הנס של ענבר: מפג של 1.6 ק"ג - ללוחמת בצה"ל
ענבר צובינסקי בת ה-24 מפקדת על 85 חיילות בתנאי שטח, אבל את דרכה היא התחילה כפגית זעירה בסכנת חיים. הפרעת קצב שממנה סבלה טופלה בזמן ואפשרה לה לצלול, לצנוח ולשחק כדורסל תחרותי. "הכל בראש", היא מסבירה את ההישג
ברקורד של ענבר צובינסקי בת ה-24 יש לא מעט הישגים אתגריים: צלילה, בנג'י, צניחה חופשית, כדורסל תחרותי ושירות צבאי קרבי בשש השנים האחרונות. צובינסקי, חשוב לומר, התחילה את חייה כפגית השוקלת 1.640 קילו בלבד, לאחר שנולדה בשבוע ה-33 להריון וסבלה מבעיות רפואיות.
בעודה בת שבוע ושוכבת באינקובטור, סבלה צובינסקי מהפרעת קצב ולבה הלם 290 פעימות בדקה. בהתחלה חשב הצוות הרפואי שמדובר בבעיה במוניטור, אך עד מהרה התבררה חומרת המצב: התינוקת סובלת מאי ספיקת לב.
איך מגדלים פגים ? קראו:
- מאיזה שבוע הריון יכול פג לשרוד? מדריך
צובינסקי הועברה מיד לטיפול נמרץ וקיבלה טיפול תרופתי לייצוב מצבה, ובכך הפכה לפגית הראשונה שטופלה במכון הלב בבית החולים רמב"ם בחיפה.
לאחר שהתאוששה ושוחררה לביתה היא המשיכה בטיפול תרופתי ובמעקב במשך כמה שנים, ובהנחיית פרופ' אברהם לורבר, מנהל מחלקת קרדיולוגיה ילדים ומומי לב מולדים במבוגרים, שליווה אותה מגיל כמה ימים, היא נשלחה לחיות את חייה כרגיל לחלוטין ככל שתרצה - והיא אכן ניצלה את ההמלצה הזאת במלוא מובן המילה.
היום צובינסקי משרתת בקבע כמ"פ ביחידת מפעילות האמרים. אחרי שנים של שירות קרבי היא אחראית היום על 85 חיילות ועל אימוני החיילים לפני היציאה לשטח, כולל במבצע "עמוד ענן" בנובמבר האחרון.
מגשימה כל חלום
"הפגות שלי היא בעיקר חוויה של ההורים", מספרת צובינסקי בראיון ל-ynet. "זה סיפור של ילדה בכורה שנולדת עם כל הבעיות האפשריות, בעיית לב ומשקפיים שנאלצתי להרכיב עד גיל שנתיים.
"עד גיל 14 הייתי במעקב רפואי כדי לוודא שאירוע הלב לא יחזור על עצמו, ובכל שנה עברתי סדרת בדיקות".
-איך הגעת לשחק בנבחרת כדורסל?
"זה משהו שבא מהבית, גם אבא שלי היה שחקן וזה משך אותי מגיל צעיר. עד סוף י"ב שיחקתי בעירוני נהריה, ואחריי גם אחי התחיל לשחק".
-ההורים שלך לא חששו לאפשר לך מאמץ כזה?
"ההורים שלי הם הדבר הכי מפרגן שקיים. לא היה חלום שרציתי להגשים והם היוו לו מחסום. להפך, הם תמיד דחפו לזה שאטוס לכל מקום בעולם, שאצלול ואצנח".
"הכל בראש"
לפני הגיוס הבינה צובינסקי שהיא נמשכת לפיקוד, והחליטה שברצונה להיות מ"כית. "לא חששתי מהפרופיל שייקבע לי", היא נזכרת, "כי בצו הראשון השפיעה רק פריקת כתף שהייתה לי מהכדורסל. בסופו של דבר היה לי פרופיל גבוה ויכולתי לעשות הכל.
"לאורך כל השירות הייתי בתפקידים מאתגרים בשטח וסחבתי משקלים כבדים מאוד. עכשיו אני כבר בתפקיד שני כמ"פ ובעוד חודש מקבלת דרגת סרן".
-הסיפור האישי שלך עוזר לדרבן את החיילות בשטח?
"אני לא משווה את עצמי לאף אחת, כי אני כזאת וקשה לי להגיד שכואב לי או לא טוב לי. גם כשיהיה לי חום ארוץ פה בחוץ, כי זה מה שאני אוהבת וקשה לי להיות חסרת מעש. עניינים רפואיים כאלה צריכים להיבחן על ידי איש מקצוע, אבל הסוד הוא היכולת לדרבן אחרים מול הרגע שבו צריך לעצור.
"ברגע שאת אוהבת את הפיקוד ומאמינה בדרך שלך, כלום לא יכול עלייך. בעיניי הכל בראש - יש מגבלות רפואיות שצריך להתמודד איתן, אבל ברגע שהצד המנטלי בסדר הכל בסדר. עבור הבנות מדובר בשירות בתנאים לא פשוטים, וצריך לתחזק אותן נפשית ולחבר אותן אלייך ולסגל.
"אני מאמינה בצניעות ולא חושבת שצריך להשתמש ברקע שלי לצורך זה. כל מה שהשגתי היה בזכות עצמי ולא בזכות מישהו שידע שסבלתי פעם ממגבלה או מחולי".
סימנים לא טובים לשרידות
על האופי המנצח של צובינסקי מעיד גם פרופ' לורבר, שכאמור טיפל בה כמעט מיום היוולדה. "אמה סבלה מרעלת הריון קשה וירידה בכמות טסיות הדם, ואי אפשר היה להחזיק את ההריון יותר", הוא מתאר. "ענבר נולדה קטנה, והתחילה לפתח הפרעת קצב עם סימנים לא טובים מבחינת שרידות.
"למזלנו ולמזלה, איתרנו מוקדם את המצב ובעזרת טיפול תרופתי ייצבנו את מערכת הקצב שלה. לאחר כמה שנים שבהן טופלה תרופתית והייתה במעקב, היא קיבלה מאיתנו אישור והמלצה לשירות רפואי מלא".
-אתם בקשר איתה גם היום?
"היא גאוותנו, ומדי פעם אנחנו בקשר. בכל פעם מבטיחים לי שאוזמן לחתונה שלה... אופי המקצוע הוא רומן מתמשך, אנחנו מלווים את המטופלים כל החיים, תומכים בהם ורואים את ההצלחות לצד הקשיים.
"פה, לשמחתנו, אנחנו רואים את ההצלחה. ענבר תוכל לעשות כל מה שאישה צעירה יכולה לעשות בחייה".
החלום הבא בתור של צובינסקי הוא הוצאת רישיון לרכיבה על אופנוע, וטיול לזוהר הצפוני עם שחרורה מצה"ל בחודש אוקטובר.
"אני רוצה לכבוש עוד פסגה, עוד מקום שלא הייתי בו", היא מסכמת. "זאת בחינת גבולות שלי". ועם הנחישות האופיינית הזאת, אין ספק שצובינסקי תסמן "וי" גם על המשימות האלה.
לפנייה לכתב/ת 
