1 מ-150 סובל מאוטיזם: האם קיים אבחון יתר?
זיהום סביבתי או עלייה במודעות ההורים? יותר הפריות מבחנה או יותר אבחונים? הקפיצה במספר האוטיסטים בישראל בשמונה השנים האחרונות מעלה את השאלה האם יש אבחון יתר של התופעה. מומחה מסביר
נתוני משרד הרווחה, שהצביעו על עלייה של כמעט פי חמישה במספר האוטיסטים בישראל בתוך שמונה שנים, מעלים שוב את הוויכוח סביב השאלה האם מדובר רק במודעות גדולה יותר של ההורים, שמביאים את הילדים לאבחון, או שמא יש באמת יותר ילדים מבעבר שנולדים עם התסמונת.
התשובה, מתברר, משולבת. אמנם יש עלייה בשנים האחרונות במודעות לתסמונת, גם בקרב אוכלוסיות שבעבר לא היו מודעות כלל לקיומה, אך יחד עם זאת ישנה, על פי המומחים, השפעה גדולה לזיהום הסביבה על התפתחות המוח, שינויים גנטיים, גיל מבוגר של ההורים, ובמיוחד של האב, פגות ואפילו הפריות המבחנה, שמספרן בארץ עלה באחוזים ניכרים בשנים האחרונות.
מומחה: העלייה באוטיזם - אמיתית
אוטיזם היא תסמונת המשתייכת להפרעות שמאופיינות בקושי בשלושה תחומי תפקוד: חברתי, תקשורתי והתנהגותי. לקות זו פוגעת ביכולתו של האדם להבין מסרים מהזולת ולפתח קשרים הדדיים תקינים. היא נגרמת בשל ליקוי בפעילות המוח ואינה עוברת לעולם. המחקר בנוגע לאוטיזם עדיין נמשך, אולם ממה שעולה עד כה קיימת אצלם הפרעה גנטית המשבשת את פעילות המעביר העצבי סרוטונין.
הדמיות מוחיות הראו גם כי מוחם של אוטיסטים מעט גדול מהנורמה.
עוד נמצא כי אצל אוטיסטים קיימת רגישות יתר לשמיעה, עד כדי כך שבסביבה רועשת הם נכנסים במהירות למצב של חרדה. שמיעה זו, הקרויה היפראקוסטית, יצרה ככל הנראה לא מעט אוטיסטים שהם גם מוסיקאים מחוננים
כאמור, על פי נתוני משרד הרווחה בשנת 2004 היו בישראל 1,507 אוטיסטים. בשנת 2011 זינק המספר לכדי 7,344, כשמחצית מהמאובחנים הם ילדים מתחת לגיל 14. כיום מדובר על אחד מכל 150 ילדים שסובלים מאחת התופעות בספקטרום האוטיסטי ובכל שנה, כך על פי הנתונים, נוספים כאלף ילדים.
"העלייה במספר מקרי האוטיזם היא אמיתית", אומר ל-ynet ד"ר גל מאירי, מנהל היחידה לפסיכיאטריה בגיל הרך במרכז הרפואי סורוקה. "ההשערות הן שהעלייה מיוחסת לשילוב של עלייה במודעות, באיבחון ובנגישות לפסיכיאטרים מאבחנים, לצד עלייה אמיתית במספר הילדים האוטיסטים".
לדברי ד"ר מאירי אחת הסיבות המשמעותיות לעלייה באבחון היא בנגישות הקלה יותר לשירותים רפואיים כיום והמודעות הגוברת לחשד לאוטיזם. "במרכז הארץ מספר האוטיסטים עדיין גבוה מזה של הפריפריה, וזה בזכות הנגישות הגבוהה. כאן בדרום, עד לפני מספר שנים, אובחננו רק חמישה בדואים עם אוטיזם, ואילו מאז שיזמנו פרוייקט להגברת המודעות והנגישות לשרותי הרפואה של המגזר הבדואי איבחנו עד כה 70 מהם כאוטיסטים. זה מסביר את המרכיב הגבוה של האיבחון".
באשר לגורמים הביולוגיים שהביאו לעלייה זו, קיימות מספר השערות, מסביר מאירי, הכוללות השפעה של זיהום הסביבה על התפתחות המוח, שינויים גנטיים המביאים להפרעה, גיל מבוגר של ההורים ובמיוחד גיל מבוגר של האב, שנמצא כגורם סיכון לאוטיזם, פגות וגם הפריות מבחנה. "עדיין לא ברור כיצד כל אלה גורמים לפגיעה המוחית האופיינית לאוטיזם, אולם המחקרים מצביעים על קשר ביניהם לבין שיעור גבוה של ההפרעה".
מה זה אומר ה"ספקטרום האוטיסטי"?
PDD, או הסקפטרום האוטיסטי, כולל מספר הפרעות הקשורות באוטיזם. על פי ספר האבחונים הפסיכיאטרים האמריקני DSM4 (שמהדורתו החדשה, החמישית במספר, אמורה לצאת בעוד מספר חודשים ובה, על פי ההערכות, יהיו שינויים קלים בשמות האיבחונים) בסקפטרום זה נכללות הפרעה אוטיסטית, תסמונת אספרגר, ו-PDD שאינו מסווג.
