להתראות בעולם הבא: פעם אחרונה על הבמה
הם לא ידעו את זה, וגם לא הקהל שהיה עד לאותו רגע היסטורי, אבל זו היתה ההופעה האחרונה שלהם, לפני שנפרדו מהעולם. ג'ים מוריסון פער חור על הבמה, וויטני יוסטון שרה על ישו, ועם ליין סטיילי זה היה רק עניין של זמן. ככה נפרדים מהעולם?
היום (ו') יגיע סוף העולם. לפחות כך ניבאו בני המאיה - אבל אם אתם קוראים את המילים האלה, הנבואות לא התגשמו. בכל זאת, כשברשתות החברתיות ובתקשורת לא מפסיקים להזכיר את התאריך האפוקליפטי, 21 בדצמבר, זו הזדמנות להיזכר ברגעים שבהם נדמה היה שהעולם חדל מלהתקיים, במיוחד עולם המוזיקה. ולא מדובר ברגעים בהם איבדנו את האמנים הגדולים והאהובים, אלא ברגעים בהם אותם אמנים שרו את מילותיהם האחרונות וניגנו את צלילי הסיום של חייהם. סביר להניח שאף אחד מהם לא ידע שזו תהיה הופעתו האחרונה, הפעם האחרונה בה יפגוש קהל נלהב. אבל כך זה היה, עצוב נורא.
זאת ההופעה האחרונה שלי? איזו אכזבה
בתחילת שנות השבעים ג'ון לנון ויוקו אונו עברו לניו-יורק. אותן שנים של לנון במשכנו החדש, הפכו אגדיות. שנים חופשיות של יצירה והפסקת יצירה, של אבהות, של פרידה ואהבה. לנון אהב את ניו-יורק ואת שדרותיה, את החיים החדשים בהם יכול היה להסתובב ברחובות ללא המון סוער אחריו. היה זה באחד האתרים המפורסמים בעיר האורות, מלון וולדרוף אסטוריה, בו לנון עלה לבמה בפעם האחרונה בחייו. והאמת? אם הוא היה יודע שזהו האקורד האחרון על הבמה, סביר להניח שהיה מתאכזב. בעיקר בגלל שלא מדובר היה בהופעה מלאה של החיפושית.
לנון התייצב במלון ב-18 באפריל, 1975. היה זה ערב חגיגי וטלוויזיוני, הצדעה עבור המפיק והאמרגן הבריטי סר לו גרייד. לבוש כולו באדום ובמשקפיו המפורסמים, לנון ביצע שלושה משיריו: "Slipping and Sliding", "Stand By Me" (שתי גרסאות כיסוי מאלבומו "Rock 'n' Roll") וכמובן, "Imagine".
כהרגלו, לנון לא יכול היה לעלות על במה מבלי להראות את שעל ליבו ובראשו, וכך הפגין את מחאתו גם באירוע הוקרה מכובד. גרייד היה בעל הזכויות של קטלוג השירים של לנון ופול מקרטני שפורסמו מ-1964 ועד 1971. בשנות השמונים, לאחר מותו של לנון, נמכר הקטלוג למייקל ג'קסון, עד שמקרטני רכש אותם חזרה. באותו הערב, כל חברי להקתו של לנון חבשו מסכות פרצופים על ראשם, כדי לרמוז שלו גרייד, הוא אדם דו פרצופי. לנון עוד שב לבמה בסוף הערב להשתחוות יחד עם כל המשתתפים, וכך זה נגמר. לנון לא שב לבמה. וחמש שנים וחצי אחר כך, הוא נרצח בפתח ביתו.
המופע הגרוע בהיסטוריה
נדמה שכולם סיקרו וכתבו על ההופעה האחרונה בחייה של איימי וויינהאוס, גם אנחנו ב-ynet. העולם כינה את המופע "הגרוע ביותר בהיסטוריה של בלגרד" והכתובת היתה בולטת וברורה על הקיר.
הכתובת היתה על הקיר: איימי וויינהאוס במופע הנורא והאחרון בבלגרד
וויינהאוס פתחה את סיבוב הופעותיה האירופאי בעיר הבירה של סרביה ב-18 ביוני, 2011, חודש לפני מותה. בשמלת סטרפלס בצבעי שחור ולבן, עלתה לבמה באיחור של שעה - מדדה, מטושטשת ומעורפלת, מזייפת, לא מצליחה לשיר את שיריה (עד שחבר הלהקה לקח את המיקרופון ושר אותם במקומה) ועשרות האלפים בקהל שמולה צעקו "בוז".
