לעיתים אני חוששת שאיש לא יאהב אותי כמוהו
מה הופך אישה לקבצנית אהבה, מדוע מדובר במקום עצוב מאד להימצא בו ומה ניתן לעשות במידה שאת מזהה את עצמך ככזאת?
מכירים את אלו שנאחזות במילים שנאמרו ובהבטחות שניתנו גם לאחר חודשים ושנים? אני מדברת על "קבצניות האהבה" - נשים שמסרבות לקבל את העובדה שהבחור שבעבר הקיף אותן בהרבה מאד אהבה, המשיך הלאה וכבר אינו מעוניין. קבצניות האהבה הן הנשים האלה שיכולות לשרוף שנים בשכנועים עצמיים שאוטוטו בחיר ליבן יתפכח ויחזור לאהוב אותן כמו אז, כשהכול היה טוב.
איני שופטת אותן, להפך - לבי יוצא אליהן, שכן אני יודעת עד כמה עצום הפחד שתחושת ההערצה הממכרת שלרגע אפשרה להן לחוש מקובלות ואהובות לא תִּשְנה, ועד כמה עמוק הכאב שבשביל להיפטר ממנו הן מוכנות לעשות הכל תמורת הסיכוי, אף הקלוש ביותר, שתקוותן הנואשת תשוב ותתממש.
קבצניות האהבה
קבצניות האהבה יעידו על אהבתן העצומה, אך גם יהיו עיוורות לעובדה שהתנהגותן הינה ההפך מאהבה, שכן הדבר שממלא אותן אינו אהבה אלא תלות במי שלרגע גרם להן לחוש טוב יותר עם עצמן, ובד בבד זעם על שגזל מהן את ההבטחה המתוקה. כדי לדעת אם גם את נמנית עליהן, להלן מספר מאפיינים שהופכים את הנשים הללו לקבצניות אהבה.
צורך מתמיד בהוכחת אהבה
מכיוון שקבצניות האהבה לא רק שאינן אוהבות, אלא אף מהוות את המבקרות הכי חמורות של עצמן - הן זקוקות לאישור בלתי פוסק לכך שהן שוות ואהובות. בדרישתן המתמדת להוכחת אהבה הן מתישות את בן-זוגן עד שאינו יכול עוד לשאת את האנרגיה התובענית שמופנית לעברו, ומגיב בתוקפנות ובדחייה.
תובענות שאינה יודעת שובע
כחלק מהצורך בהוכחת אהבה שנובע למעשה מהפחד מדחייה, קבצניות האהבה תדרושנה מהגבר שמולן לבטל את צרכיו ורצונותיו, ויאשימו אותו בנקל באנוכיות; אם יעדיף בילוי עם חבריו יזכה לכתף קרה, אם יחוש עייפות וירצה לנוח - יתקל בדמעות של עלבון, וכשיבחר להעניק תשומת לב למשפחתו - ייתפש הדבר כדחייה כלפיהן. גם אם לעיתים הוא ייכנע לדרישותיהן תחושת החנק שיוצרת תובענותן והפחד המלווה אותה, תיטול מהקשר את החופש והשמחה שבו.
ביטול עצמי
יש ביניהן שינקטו באסטרטגיה הפוכה; הן יעשו הכל בשביל בן-זוגן: יקשיבו, ייעצו, יטפלו ויתאימו את עצמן. לעיתים הן יבטלו את צורכיהן ורצונותיהן בשל הפחד שיפסיק לאהוב אותן. אך נתינה שכזו לעולם לא תזכה ביחס דומה, שכן כשאדם אינו מכבד את עצמו - הוא לא יזכה לכבוד מאחר. הציפייה הנכזבת שישיב באותו המטבע גורמת למרירות שמורגשת ברקע ומלכלכת את נתינתן.
האשמה והכפשה
גם במהלך הקשר וביתר שאת לאחריו, הן תנקוטנה בהאשמות בלתי פוסקות כלפי בן-זוגן. הן תתקשינה לראות את חלקן במערכת היחסים, ותתייחסנה רק למקרים שהוא פגע בהן. לאחר פרידה הן עשויות לנסות לאזן את עלבון הדחייה באמצעות לכלוך שמו הטוב, עד כדי הכפשה ("נראה לי שהוא הומו/סובל ממחלת נפש"). והאנרגיה הקשה שיפנו כנגדו תגרום לו, גם אם באופן לא מודע, לחוש הקלה על השחרור מעולן.