תסמונת אספרגר
הפרעה המתבטאת בליקוי בתקשורת החברתית, תבניות התנהגות רפטטיביות ותחומי עניין מוגבלים מאוד. שלא כמו אוטיזם, אין כאן עיכוב בהתפתחות השפה או בהתפתחות השכלית. תסמונת אספרגר מתבטאת לראשונה בילדים אחרי גיל שלוש, ובעיקר בבנים. הילדים בתסמונת זו מראים קושי ביצירת קשרים חברתיים, אינם מצליחים לפתח חברויות ומתקשים ביצירת קשר עין, כמו מרבית המשתייכים לספקטרום ה-PDD.
ללוקים באספרגר יכולות יוצאות דופן במתמטיקה, מוסיקה, מחשבים ומדעים.
רבים מהם יצירתיים מאוד. עם זאת, הם נוטים להגיב באופן לא תואם את השיחה ואף מתלבשים בצורה מוזרה. אספרגרים מתקשים לצאת לדייטים או להתחתן, אולם זה עשוי לבוא בהפתעה כשהם מתחתנים תוך שעות ספורות או ימים, ללא יצירת מערכת זוגית ממושכת הקודמת לכך.
PDD שאיננו מסווג (PDD NOS)
מדובר בהפרעה האוטיסטית הקלה ביותר, המתבטאת בקושי ביצירת אינטראקציות חברתיות וקושי בתקשורת בין אישית. האבחון נעשה לרוב רק לאחר גיל ארבע. עם כניסתו של הילד לבית הספר הוא יראה רצון עז לתקשר עם בני כיתתו, אולם יתקשה ליצור קשר ממשי בשל התנהגותו החריגה. עם ההתבגרות, לרוב הקשר המשמעותי ביותר שהילד מצליח ליצור הוא עם הוריו בלבד. הם אינם יודעים כיצד להגיב כשמישהו צוחק או בוכה ומתקשים להבין ציניות והומור.
אוטיזם
הפרעה אוטיסטית בצורתה החמורה ביותר מתבטאת בשיאה סמוך לגיל שלוש, כשהילד עדיין אינו מביע יכולות שפתיות, מחפש תשומת לב מהוריו בדרכים חריגות, אינו יוצר קשר עין ובעל תנועות רפטטיביות - לרוב מחיאת כפיים. בצורה הקלה ביותר (PDD) יראה הילד, סביב גיל תשע, קושי ביצירת קשר עין. היכולות השפתיות יהיו תקינות, אולם הוא יתקשה ליצור קשרים חברתיים ויראה עניין מתמיד בנושא ספציפי.
ילדים אלו אינם יודעים להביע רגשות במקום המתאים, אינם יודעים כיצד להגיב כשמישהו בוכה או צוחק, אינם מבינים ציניות או חוש הומור. חלק מהם מתארים את הקושי העז ביצירת קשר עין בכך שמבט בעיני הזולת דומה עבורם למבט ישיר לתוך השמש הלוהטת.
מה צריך לעורר בכם חשד?
איבחון האוטיזם כיום מתבצע בין גיל שנתיים לשלוש, אולם יש לא מעט ילדים המאובחנים כבר בגיל שנה וחצי ואף למטה מזה, לאחר שהם עונים על הקריטריונים להפרעה באופן בולט. מהם סימני האזהרה למחלה? לניכם עשר שאלות שחשוב שאול את עצמכ במקרה של חשש:
1. תקשורת: האם הילד אינו מתקשר כבני גילו?
2. שפה: האם חל עיכוב בהתפתחות השפה לאחר גיל שנה? בגיל שנתיים - אינו מפתח שפה תקשורתית עם צמדי מילים ושהשימוש בה הוא לצרכי תקשורת.
3. עיסוק: האם הילד אינו מבקש את תשומת לב ההורים ואת התייחסותם ונראה שאינו זקוק לכך והוא נהנה יותר עם עצמו?
4. חזרות: האם לילד תנועות רפטטיביות והתנהגויות שחוזרות על עצמן? תנועות אופייניות הן של נפנוף בידיים, הליכה על קצות האצבעות, סיבוב חפצים או הסתכלות על חפצים מסתובבים, התעסקות שעות ארוכות עם אותו חפץ.
5. מבט: האם קיים היעדר קשר עין?
6. תגובה: האם הילד עונה או מגיב לקריאה בשמו?
7. דמיון: האם לאחר גיל שנתיים יש היעדר של משחק דמיוני והוא אינו מפתח שום משחק של "כאילו"?
8. התייחסות לסביבה: האם בכניסתו של הילד למקום חדש הוא מתחיל בפתיחת דלתות וחיפוש אינסופי אחר גירויים תחושתיים, ואינו מתייחס לדמויות האנושיות בחדר?
9. מזון: האם הילד בררני באופן קיצוני באוכל ונצמד לסוגי מזון מסויימים באופן אובססיבי?
10. ויסות תחושתי: ילדים אוטיסטים מצד אחד אינם אוהבים מגע עדין, ומנגד לעתים אינם חשים בכאב. בנוסף, הם עשויים לחבב גירויים עזים כמו סיבוב חזק של קרוסלה, נידנוד חזק בנדנדה או סיבוב סביב עצמם. הם גם בעלי רגישות אודיטורית בולטת: הם נרתעים וחרדים מרעש ונכנסים למקום הומה כשהם מניחים את ידיהם על האוזניים וצורחים.
לפנייה לכתב/ת 
