קולונוסקופיה או דם סמוי: איזו בדיקה עדיפה?
כולם מסכימים שגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס מציל חיים, אך הדעות הסותרות בנושא גורמות לרבים מאיתנו פשוט להימנע מכל פעולה. אחת ולתמיד - מי צריך לבצע איזו בדיקה, ומתי?
חשיפת הציבור למידע רב באינטרנט היא ברוכה, אך כשמדובר בהיענות לבדיקות לגילוי מוקדם של סרטן מלווים הררי האינפורמציה בקושי: יש להבחין בין ההמלצות השונות, אלה המתאימות לי כמטופל ואלה העלולות להטעות ולהוביל להחלטות שגויות.
בישראל מתנהל זה שנים אחדות ויכוח פומבי בנושא הבדיקה ה"עדיפה" לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס: בדיקת צואה לדם סמוי או קולונוסקופיה? ניסוח זה כללי וכפי שיתברר מיד - אינו מאפשר מענה מדויק. השאלה מקפלת בתוכה את הפער בין עולם הטיפול המונע לבין עולם הטיפול הקליני, המתמקד בפרט.
קראו עוד על סרטן המעי הגס:
- אובחנת כחולה בסרטן מעי גס - מה לעשות עכשיו?
הסיכון לחלות בסרטן המעי מחולק לשתי רמות, ומבחין בין אוכלוסיות היעד לביצוע כל בדיקה: סיכון ממוצע (רגיל) וסיכון גבוה. בסיכון ממוצע לפיתוח המחלה נמצאים נשים וגברים שהגיעו לגיל 50, ובסיכון גבוה נמצאים קרובים מדרגה ראשונה של חולים במחלה זו.
לכל אחת מהקבוצות הותאמה בדיקה מומלצת שונה אשר נבחרה, בין היתר, גם לפי רמת הסיכון המיוחסת למוזמנים להיבדק.
ההמלצה הרשמית המיושמת בישראל על ידי קופות החולים, על פי חוזר מנכ"ל משרד הבריאות, היא:
- בדיקת צואה לדם סמוי אחת לשנה מעל גיל 50, במסגרת תוכנית סריקה יזומה באוכלוסייה בסיכון רגיל.
- בדיקת קולונוסקופיה בכל חמש שניםמגיל 40 לנבדקים שלהם בן משפחה בדרגת קרבה ראשונה שאובחן כחולה בסרטן המעי הגס.
הכל על סרטן המעי הגסאובחנת כחולה בסרטן מעי גס - מה לעשות עכשיו?ד"ר עינת שחם-שמואליהוא סוג הסרטן השני הגורם למוות בעולם המערבי, אך גילוי מוקדם יכול להציל 90% מהחולים. הרגע בו אתה מתבשר כי חלית בסרטן המעי הגס, ממנו נפטרה אתמול ענת גוב לאחר מאבק ממושך, גורר שאלות רבות והחלטות שיש לקבל. מדריך
יש הטוענים כי המלצות משרד הבריאות לאוכלוסיה בסיכון רגיל, שבה נתמקד כאן, מבוססות על שיקול תקציבי, בסגנון "בחרו בבדיקה הזולה יותר, כי רוצים לחסוך על חשבוננו". האומנם כך?
מהי בדיקת סינון לגילוי מוקדם?
הרשת הבינלאומית לבדיקות סקר/סינון לסרטן (ICSN) היא התארגנות מדינות שבהן מופעלות תוכניות מאורגנות לגילוי מוקדם של סרטן, בעיקר סרטן השד וסרטן המעי הגס.
קנדה, אנגליה, צרפת, איטליה, אוסטרליה, ישראל, שוודיה, דנמרק ואחרות (ארצות הברית פעילה בקבוצה אך אין בה תוכנית מאורגנת בנושא) - בכולן התקבלה מדיניות בריאות דומה, ובכולן מתבצע הגילוי המוקדם של סרטן המעי באמצעות בדיקות לדם סמוי בצואה לאוכלוסיה בסיכון רגיל, ולא על ידי קולונוסקופיה, המומלצת רק לאוכלוסייה בסיכון גבוה.
לכל המוזמנים להיבדק במסגרת זימון יזום כזה מוצע להיבדק טרם הופעת סימפטומים הקשורים למחלה.