וויינהאוס ירדה מהבמה, המשכו של סיבוב ההופעות בוטל - וכמה ימים לפני מותה היא נראתה על במה באולם ה"ראונדהאוס" שליד ביתה בקמדן, שם תמכה בבת טיפוחיה, הזמרת הצעירה דיון ברומפילד, אך עלתה לבמה רק כדי לרקוד. לו רק היינו יודעים שחודש אחר כך, וויינהאוס תיפרד לנצח.
כורסא, סמים ורוקנ'רול
סתם הופעה, כך אולי אפשר לכנות את הרגע האחרון על הבמה של ליין סטיילי, זמר להקת הגראנג' "אליס אין צ'יינס". נהוג היה לחשוב כי הופעתו האחרונה, אליה הגיע עם שערו צבוע בוורוד וצמרר בשירתו, היתה הופעת האנפלגד של הלהקה בערוץ MTV - שגם יצאה באלבום והפכה לפריט רב-ערך עבור מעריצי הלהקה בפרט ומעריצי רוק בכלל - אבל הרגעים האחרונים על הבמה התרחשו למעשה ב-3 ביולי, 1996 בקנזס סיטי שבארצות הברית, כאשר סטיילי והאחרים יצאו לסיבוב הופעות משותף עם להקת "קיס" האגדית. קטעים רבים משם נמצאו אחר כך ברשת, כמו זה שלפניכם.
ככה זה נגמר: המופע האחרון של ליין סטיילי
סטיילי היה בן 28 ביומו האחרון על הבמה אחרי שבמשך שנים רבות התעלל בגופו. שש שנים לאחר המופע ההוא, משפחתו - מלווה בצוות משטרתי - נכנסה לדירתו שבסיאטל, לאחר שנעדר במשך שבועיים. הם מצאו שם את גופתו כשהיא כפופה על כורסא ומולה טלוויזיה דולקת. מסביב נמצאו סמים מסוג הרואין, קוקאין ופחיות צבע ריקות.
אחת ההופעות האחרונות: מופע האנפלגד המרגש של "אליס אין צ'יינס"
ניתוח אחרי המוות קבע: סטיילי הלך לעולמו ב-5 באפריל, בדיוק שבועיים לפני שהתגלתה גופתו ובדיוק באותו תאריך בו נפרד מהעולם קורט קוביין, שמונה שנים קודם לכן. סטיילי היה בן 34 במותו. ומי יודע, אולי בשעותיו האחרונות, אותם רגעים אחרונים מהבמה בקנזס סיטי, חלפו בראשו.
כאב בלתי נסבל
ואם כבר הזכרנו את קוביין, דווקא הופעתו האחרונה של אליל הרוק הפכה כמו מותו, לטראומטית וטראגית. ב-1 במרץ, 1994 במינכן שבגרמניה הופיעה "נירוונה" בהנהגתו של קוביין בפעם האחרונה. חודש וארבעה ימים לפני שקוביין נפרד מהעולם וירה לעצמו בראש. "נירוונה" הסתובבה באירופה ועל פי הדיווחים, באותו הערב, קוביין חרך את קולו בשל ברונכיטיס.
צפו: הלילה האחרון של קורט קוביין על הבמה
קצת יותר מ-24 שעות אחר כך, קוביין כבר הגיע לרומא, סובל מהגרון ומהתקררות. אישתו קורטני לאב הצטרפה אליו אחרי ערב בו ערבב קוביין אלכוהול עם סם ההרגעה, רוהיפנול, הידוע גם כסם האונס. לפנות בוקר, לאב מצאה את בעלה מחוסר הכרה, כשבתו פרנסיס בין, אז בת שנה וחצי, ישנה בחדר לידו עם המטפלת שלה.
קוביין הובהל לבית החולים שם נשאבה קיבתו והוא חזר להכרה מאוחר יותר אחר הצהריים. בהופעה האחרונה ההיא במינכן, השיר האחרון שנירוונה ביצעה היה "Heart Shaped Box", אחד מהמרגשים והחודרים שכתב קוביין בחייו הקצרים. למרות גרונו הכואב, הוא צרח מעמקי נשמתו. באותה ההופעה (המופיעה לפניכם) אפשר לשמוע בבירור את הכאב הבלתי נסבל. חודש לאחר מכן, קוביין התאבד בירייה.
