ישראל עוד מימיה הראשונים של ההתיישבות הציונית במאה ה-19. אם יקב כרמל הוא זה המאופיין יותר מכל עם התקופה החלוצית, אזי שיקב רמת הגולן הוא זה המזוהה עם מהפיכת האיכות שעברה על התעשייה המקומית בשנות ה-80 וה-90 של המאה הקודמת.
בהנחה שעולם לא ייחרב השבוע, שנת 2013 הבאה עלינו לטובה תביא עמה את יום ההולדת ה-30 של יקב רמת הגולן, מהמשפיעים והחשובים ביקבי ישראל.
"היינות שהיו כאן יוצרו מקריניאן ואמרלד ריזלינג, זני ענבים שמניבים תפוקה גדולה וניחנו אז במוניטין איכותי מפוקפק ומי שזכה לפופולריות היו יינות חצי יבשים. היינו בודדים בצמרת באיכות בתחילת הדרך והחלטנו להתמקד באיכות ובזנים אציליים על פני כמות", הוא מוסיף.
תרומתו של יקב רמת הגולן לתרבות היין בישראל ולאיכות התוצרת המקומית היא מכרעת. הוא היה מהראשונים להוציא יינות זניים לשוק (שמתבססים בעיקר על זן אחד של ענבים וזאת בשונה מיינות בלנד, שמתבססים על ערבוב בין תירוש של כמה זני ענבים) ולהיות העומד בראש חזית החדשנות בכל הנוגע לסוגי זני ענבים וסגנונות ייצור.
הגוורצטרמינר הוא רק אחד מאינספור זני הענבים שבויתו כאן על ידי היקב, שבמהלך השנים החל גם לייצר יינות קינוח מצוינים, מבעבעים (ברוט ובלאן דה בלאן) וגם יין מחוזק בסגנון פורט. רק בחודש האחרון הושקה "גמלא השמורה", תת סדרה חדשה של היקב שכוללת 4 יינות בייצור מוגבל של יינות זניים מענבי טמפראניו שמקורם בספרד ופורטוגל ונביולו שמקורו בצפון איטליה.
"מקורו של הגפן הוא באזור שלנו, במזרח הים התיכון. היינות של היקב משקפים בראש ובראשנה את אופי אזור הגידול המדהים הזה ולא שיטת ייצור מסוימת. לכן 'רמת הגולן' הוא לא יקב 'עולם חדש' (כלומר - יקב שפועל בסגנון המאפיין בעיקר מדינות ביבשת אמריקה ואוסטרליה - ר"י) ולא 'עולם ישן'".
"ישראל היא נוף תבניתו של הגפן והיקב ממוקם בחלוקה הזו במקום שהוא יותר מקום באמצע. אף פעם לא היה לנו גם רצון לייצר יינות בסגנון של מקום אחר", אומר ל-ynet ויקטור שונפלד, היינן הראשי של יקב רמת הגולן, בתשובה לשאלה מהיכן נלקחת ההשראה ליינות היקב.
שונפלד הוא היינן הראשי של היקב מעל 20 שנה ואמון על רבים מהחידושים שבו, בעבודת צוות שכוללת ייננים, ביולוגים ומומחים מקצועיים מחו"ל. "הגעתי ליקב אחרי שכבר יוצרו בו יינות טובים למדי וכבר יצאו יינות מזן ענבי הקברנה סוביוניון, למשל. המשכנו את הקו עם זנים חדשים והרבה ניסוי וטעייה. כיום אפשר לומר שבזכות העבודה שלנו ושל יקבים רבים ומעולים באזורינו ובישראל בכלל, נוצר שוק מגוון ומצוין", הוא אומר.
"אין עוד דוגמא בעולם למדינה שהגיעה לרמת תחכום כה גבוהה מבסיס כה נמוך בפרק זמן כה קצר. ועדיין, במקרה שלנו - 30 בצירים זה כלום מבחינת אורך חיים של יקב. זו גם הסיבה שאנחנו מנסים לגדל ולביית פה עוד ועוד זנים. הסדרות המצומצמות שאנחנו משיקים מפעם לפעם - כמו 'השמורה' - מהווים הזדמנות להוציא לקהל הרחב טעימה מהניסויים שלנו והן כוללות לפעמים גם 600 בקבוקים בלבד ליין זני".