בדיקות סינון לגילוי מוקדם מתקיימות בהקשר ייחודי מבחינת ההפניה לביצוען. קיימים שני סוגי סיבות להפניה רפואית: בירור (Diagnostic) וסינון (Screening). בהשוואה בין שתי הסיבת בולטים ההבדלים העיקריים:
| בדיקת בירור (דיאגנוסטית)
|
בדיקת סינון (סקר) | |
| היוזם | הנבדק | מערכת הבריאות |
| נועדה ל: | חולים | בריאים |
| מי מפנה לבדיקה? | הרופא המטפל | קובעי מדיניות הבריאות |
| לפי מה מפנים? | סימפטומים רלוונטיים | הימצאות בקבוצת סיכון (על פי גיל, מגדר ועוד) |
| תכיפות מומלצת | על פי המצב והחלטת הרופא | תקופתית, על פי מה שנקבע מראש |
מטרתן של בדיקות בירור, דיאגנוסטיות, היא לאבחן את הגורם לתלונה הרפואית. אדם פונה לרופא בתלונה על תופעות גופניות מטרידות, והרופא מצדו מפנה לבדיקה על פי ההערכה הרפואית לגורם לבעיה. זהו המצב המוכר לכולנו. במצב הפחות מוכר (דבר המשתנה בשנים האחרונות הודות להפצת הידע), אנו מוזמנים לבצע בדיקות סינון לגילוי מוקדם של מחלה, מבלי שהצגנו תלונה על מצב הבריאות שלנו.
ב"גילוי מוקדם" כוונתנו לאיתור באחד השלבים הראשונים על ציר התפתחות המחלה, כאשר אין עדיין סימנים חיצוניים לקיומה והמטופל אינו חש דבר. ההעדפה הרפואית היא לגלות את המחלה בשלב שבו הטיפול בה פשוט יחסית וסיכויי ההחלמה טובים: באבחון סרטן המעי מדובר בשלבי התפתחות I ו-II של המחלה. לעומת זאת, כשהמחלה מאובחנת בשלבים III או IV - סיכויי ההחלמה נמוכים יותר.
להבדיל מבדיקה רפואית שמטרתה אבחון בעקבות סימפטום, בדיקת סינון היא שגרתית ומוזמנים אליה אנשים בריאים.
סוגי בדיקות לזיהוי בעיה במעי
מה בדיוק מנסים לגלות מוקדם? סימנים ראשוניים לסרטן המעי הגס והחלחולת, המבוססים על נטייתם של גידולים במעי לדמם לתוך המעי כבר בשלבים מוקדמים של התפתחותם.
תחילה הדימום מועט, ובעיקר סירוגי (כלומר, מופיע מדי פעם, ונעלם). הוא ניתן לגילוי בבדיקת מעבדה של דגימות צואה רצופות אחדות, גם כשהוא עדיין סמוי מן העין.
1. בדיקת צואה לדם סמוי
מדובר בבדיקה לא פולשנית ולא מכאיבה, המתבצעת בפרטיות ביתו של הנבדק באמצעות ערכה ייחודית למטרה זו. דגימות הצואה נלקחות כדי לבדוק כאמור אם קיים דימום במעי, לאור הנטייה של גידולים במעי לדמם לסירוגין.
אולם, לא כל דימום במעי נובע בהכרח מגידול ממאיר, וייתכן דימום גם מסיבות אחרות. בדיקת צואה לדם סמוי משמשת לבדיקות סריקה לאוכלוסייה בסיכון רגיל, ומי שמתגלה דם סמוי בדגימותיו מופנה להמשך בירור.
2. סיגמואידוסקופיה
בדיקת חלקו השמאלי של החלל הפנימי במעי הגס (החלק הסמוך ביותר לפי הטבעת), באמצעות צינור גמיש המוחדר לתוכו ומאפשר התבוננות פנימה.
הבדיקה מחייבת הכנה קלה, אין צורך בהרדמה וישנו סיכון מינימלי לניקוב המעי. הבדיקה משמשת לבירור למטופלים סימפטומטים שהציגו תלונה לרופא.
הבדיקה מוצעת כיום, לאור ממצאי מחקר רב-משתתפים, כבדיקה חליפית לקולונוסקופיה במסגרת תוכניות לגילוי מוקדם של סרטן המעי.