לא מסוגלות להניח
אני דווקא בעד לבדוק דברים עד הסוף ולא להיוותר עם השאלה המציקה "מה היה יכול להיות אם...?", אך הקבצניות, לאחר פרידה, פשוט אינן מסוגלות להניח. הן ממשיכות בניסיונותיהן העיקשים להשיב את האהבה האבודה על כנה, גם לאחר שהכתובת כבר מזמן מתנוססת על הקיר באותיות קידוש לבנה.
מה מבחין בין הקבצנית לרעותה 'בעלת ההון'?
לקבצנית האהבה אין 'הון עצמי' של אהבה, על-כן היא תלויה באחרים - באהבתם, באישורם ובקבלתם, ולפיכך, מי שמנהל את חייה הוא הפחד שמקור כוחה החיצוני יאבד. בעלת ההון, לעומת זאת, אוהבת ומעריכה את עצמה, נהנית לבלות בחברת עצמה, מאמינה בעצמה ומכבדת את עצמה. זה לא שאינה חפצה בחברתם של אחרים ובאהבתם, אלא שאינה נזקקת לכך. ומכיוון שיש לה משלה היא יכולה גם לתת ולא רק לקחת.
ישנם מספר היבטים מעשיים שבכוחם לשנות את תחושתך הפנימית ולגלות את האהבה העצמית שכבר נמצאת בתוכך. כדי לעשות זאת עלייך קודם כל להפסיק לבקש אישור חיצוני - כשתפסיקי לבקש אישור מהסביבה, תעלה בך באופן טבעי תחושת ריק ואף חרדה, אך לאחר זמן קצר תחושי לפתע שאינך זקוקה לכך עוד. ולא רק זה: כשתפסיקי לתבוע מבן-זוגך לספק לך אישור מתמיד, או אז - כשיעשה זאת מרצונו - תהיה לכך משמעות הרבה יותר גדולה.
הסכימי לאבד את הקשר: הפסיקי להצדיק פשרות וביטול עצמי באמצעות משפטים כמו: "נראה לי שהוא הגבר האחרון" או "אף אחד לא יאהב אותי כמוהו". כשאינך מוכנה לאבד את הקשר בשום מחיר, את מציבה לצווארך חרב פיפיות שלא מותירה לך בחירה וגורמת לך לחיות בפחד ובכעס מתמיד.
הפסיקי להתנהג בנואשות: אל תעקבי אחריו, אל תנסי להשיג עליו מידע, לדבר עליו ללא ליאות, לחפש בכוכבים סימנים שמעידים שלמרות הכל נועדתם להיות יחדיו. קבלי את ה"לא" שהוא אמר כבר ביותר מדרך אחת, וותרי על השליליות - כאשר את ממלאת את עצמך בתלונה, הפחדה עצמית ורחמים עצמיים, בסופו של יום הכאב שאת יוצרת בתוכך יוביל אותך לעוד מעשה נואש. ויתור על אלה אינו אומר שהכל מושלם, אך מביא להקלה מיידית ומפנה אנרגיה עצומה שכה דרושה להשגת מטרותייך.
יתכן ובתחילה יהיו דברים אלה קשים לביצוע, אך ככל שתעזי להיות נאמנה לעצמך ולכבד את עצמך, הם יהפכו קלים יותר, תחושתך הפנימית תשתנה ולפתע תגלי שכבר אינך תלויה במישהו שיושיע אותך מעצמך. או אז תיפתח בפנייך האפשרות ליצור זוגיות מעצימה ממקום של רצון מלא שמחה ונטול פחד.
אגב, גברים רבים מתנהגים באופן קיצוני ופוגעני בדיוק באותה המידה. הסיבה שאני כותבת בלשון נקבה הינה פועל יוצא של מגבלות השפה העברית, ושל אמונתי ביכולתן המופלאה של נשים רבות לגלות את כוחותיהן הפנימיים ולהשתנות!
בהצלחה!
בואו להיות חברים של ערוץ יחסים בפייסבוק
שרון שחף היא מאמנת אישית, מומחית לאימון רגשי.