קו המשווה: מי בעד להעניש לקוח של זונה?
בכנסת האחרונה עבר החוק בקריאה טרומית. האם החששות של נערות הליווי עצמן והאפשרות שהתופעה תהיה מסוכנת יותר "במחתרת" משפיעים על המפלגות?
"חוק הזנות" עורר עניין רב בקדנציה האחרונה של הכנסת. הוא ביקש לחסל את תופעת שירותי הזנות בישראל ועורר ויכוח ציבורי נוקב סביב השאלה אם זכותה של המדינה למנוע מנשים להתפרנס מהתחום, ומגברים (רובם של הלקוחות ככולם) לצרוך את השירותים בתשלום. האם היוזמה תקודם גם אחרי הבחירות? שאלנו במפלגות.
כל עדכוני בחירות 2013 - באתר הבחירות של ynet
הסיפורים הכי חמים לפני כולם - בפייסבוק של ynet
יוזמת החוק, ח"כ אורית זוארץ, ביקשה להוציא את שירותי הזנות אל מחוץ לחוק ולגזור חצי שנת מאסר או שיקום בקהילה למי שנתפס צורך שירותי מין. היא הדגישה שהאחריות חלה על מי שמשלם, ולא על הזונות, וטענה שכך תצומצם מאוד תופעת הסחר בנשים.
זוארץ המליצה כי במקביל לחקיקה, יש להקדיש טיפול מיוחד גם לנושא הנשים שיוצאות ממעגל העבודה בתחום הזה ולסייע להן להשתלב במעגל העבודה.
בדיונים סביב ההצעה נדונה השאלה אם ראוי שהמדינה תתערב בסוגיה
או שמא נותנות השירות ומקבליו אמורים לשאת באחריות למעשיהם. בכנסת אף היו מי שהביעו חשש מהחרפת התופעה שכן ייתכן שהזנות תימשך ביתר שאת "במחתרת" ולא תהיה שליטה על המתרחש. בנוסף, קראו נשים העובדות בזנות לאפשר להן לקבל החלטות בעצמן.
לבסוף, למרות הלחץ הציבורי, זכתה ההצעה לתמיכה ממשלתית ואושרה בוועדת שרים לענייני חקיקה. בפברואר היא אושרה בקריאה טרומית ברוב של 28 ח"כים ללא מתנגדים.