תביעה: היזמים רצו לבנות - עיריית ת"א התרשלה

יזמים שרכשו בשנות ה-80 מגרשים בצפון-מערב שכונת קריית שלום בתל-אביב, פנו לוועדה המקומית לקידום תוכנית בנייה חדשה באזור - שכן התוכנית שחלה עליו אותה שעה לא אפשרה בנייה. הוועדה הודיעה להם כי תפעל להכנת תוכנית חדשה, ואכן, בשנת 1991 פורסמה תוכנית 2494. ואולם, ב-1994 החזירה הוועדה המחוזית את התוכנית לוועדה המקומית כדי שתערוך בה תיקונים, ורק ב-2001 החליטה האחרונה כי התוכנית כלל לא מתאימה והכינה תוכנית אחרת - 2494/1.

פסקי דין נוספים בערוץ הנדל"ן :

• קוטג' במתנה? החברות נאבקו על המגורים בדירה
• אחרי העוקץ: הכנר שלמה מינץ יקבל דירתו בחזרה
• 1 פלוס 1: ניתן לשפץ על סמך שתי תוכניות?
• הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet
  

התנהלות זו הובילה את היזמים להגיש תביעה בסך 7.296 מיליון שקלים נגד עיריית תל-אביב והוועדות המקומית והמחוזית. בתביעה טענו היזמים כי התארכות הליכי התכנון מנעה מהם את הבנייה על השטחים במשך כ-20 שנה, וזאת כתוצאה מרשלנות הנתבעות כלפיהם. 

במסגרת דיון בסוגיית החבות בלבד, טענו היזמים כי מאז שהוועדה המחוזית החזירה לוועדה המקומית את התוכנית, היא לא עשתה דבר עד לשנת 2001 - מה שהביא להקפאת הבנייה. לגבי הוועדה המחוזית, נטען כי היא התרשלה כשלא פיקחה על יישום התיקונים.

הוועדה המקומית טענה, מצדה, כי היזמים ידעו שמדובר בחלקה בעייתית, וכי הם אשמים שלא ביקשו היתרי בנייה במסגרת התכנית הישנה - טענה אליה הצטרפה הוועדה המחוזית. עוד טענה כי פעלה לקידום התוכנית ביסודיות ומקצועיות, אך ההליכים התמשכו בשל המורכבות התכנונית של האזור, שחלקו עתיקות וחלקו חורשות. בנסיבות אלה, טענה, יש לתת לה מרחב ולהעדיף את האינטרס הציבורי על האינטרס הכלכלי של היזמים.

את התובעים ייצגו עוה"ד אביעד שוב וחיים דבוש ממשרד משה שוב ושות'. את עיריית תל-אביב והוועדה המקומית ייצג עו"ד יואב קוק ממשרד שרקון, בן עמי רוזנבוים אשר ושות' ואת הוועדה המחוזית ייצגה עו"ד הילה ליבנה.

"רפיסות מעשה ועצלות מחשבה"

בפסק דין חלקי קבע השופט מגן אלטוביה, כי עיריית תל-אביב והוועדה המקומית התרשלו כלפי היזמים. עם זאת, דחה את התביעה נגד הוועדה המחוזית.

נקבע כי בהתחלה היזמים לא ביקשו היתרי בנייה בהסתמך על התוכנית הישנה, ועל כן בשלב זה לא נפל כל פגם בהתנהלות הוועדות. אלא שלא כך ככל הנוגע לתקופה בת 7 השנים בין 1994 ל-2001, בה נאסר על היזמים במפורש לבנות על הקרקעות - כך שלא היה להם באותה התקופה כל פתרון חלופי.

למרות זאת, כך נקבע, לא עשתה הוועדה המקומית דבר וחצי דבר לקידום התוכנית החדשה, ויתרה מזאת - אף הציגה בפני היזמים מצג שגוי כי היא פועלת בנחישות.

"הוועדה המקומית אינה יכולה לשבת בחוסר מעש או 'רפיסות מעשה' ו'עצלות מחשבה', כאשר זכויותיהם של בעלי מקרקעין תלויות בתיקון תוכנית 2494", כתב השופט, "פיסת קרקע שהיא 'בעייתית' אינה פוטרת את גורמי התכנון מטיפול, למצער היא יכולה להצדיק עיכובים בטיפול אבל צריך שיהא 'טיפול', שתהא עשיה".

לפיכך נפסק כי הוועדה המקומית התרשלה כלפי היזמים בשנים 1994-2001. באשר לאחריות הוועדה המחוזית נפסק, כי מאחר שהייתה האפשרות לתקוף את מחדליה באמצעות הגשת ערר למועצה הארצית והדבר לא נעשה - לא ניתן להטיל עליה אחריות כעת. לבסוף חויבו הוועדה המקומית והעירייה בהוצאות בסך 12 אלף שקל ובתשלום של 76 אלף שקל נוספים, בגין שכר טרחת עורכי הדין של היזמים.

"יחד עם זאת", הוא מוסיף, "מדובר במגמה מבורכת, שכן זוהי רק תחילתו של תהליך, וכל שנותר לקוות הוא שברבות השנים נזכה לראות את סופו - כאשר תוסר החסינות על פעולות או מחדלים של עובדי מוסדות השלטון, וכל אחד יהיה אחראי באופן אישי על מעשיו או מחדליו".

לעיון בפסק הדין

לאתר המשפט הישראלי "פסקדין "