בלוז של זקן בן 27
כמו קוביין, גם אגדת רוק אחרת נפגשה עם קהל בפעם האחרונה בגרמניה, קראו לה ג'ימי הנדריקס. ב-6 בספטמבר 1970 גיטריסט הפלא וזמר הנשמה הגיע אל פסטיבל "Love & Peace". בדיוק 13 שירים בוצעו שם באותו היום, כאשר שני השירים האחרונים היו "Purple Haze" ו-"Voodoo Child", הם שני השירים האחרונים שהנדריקס ביצע בחייו.
עדיין וירטואוז. הופעתו האחרונה של הנדריקס, כשבועיים לפני מותו
היום, יותר מ-40 שנה מאותו המופע, קשה להאמין שהנדריקס מת פחות משבועים אחרי אותו מופע, ב-18 בספטמבר. בהקלטה שאפשר לשמוע מהבמה את הנדריקס וירטואוז כהרגלו, מלווה על ידי המתופף מיטץ' מיטשל והבסיסט בילי קוקס, שר ומנגן את הבלוז במיומנות אדירה, יוצא לקטעי סולו ארוכים ומשכרים ובמקביל שומר על החספוס שהיה כל כך מזוהה איתו. הוא היה רק בן 27, ילד, אבל נשמע היה כמישהו שחווה וראה כל כך הרבה בחייו, מלומד, חכם ומלא בתשוקה, אבל אולי גם כבר קצת עייף.
חור על הבמה
זקן ארוך ועבה כיסה את פניו, בטנו גדלה לכרס, ופעמים רבות התקשה לשמור על יציבות. כך היה נראה ג'ים מוריסון בשנה האחרונה לחייו. רק בן 27, אבל נראה ונשמע מבוגר הרבה יותר, טרוד, כועס ומדוכא. באותם ימים "הדורס" הקליטה את אלבומה האחרון, "LA Woman". שם התבגרותו, או יש לומר הזקנה שקפצה על מוריסון בגיל צעיר, פעלה לטובתו מבחינה מוזיקלית. האלבום היה ליצירת מופת בלוזית ולמרות הטשטוש בחייו, מוריסון שר נפלא ובכל כוחו.
אבל על הבמה הסיפור היה אחר. זה קרה ב-12 בדצמבר 1970, ההופעה האחרונה של "הדורס" התרחשה באולם ה"Warehouse" בניו אורלינס שבארצות הברית. מוריסון היה מלא וטעון, רק הוא ידע בדיוק במה. הוא שר בחולמניות ובזעם, הטיח את סטנד המיקרופון אל תוך רצפת העץ, כשהוא פוער בה חור גדול וגורם ללהקה לקטוע את ההופעה. שמונה חודשים אחר כך, מוריסון כבר לא היה איתנו. אגב, כמה הייתם משלמים בכדי לחזות בהופעה האחרונה של ג'ים מוריסון? כי באותו הערב, מחיר כניסה עמד על חמישה דולרים.
חיבוק, נשיקה ופרידה
וויטני יוסטון נפרדה מהעולם אחרי שנים בהם סבלה מהתמכרויות שונות. רק יומיים לפני שנמצאה מחוסרת הכרה בחדרה שבמלון בוורלי הילטון, יוסטון עמדה על הבמה ונראתה בריאה ומאושרת.
יומיים לפני מותה, יוסטון שרה: "ישו אוהב אותי"
באירוע לקראת טקס הגרמי (שהתקיים יום לאחר מותה של הזמרת האגדית), יוסטון הפציעה על במה הוליוודית כשהיא מצטרפת להופעתה של זמרת האר.אנד.בי, קלי פרייס. השתיים התחבקו חזק ופרייס הגישה ליוסטון את המיקרופון. בצירוף מקרים מצרמר, יוסטון פנתה אל פרייס במבט נוגה ואל הקהל הנלהב במקום שלא הפסיק לצלם ושרה את שיר הכנסייה המסורתי: "ישו אוהב אותי". 48 שעות לאחר מכן, יוסטון כבר לא היתה.
את מי הייתם רוצים לראות לפני שהעולם מגיע אל קיצו?
