פתרון למידבור: האם הנגב יתמלא בכרמי זיתים?

האם נמצא פתרון לתופעת המדבור? עשרות אלפי עצי זית שניטעו בשנים האחרונות בשטחים צחיחים ומדבריים בישראל, הניבו רווח לסביבה: חיות, זוחלים וציפורי בר מצאו מחסה בצילם, הם מסייעים בטיהור האוויר ובנוסף לכל - גם מספקים שמן זית מעולה. כך עולה ממחקר שערכו הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית ברחובות, בשיתוף מנהל המחקר החקלאי.

• אזהרה: הגירה המונית לישראל עקב בצורות
• תחזית לעשור: התחממות, בצורת, מדבור והצפות
• האסון האקולוגי הבא: הנגב יגיע עד לחיפה
  

ד"ר זהר כרם, העומד בראש המעבדה לחקר שמן הזית במכון לביוכימיה של הפקולטה ברחובות ומי שליווה את המחקר, מסביר כי במסגרתו הם ליוו והיו שותפים לנטיעות שהתבצעו ועדיין מתבצעות באזור עמק המעיינות בצפון הבקעה וברמת הנגב בדרום הארץ.

"הנושא של נטיעות זיתים בארץ מלווה בצורה אינטנסיבית על ידנו, בין היתר בנושא של גידול בתנאים מדבריים", הוא מסביר. "זה דורש המון התאמות. המחקר יכול ללמד באילו תנאים אפשר לגדל גידול משמעותי, התורם בכל מובן - בריאותי, ידידותי לסביבה ובעל ערך חקלאי, במקום לא מבוקש וצחיח".

(צילום: עזרא צחור)

כרם מסביר כי עץ הזית הוא גידול לא מפונק, ש"מסתדר" עם תנאי מזג אוויר קיצוניים ושדורש מעט מאוד עיבוד והשקיה. בנוסף הוא מציין כי לעצי הזית יש ערך סביבתי רב, בכך שהם מפחיתים באטמוספרה את תכולת הפחמן הדו חמצני - אחד מגזי החממה המשמעותיים ושומרים עליהם מפני פיתוח אחר או הזנחה.

בנוסף הוא מציין כי הם מספקים צל ומהווים מחסה לבעלי חיים שונים. כך, למשל, נצפו בשטח בין היתר צבאים, דורבנים, מכרסמים וזוחלים. גם כמות הציפורים הרבה יותר גדולה, נתון לא מבוטל בהתחשב בעובדה שישראל היא צומת בינלאומי חשוב למעבר של מיליוני בעלי כנף מדי שנה.

שביל זהב בין חקלאות לטבע

יש חוקרים שחולקים על התועלת הסביבתית של נטיעות באזורים מדבריים, בטענה שזה מביא לשינוי במרקם הטבעי ובמגוון בעלי החיים המקומיים. אולם כרם אומר כי להבדיל מגידולים אחרים - גידול עצי זית אינו משפיע באופן משמעותי סביבתו ואף מספק לה תועלות. "זה מעין שביל זהב", הוא מסביר. "אף על פי שזו חקלאות, השטח נותר בלתי מופרע".

דבריו מקבלים חיזוק מד"ר עדי נעלי, אגרונום ומנהל ענף הזית במועצת הצמחים, שחקר את הנושא במסגרת עבודת הדוקטורט שלו, "גידול זיתים כפתרון בר קיימא לבעיית השטחים החקלאיים הנטושים בשפלת יהודה".

(צילום: עזרא צחור)

נעלי מפרט כי הכרמים מספקים מקלט הולם למגוון מינים שאינם יכולים לשהות רק בשטחים פתוחים וחשופים לגמרי, מכיוון שנשקף להם איום. הדבר מתאפשר לדבריו מכיוון שמדובר בגידול אקסטנסיבי, שאינו מצריך הרבה עיבוד כמו ריסוס או כניסות מרובות לשטח.

"כרמי הזיתים די דומים בהוויה לחורשים טבעיים", הוא מסביר. "הם גידול ידידותי שמספק גם אזורי שהייה לבעלי החיים ובעיקר אזורי מעבר, מכיוון שבעלי החיים רואים את השטח כרצף אחד ואם יש חסמים כמו כבישים או חממות, הם יוצרים קיטוע של השטח".

• כשיש יותר מיני צמחים - המדבר לא מתרחב
• ישראל נערכת לגירוש... הקורמורנים מהכנרת
• הנדידה הגדולה של העופות דרך ישראל
  

יתרון נוסף שהתגלה, הוא שהכרמים אינם מסבירים פנים למינים מתפרצים כמו תנים, ששיעורם גדל באופן שעלול להפר את האיזון מול מינים אחרים. "התן טורף מגוון בעלי חיים ופוגע בכל שרשרת המזון תחתיו, אבל הוא מעדיף שטחים פתוחים" אומר נעלי. "במטעי הזיתים יותר קשה לו לצוד".

(צילום: עזרא צחור)

נעלי מונה יתרונות אקולוגיים נוספים שנמצאו במחקרו, בהם העובדה כי עץ הזית קולט כמויות גדולות מאוד של פחמן דו חמצני מכיוון שהוא ירוק כל השנה. בנוסף נמצא, שכרמי הזיתים מהווים אתר קליטה לכמויות גדולות של פסולת כמו קומפוסט ומי קולחין, ומאפשרים חלחול מים למי התהום, בניגוד לגידול בחממות למשל.

רווח נוסף של שהתברר במחקר, הוא התוצרת המעולה: כרם מספר כי בדיקות של איכותו והרכבו הכימי של שמן הזית שהופק מהעצים גילו שמדובר בשמנים איכותיים בעלי תכונות בריאותיות, בשל אחוז גבוה של נוגדי החימצון הטבעיים שהם מכילים.

"אחת השאלות שרצינו לבדוק הייתה האם וכיצד גידול עצי זית בתנאים כאלה משפיע על איכות שמן הזית אשר יופק מהם", מסביר כרם. "ככל שטעם הזית בשמן חזק יותר, זה אומר שהוא איכותי יותר משום שהדבר מעיד על כמות גבוהה של נוגדי חימצון טבעיים המצויה בו. הטעם החזק מתבטא בתחושת דקירות בגרון , שכן סוג מיוחד זה של חריפות מתבטא בגרון ולא בלשון".

ואם לא די באלה, ייתכן שהמחקר מספק קרן אור במניעת איום תופעת המדבור, במסגרתה המדבר מאיים להתרחב. "עצי הזית מפחיתים את סחף הרוח והקרקע במדבר", מספר נעלי. "זה גם פתרון בר קיימא לבעיית המדבור מבחינה סביבתית, וזה גם נכון מבחינה כלכלית וחברתית, למשל ביצירת מקורות פרנסה".

"אני לא אומר שצריך להפוך את כל המדבר למטעי זיתים", הוא מוסיף. "מדובר על היקפים קטנים. המדבר מאוד הומוגני מבחינה סביבתית, וכרמי הזיתים מאפשרים להגדיל את מגוון המינים בצורה משמעותית וגם מאפשרים מגוון נופי גדול יותר. צריך לעשות זאת נכון כך שייטמע בנוף, הכל במידה".