חלק גדול מהניסויים של שונפלד והיקב מוכתרים כהצלחה מסחררת, שמשפיעה גם על יצרנים נוספים בישראל. לראייה - סדרות הכרם האורגני וכן סדרות הכרם היחידני של היקב (שיצאה במקביל לסדרה דומה של יקב כרמל - "הסדרה האזורית"), שזוכות לפופולריות רבה בשנים האחרונות והביאה להדגשת הטרואר הייחודי (כלומר - התנאים הגיאוגרפיים היחודיים) שבו ממוקם הכרם.
"היינות שמקורם בכרם תל פארס ובכרמי אורטל ואביטל - אזור בתוך כרם אורטל - זוכות להערכה של המבקרים ולמכירות יפות. זו גם הסיבה שאנחנו מרחיבים יותר ויותר את היקף סדרת יינות הכרם היחידני", אומר שונפלד. "עם זאת, הכוכב הבלתי מעורער של סדרות העילית הוא דווקא היין היקר ביותר שלנו - קברנה סוביניון מסדרת אל-רום וכל הכמות שמיוצרת ממנו נמכרת בתוך שבועות".
חשוב לציין שלא כל הזנים ניפקו במהלך השנים יינות שהצדיקו ייצור רחב-היקף. ליקב היו במרוצת השנים השקות של יינות שלא זכו להצלחה בקרב הציבור הרחב וגם לא בקרב מבקרי היין כ-"T בריבוע", יין מחוזק בסגנון פורט וכן חלק מהיינות בסדרת גמלא שלא ענו על הציפיות של היקב.
יינות זניים אחרים פותחו בידיעה שיש סיכוי שלא ייצור מהם יין בייצור רחב היקף. "הנביוליו למשל הוא יין נחמד, אבל קשה לנו מאד לגדל כאן את הענבים, אפילו יותר מענבי הפינו נואר שגידולם הבעייתי ידוע לשמצה. אם הביקוש לא יהיה רב, לא נרחיב את הנטיעות", אומר שונפלד.
היום - ישראל. מחר - העולם
העשור הרביעי של יקב רמת הגולן מסתמן כזה שבו יושם דגש רב יותר על ייצוא. על אף שכבר ניתן למצוא את יינות היקב בטובות שבחנויות היין ובתי הכלבו בעולם, במקומות רבים בחו"ל הוא מזוהה עם נישת היינות הכשרים.
"אני חושב שההגדרה הזו עושה עוול ליין והיא כבר אינה נכונה", טוען שונפלד ומרחיב: "פרסים שהיקב זוכה בו והחשיפה שמגיעה עמם הביאו לכך שכיום יש שווקים שבו יינות של יקב רמת הגולן מצליחים מאד גם בלי קהל שומר כשרות גדול כיפן וארצות סקנדינביה. הגווצטרמינר מסדרת ירדן זוכה לפופולריות רבה באיטליה, למשל".
כתבות שעולות ביינות יין חשובים כדקנטר ממתגים את ישראל, קפריסין ולבנון כאזור יין חדש-יין - מזרח הים התיכון (איסט מד, "East Med"). "אנחנו מנסים לעשות אינסוף שיתופי פעולה איזוריים אבל זה נראה על פניו כבלתי אפשר", נאנח שונפלד. "פנינו במסגרת וינאקספו (vinexpo), תערוכת היין החשובה בעולם שמתקיימת בבורדו ושבמסגרתה גם אנחנו משתתפים, ליקב שאטו מוסאר הלבנוני, הנחשב לאחד האיכותיים והמפורסמים מהיקבים שמחוץ לאירופה. על אף שנוצר דיאלוג כלשהו בינינו, נענינו בשלילה מיידית".
מלבד הייצוא, חל גם מהלך של רה ארגון פנימי במיתוג הסדרות. היין הנמכר והמפורסם ביותר של היקב, "הר חרמון", מושק בימים אלו בעיצוב חדש, צעיר יותר, ללא פקק השעווה שמעל השם וללא המנורה והשם של סדרת 'ירדן'. "החלטנו להוריד את השם ירדן, שמאפיין את הסדרה הגבוהה של יקב מהמיתוג של 'הר חרמון'", אומר הראל.
האם גם הטעם השתנה?" במידה מסוימת כן, הוא משתנה כל שנה - זה טבעו של יין", מודה הראל. "ועדיין - בעינינו הוא אחד מהיינות המשתלמים והטובים ביותר בקטגוריית המחיר שלו בישראל. אני מקווה שגם הקהל, שיראה אותו בחנויות בקרוב, יחשוב כמוני".
