סקר עולמי: הכי מאושרים - באמריקה הלטינית

• כל עדכוני בחירות 2013 - באתר הבחירות של ynet
• הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet
  

מדריך גלישה מגוואטמלה, לוז קסטילו בן ה-30, מסביר: "יש לנו תרבות של אנשים ידידותיים שתמיד מחייכים. למרות כל הבעיות שיש לנו, יש פה יופי טבעי שמאפשר לנו לברוח מהכול". אסטפני ברולו הוסיפה: "אנחנו כל כך רגילים לבעיות, שאנחנו מתעלמים מהן".

(צילום: shutterstock)

אז יש קשר בין עושר לאושר? (צילום: jupiter)

פרט לגואטמלה נמצאות בראש הרשימה גם פנמה ופרגוואי – 85% מאושרים, אחריהן אל סלבדור, ונצואלה, טרינידד וטובגו ותאילנד. במקום השמיני הפיליפינים, אקוודור וקוסטה ריקה. הילדאורה אורטגה מפנמה אמרה: "באופן טבעי אנחנו שמחים. יש לנו בעיות אך אנו שוכחים אותן מהר. זהו עניין תרבותי". חואן קרלוס הרננדז מאל סלבדור קצת מפחית מהשמחה: "אנחנו חיוביים וחברותיים אבל זה לא אומר שאנחנו שמחים. המשכורות שלנו נמוכות, יש כאן כנופיות וסוחרי סמים". הוגו ג'יימס מטרינידד וטובגו מציע: "לקחת את החיים בקלות, גם במצבים קשים, זה טוב לבריאות".

מריה מפרגוואי אמרה: "החיים קצרים ואין סיבה להיות עצוב. גם לעשירים יש בעיות. אנחנו צריכים לצחוק על עצמנו". פרנקה לה קרובה הוסיפה: "הכפריים שמחים למרות הבעיות ואילו העירוניים הם אינדיבידואליסטים וקרים כי החיים שלהם מהירים ותחרותיים".

במזרח מסתפקים במועט - בתאילנד אמר נתיני סריבונמי: "אני רוצה רק שיהיה לי מספיק – בית, רכב, קצת חסכונות. יש אנשים עשירים שלא מסתפקים בכלום". פליסיו סיאט מהפיליפינים הסביר בפשטות: "להיות עם המשפחה עושה אותי מאושר. אם כולנו בריאים, אני שמח".

ואיפה לא מרוצים?

האנשים הכי פחות מרוצים מהחיים חיים דווקא במדינה עשירה והמפותחת ביותר בעולם – בסינגפור. ריצ'רד לאו, איש עסקים בן 33 מסינגפור, אמר: "אנחנו עובדים כמו כלבים ומקבלים מעט כסף. אין זמן לחופש או למנוחה כי תמיד חושבים קדימה, הפגישה הבאה, הדד-ליין הבא. אין איזון בין העבודה לחיים". נשמע מוכר? פונג ייואי מסינגפור: "יש הרבה לחץ לעמוד בציפיות. לומדים הרבה והתלמידים מפספסים את הילדות". כמוהם גם בגרמניה, בצרפת ובסומלילנד הענייה לא שמחים. כלומר, דווקא במדינות מוכות עוני יש אנשים מאושרים, והעושר והשגשוג אינם ערבות לאושר.

עם זאת, מומחים אומרים שממשלות עלולות לנצל סקר מעין זה כדי להתעלם מבעיות. למשל, הם טוענים שייתכן שהסקר מוטה בגלל נטייתם התרבותית של הדרום אמריקנים להימנע מהצהרות שליליות ללא קשר לתחושתם האמתית.

תושבי אמריקה הלטינית מסבירים שהסקר חושף עניין בסיסי במדינותיהם: הרגל להתמקד בדברים חיוביים, כמו חברים, משפחה ודת על חשבון קשיי היום-יום. קרלוס מרטינז מפנמה הסביר: "אנחנו אנשים שאוהבים לחגוג, לאכול טוב ולחיות הכי טוב שאפשר".

בתשע המדינות שאזרחיהן הכי פחות מאושרים נמצאות באופן לא מפתיע פרט לעיראק גם תימן, אפגניסטן והאיטי. לצדן גם ארמניה, גיאורגיה וליטא. פיטר יובנוביץ' מסרביה תהה: "על מה יש לשמוח? עוני, אבטלה. ככל שנצא מכאן מהר יותר, יהיה טוב יותר". מקסים לוקשה מבלרוס אמר: "אני רוצה לצאת מכאן. טיפשי לחיות בדיקטטורה באמצע אירופה. כולם מפחדים כאן. אין חופש, אין כסף ואין עתיד". ולדס גאידס מליטא נימק: "אין צדק חברתי. השכר נמוך". סוציולוג גיאורגי הסביר: "חוסר השמחה הוא חלק מהמנטליות כאן. ארמנים חשים מבוישים נוכח הצלחות שלהם, להבדיל מהאמריקנים". ארה"ב דורגה במקום ה-33.

ואנחנו ממוקמים באמצע, עם 68% אנשים שמחים, בדיוק כמו בקוסובו, במלאווי, במרוקו, בסלובניה, באיי קומורו ובאנגולה.