3. קולונוסקופיה
בדיקת החלל הפנימי של המעי הגס בצדו השמאלי והימני, באמצעות צינור גמיש המוחדר לתוכו ומאפשר התבוננות פנימה. הבדיקה משמשת לבירור למטופלים סימפטומטים ולבדיקות סריקה לאוכלוסייה בסיכון גבוה. היא מחייבת הכנה נרחבת, כוללת טשטוש/הרדמה וכרוכה בסיכון לניקוב המעי.
כל כמה זמן צריך להיבדק?
תהליך הגילוי המוקדם של סרטן המעי הוא דו-שלבי. בביצוע בדיקת סקירה (צואה לדם סמוי) מזוהים הנבדקים שאותם יש להפנות להמשך בירור. אם נמצא דימום, נשאלת השאלה: מה מקורו? עתה מופנה הנבדק לבדיקת קולונוסקופיה (שבשלב זה היא כבר דיאגנוסטית – הדימום הוא הסימפטום). על פי תוצאת הבירור יוצעו לנבדק אפשרויות הטיפול המתאימות.
בכל נקודת זמן עלולה המחלה להתחיל להתפתח, ומאחר שהמטרה היא לזהותה סמוך ככל האפשר לתחילת התהליך מומלץ להיבדק - ולחזור על הבדיקה בתכיפות שנקבעה על פי הקריטריונים הרפואיים. בדיקת דם סמוי יש לבצע, כאמור, מדי שנה מעל גיל 50.
בכריתת גידול טרום-ממאיר בקולונוסקופיה נמנעת התפתחותו לממאיר, ובכך למעשה נמנעת המחלה.
כשהמומחים לא מסכימים
מומחים בעולם מסכימים כי ראוי לקיים תוכנית ממלכתית לגילוי מוקדם של סרטן המעי וכן סרטן השד. דיונים כאלה מתקיימים לכל סוג מחלה בנפרד, ובין הקריטריונים ניתן למנות, למשל, את קיומם של שלבים בהתפתחות המחלה המאפשרים גילוי וטיפול ומשנים את מהלכה, קיומה של טכנולוגיית בדיקה מתאימה, הוכחה מדעית לתועלת בתהליך, שיעור הסיבוכים הצפוי של הבדיקה, היענות להזמנה להיבדק ועוד.
מדיניות הבריאות בנושא הגילוי המוקדם של המחלה היא בתחומם של המומחים לבריאות הציבור העוסקים בטיפול רפואי מונע ברמת האוכלוסייה, ראו את המלצות איגוד רופאי בריאות הציבור בנושא זה. ביצוע הבדיקות בפועל נתון בידי מעבדות רפואיות וגסטרואנטרולוגים. הטיפול המומלץ לאחר מתן האבחנה נמצא בידי כירורגים ואונקולוגים המומחים לפרוטוקולים לטיפולי הסרטן השונים.
גורם מרכזי בצמצום התחלואה הוא היענות המטופלים באוכלוסיית היעד לביצוע הבדיקות על פי ההמלמה הרפואית, והדבר חשוב להצלחת כל תוכנית לאומית להפחתת התחלואה והתמותה מהמחלה.
כשהמסרים בנושא מגיעים ממקורות שונים וסותרים בתכניהם, נפגעת ההיענות: המוזמנים להיבדק אינם מצליחים לבחור בין ההמלצות. איך אמור "האיש מהרחוב" להגיב לזימון לגילוי מוקדם של סרטן המעי במקום שבו מומחים אינם מסכימים ביניהם? לעתים קרובות, תגובתם תהיה להימנע מהבדיקות באופן כללי.
אז של מי האחריות כאן? יש למלא אחר ההמלצה הרשמית מטעם משרד הבריאות, זו המשלבת סמכות עם אחריות, הקמת תוכנית מאורגנת, הקצאת משאבים וקיום התשתיות הרפואיות הדרושות.
אלו מכם הכלולים באוכלוסיית היעד בסיכון רגיל לסרטן המעי הגס, מוזמנים להיענות לזימון לבדיקת צואה לדם סמוי.
הכותבת היא סוציולוגית רפואית, המחלקה לרפואת הקהילה ואפידמיולוגיה בפקולטה לרפואה בטכניון, והמרכז הארצי לבקרת סרטן במרכז רפואי כרמל
לפנייה לכתב/ת 
