לא פראייר: הדרך לגדל ילד שעומד על שלו

ככל שילדים משחקים ללא התערבות מבוגרים – כך הם יהפכו למבוגרים מוצלחים יותר. כך עולה ממחקר ישראלי חדש שהוצג בכנס שנערך השבוע במכללה האקדמית לחינוך גבעת וושינגטון. המחקר, שנערך בקרב ילדים בגילאי ארבע עד 12, מצא כי ככל שמבוגרים מתערבים פחות במשחקיהם של ילדים כך בעתיד יהיה להם קל יותר לפתח קשרים חברתיים ואף לרכוש השכלה.

עוד על בעיות חברתיות בערוץ הורים :

"אין לי חברים!": כיצד לטפל בבעיות חברתיות

שיסתדרו לבד או להתערב? פתרון מריבות ילדים

"לא רוצים לשחק איתך!"; ללמד ילדים לשתף אחרים

המחקר עקב במשך שלוש שנים אחרי שיחות של ילדי גן בגילאי ארבע עד שש וילדי בית ספר בני תשע עד 11. מהמחקר עלה שילדים צעירים בגיל הגן חכמים יותר מהמבוגרים בעניינים שונים, כמו מניעה מראש של קונפליקטים, פתרון קונפליקטים ומציאת דרכים לפיוס בעקבות סכסוך שכבר פרץ. התנאי: הם נמצאים לבדם, ללא הכוונת מורה או גננת. החוקרים מצאו כי כאשר הילדים לבדם הם מנהלים שיח עמיתים ער בינם לבין עצמם ופותרים את בעיותיהם בצורה בוגרת, לעומת סיטואציה בה הגננת מתערבת או שהם נמצאים לצד הוריהם.

המחקר מצא גם שדווקא הורים שמקדישים פחות זמן לילדיהם ומגוננים עליהם פחות - יקבלו בסופו של יום ילדים בעלי כישורי הישרדות טובים יותר בחברה המערבית, ואף יביאו לפיתוח כישורי משא ומתן טובים יותר בקרב ילדיהם.

"האמירה החינוכית למחנכי הגיל הרך שיוצאת מהמחקר הזה, היא שלאינטראקציה בין ילדים לבין עצמם ללא התערבות 'מבוגר אחראי', יש חשיבות גדולה מבחינה חברתית, לימודית, תרבותית והתפתחותית

ויש לתת לכך מקום מרכזי כחלק מהחינוך לגיל הרך", מסבירה ד"ר מיכל חמו, מהמכללה האקדמית גבעת וושינגטון, שערכה את המחקר יחד עם פרופסור שושנה בלום-קולקה מהאוניברסיטה העברית.

"ילדים מפגינים בגן כישורים מוצלחים שלפעמים לא באים לידי ביטוי כשהם לצד מבוגרים. מצאנו שיש מגוון גדול בשיח שלהם. הם מספרים ומסבירים, מדמיינים, רבים ומשלימים. כשילד מדבר עם מבוגרים הוא מדבר אחרת והוא יותר פסיבי. לעומת זאת בינם לבין עצמם הם נדרשים להיות מתוחכמים יותר בשימוש בשפה ובדמיון", מוסיפה ד"ר חמו.