שתף קטע נבחר
 

בעבר עולם הדייטינג האיר לי פנים. ואז שמנתי

כל אישה שיודעת על מה אני מדברת, מכירה את המאבק הזה, את ההרגשה הנוראית כשגבר פוסל אותך עוד לפני שנתן לך הזדמנות ואת רואה בעיניים שלו, שהוא עבד למראה החיצוני ושזה לא משנה כמה את מדהימה וכמה יש לך להעניק ולתת, הוא בוחר לוותר ואת נשארת לבד

להיות רזה וחטובה זה סקסי. גוף טוב מושך את תשומת ליבו של כל גבר. אבל מה לעשות כשאת לא נולדת עם הגנים הנכונים והאוכל הוא תוצר שממלא חללים? מה לעשות שלא משנה מה את עושה, את מפסידה לאוכל? זה כבר לא מכון כושר, זה מכון הישרדות. כמו נשים רבות, שעבורן - מידה 38 זה רק מספר, גם אני נלחמת להכיר גבר שיביט בי ולא יראה אישה מלאה, אלא אישה גדולה מהחיים.

 

אוכל. לרבים מאיתנו זו מילה מרגשת שמסמלת דברים יפים בעולם. אניני הטעם שבינינו רואים באוכל אמנות: כל ביס מעורר רגשות, מעלה זיכרונות ויוצר רגעים מיוחדים. אבל לא כולם מרגישים כך. לשמנים שבינינו, לאוהבי האוכל, זהו בית כלא בלי מפתח, נחמה למחשבות כלואות כשהסורגים הם דיאטות בלתי פוסקות ובגדים במידות שעולות ויורדות, ממש כמו מצבי הרוח המתחלפים.

 

 

פסיכולוג בעולם של אשליה

כמי שפעם הייתה רזה ומאז הפעם האחרונה עולה ויורדת בסולם המשקל, עולם האוכל בשבילי הוא תענוגות אסורים, יחסי שנאה-אהבה שנעים בין כל ביס וביס. והאוכל הוא כמו פסיכולוג בעולם של אשליה.

 

כשרע הוא מראה לנו את הטוב בשוקולד ובמתוקים, בימים שאין כוח לעשות דברים, הוא מפלס לנו את הדרך למסעדות, ג'אנק פוד ולדברים אחרים, ואז יש את הבוקר שאחרי שממלא אותנו ברגשות החרטה והתסכול שהאוכל השאיר אחרי הבילוי המשותף, ואז לרגע קט, יש את בת הקול שמזכירה לנו שזה פשוט לא שווה את זה.

 

אנחנו שבויים בעולם של פיתויים, והעצוב והמכעיס זה שגם ככה יש כל כך הרבה דברים להתמודד איתם ואוכל לא ראוי להיות ברשימת ההתמודדות היום יומית. אז כמו בכל מערכת יחסים, גם מהאוכל ניתן להתגרש, להיפרד ולהבין שהיה כיף, אבל הגיע הזמן להמשיך הלאה. אז איך נפרדים ממשהו שממלא את החסר? מחפשים משהו טוב יותר, נכון יותר, שממלא ופותח את הלב.

 

לנסות להרזות זה כמו לנסות להכיר בן/בת זוג. את מגוון הדיאטות שמציעים לנו היום, ניתן להמשיל למגוון אתרי ההיכרויות. יש בחינם ויש בתשלום, וכמו בכל דבר בעולם הזה - אם לא מנסים לא יודעים. אז אנחנו מנסים. ומה לא ניסיתי? דיאטות של חסה, אבטיח, סלטים ונוזלים. מה שלא תמנו – ניסיתי, ואם לא ניסיתי אז שמעתי על זה. וכמו בכל דבר, לפעמים זה עובד. עם רצון טוב וזה דורש הרבה רצון, מצליחים. ריקודי סמבה מלווים את הרגע הזה. העבודה הקשה משתלמת. וכמו דייט טוב, לעיתים היא מפתיעה.

 

מלחמת הישרדות

כשהייתי רזה, עולם ההיכרויות האיר לי פנים. יצאתי ללא מעט דייטים ונהניתי מהתהליך. עם השנים ובלי להיכנס לפרטים, שמנתי. נהייתי אישה מלאה, והאופציות להכיר, בניגוד למשקל גופי, ירדו. אם פעם, בעבר הרחוק, נשים שמנות היו נחשבות ליפות, היום זו מלחמת הישרדות, בהתחשב בעובדה שכמעט כולם מבקשים ממך תמונה ולכי תעשי פוזה שתסתיר את הבטן, ותלבשי בגדים שיחסו וידחסו את מיתרי גופך, כדי שהגבר המיוחל לא יחשוב שאת שמנה. אבל כמו הרבה דברים שלא ניתן להסתיר, משקל גוף הוא עובדה פיזית.

 

 

כל אישה שיודעת על מה אני מדברת, מכירה את המאבק הזה, את ההרגשה הנוראית כשגבר פוסל אותך עוד לפני שנתן לך הזדמנות ואת רואה בעיניים שלו, שהוא עבד למראה החיצוני ושזה לא משנה כמה את מדהימה וכמה יש לך להעניק ולתת, הוא בוחר לוותר ואת נשארת לבד. אז כמו רבים, גם אני מפסידה ומנצחת במלחמה הזאת. גם אני יודעת היטב שהסוד הוא לדעת לשמור על מה שנכנס לפה.

 

כי לא משנה כמה ניתוחים נעשה, כמה דיאטות - אם השינוי לא נעשה בראש, תמיד נפסיד. גם להרגיש סקסית זה בראש. ולשמור על המשקל, זה עניין בריאותי חשוב. אז אולי לפני שאתם, נשים וגברים פוסלים את המין השני בגלל משקל עודף, תזכרו שקל יותר לרזות ביחד. ששומן קל יותר לשרוף ממילים פוגעות שנחרטות לנצח. ויותר מכל, שאהבה באה בצורות שונות, בגוונים שונים ושבכל אדם יש קסם ונתינה. אם נלמד לראות מעבר למראה, הרווח יהיה אדיר.

 

בואו להיות חברים של ערוץ יחסים בפייסבוק  

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
בעבר נשים מלאות נחשבו ליפות. היום זו מלחמת הישרדות
צילום: shutterstock
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים