בלוגר מצרי נאם בירושלים: "המצרים רוצים שלום"
מייקל נביל סנד ספג ביקורת במצרים בשל יחסו המתון לישראל, סירובו המצפוני לשרת בצבא והתנגדותו הבוטה למשטר מובארק - אבל גם לשלטון האחים המוסלמים. היום התארח באוניברסיטה העברית, וביקש להעביר מסר: "קהילת השלום במצרים קיימת"
הרצאה יוצאת דופן שנשא היום (א') הבלוגר המצרי מייקל נביל סנד בן ה-27 באוניברסיטה העברית בירושלים הופרעה על-ידי כמה פעילות פרו-פלסטיניות שפרצו למקום, קראו לעברו "זו פלסטין" וצעקו לו "תתבייש".
כל עדכוני בחירות 2013 - באתר הבחירות של ynet
הסיפורים הכי חמים - בפייסבוק של ynet
הבלוגר מייקל נביל סנד נוהג להשמיע דעות מתונות באופן חריג בנוגע לישראל וסופג בשל כך ביקורת חריפה במצרים. הוא דמות בעלת רבדים רבים: מצד אחד מדובר בפעיל חברתי שהיה אחד ממובילי המהפכה שבה הודח בשנה שעברה חוסני מובארק, ומאידך הוא נודע במצרים כאדם הראשון שסירב לשרת בצבא מטעמי מצפון ופציפיזם. הוא שהה בכלא המצרי לא פחות מ-302 ימים רק משום שמתח ביקורת על צבא מצרים כשהמועצה הצבאית העליונה שלטה במדינה, לפני עליית האחים המוסלמים ומוחמד מורסי לשלטון.
בשיחה עם ynet אמר סנד כי "האחים המוסלמים הם אותו משטר כמו של חוסני מובארק והם תמיד היו חלק ממנו ונמצאו מסמכים שמוכיחים כי הם שיתפו פעולה איתו. לכן המהפכה עדיין נמשכת ונעה קדימה. השלב השלישי של המהפכה הוא מאבק נגד הדיקטטורה הדתית שמורסי מייצג. זה כבר מתרחש במשך חודש וזה לא ייעצר עד שהמשטר הדתי ייפול".
למרות הביקורת במצרים על דעותיו של סנד, הוא מציין כי אין לו כל חשש לשוב למולדתו ומתכוון ליישם זאת אחרי שיסיים את לימודיו בעוד שנתיים. סנד מציין כי הסכם השלום בין ישראל למצרים טרם השיג את יעדיו: "הממשלה הישראלית מתייחסת להסכם השלום ככתב קדוש, כמו חלק מהתורה כשזה בסך הכול חתיכת נייר. הסכם השלום נועד להיות כלי שיאפשר לנו לחיות בשלום. זה היה צריך רק חלק מהתהליך. אין משמעות שהיה צריך לעשות הסכם ואז להפסיק בתהליך. זה נועד להיות הסכם אחד מבין רבים בין ישראל לבין מצרים. אני מאמין שצריך לפתוח את ההסכם לדיונים פומביים ולא חשאיים ושנית אני מאמין שצריך לעבוד על שלום בתחומים אחרים".
בהתייחסו לישראל אמר סנד כי "אני מאמין שישראל היא מדינה דמוקרטית. זה זמן רב שישראל הייתה המדינה הדמוקרטית היחידה במזרח התיכון. אבל אם מפלגות הימין הקיצוני יקבלו כוח פעם נוספת, הם יהרסו את הדמוקרטיה הישראלית מבתוכו. אני רוצה שמצרים וישראל יהיו דמוקרטיות בסטנדרטים אירופיים. אני מודה שכעת ישראל יותר דמוקרטית, אך מצרים נעה קדימה לעבר דמוקרטיה וישראל הולכת אחורה בגלל המפלגות הקיצוניות".
ביקורו של סנד, שהשתתף הבוקר באירוע שנערך לכבוד הגעתו במכון המחקר ע"ש הרי טרומן באוניברסיטה העברית בירושלים, אורגן על-ידי ארגון זכויות האדם UN Watch שמושבו בז'נבה. במהלך האירוע סיפר סנד על חוויותיו בכלא המצרי, ודיבר על ההיסטוריה של האזור ככלל ועל יחסי ישראל-מצרים בפרט.
במסיבת עיתונאים שנערכה לפני הרצאתו אמר הבלוגר המצרי, שחי כיום בגרמניה ומשם גם הגיע לישראל: "יותר משנתיים אני מנסה להגיע לישראל, אבל לא הרשו לי לעשות זאת ולא נתנו לי ויזה. כשביקשתי רשות שאלו אותי אם יש לי רשות מהמודיעין הצבאי המצרי, אז אמרתי שלא - והם סירבו. אני אישית לא הורשתי לבקר בשגרירות ישראל במצרים וגם בשגרירות ישראל בברלין, היכן שאני לומד. כשאני וחבריי רוצים לבוא לישראל אנחנו צריכים לקבל היתר מהדיקטטורה המצרית שישראל מכירה בה. ישראל מתייחסת למצרים כאיום אפילו שהם פעילי שלום".
סנד הסביר כי לביקורו יש שתי מטרות: "באתי קודם כול כדי לומר שקהילת השלום במצרים קיימת, אפילו אם התקשורת מנסה להראות שזה לא כך. אנחנו נגד מלחמה ובעד שלום עם כל מדינה, כולל ישראל. הדיקטטורה במצרים מנסה להחביא אותנו ולהראות שאין אנשים כאלה. אנחנו נמצאים באיראן, בסעודיה, במרוקו ובמאוריטניה, והתקשורת לא מסקרת אותנו. המטרה השנייה שלי היא להראות איך המצב במצרים, המצב בישראל והמצב בפלסטין קשורים זה לזה. אני וחבריי מבינים שלא נשיג דמוקרטיה בלי שלום ושהשלום אינו אפשרי בלי דמוקרטיה".
לדברי סנד, "כל עוד הדיקטטורים משתמשים בעניינים ביטחוניים כדי לגזול את החירויות והזכויות שלנו, לא תהיה לנו דמוקרטיה". הוא הוסיף כי הוא רוצה לפתוח את הדלת לאנשים כמוהו שיחצו את הגבול וינסו לעשות שינוי.
ביום שבו אושרה במשאל עם החוקה המצרית החדשה שקודמה על-ידי נשיא מצרים מוחמד מורסי, חוקה המפלגת את החברה המצרית, דיבר סנד גם על עידן מורסי במצרים: "האחים המוסלמים מנסים להשליט דיקטטורה במדינה, ומורסי לא נבחר באופן דמוקרטי. מדובר במשטר פשיסטי הגורם לאבדות בקרב אזרחים בשבועות האחרונים, אבל אני אופטימי ומאמין שזה הולך לכיוון טוב. אנשים מתחילים להחליף צד בחודש האחרון, והאחים המוסלמים הופכים לפחות פופולריים. רוב האנשים שהצביעו למפלגות הדתיות בבחירות הבינו את טעותם".
עם זאת, סנד הזכיר כי למרות תמיכתה של ישראל במובארק, מובארק עצמו מימן תעמולה נגדה במשך שנים. "תלמידים למדו בבית הספר שלישראל אין זכות להתקיים, ובתקשורת הייתה תעמולה אנטי-ישראלית. אחרי הסכם השלום עם ישראל ערך הנשיא אנואר סאדאת משאל עם שאושר על-ידי רוב המצרים. זה לא היה הסכם של סאדאת מול בגין אלא הסכם בין העם המצרי לעם בישראל, ואני מאמין שרוב המצרים לא רוצים להילחם בישראל או למחוק אותה מהמפה. מה שכן יש להם
הוא חובה מוסרית כלפי הפלסטינים ומאבקם הלא-אלים. העובדה שאנשים מתנגדים לכיבוש הישראלי ותומכים במדינה פלסטינית אין פירושה שהם מתנגדים לקיומה של ישראל".
גם על יחסה של ישראל לאביב הערבי יש לבלוגר המצרי ביקורת. בסוף ימי מובארק נתפשה ישראל כמי שמעדיפה את המשך כהונתו של הנשיא הרודן, ששמר איתה על יחסים תקינים לאורך רוב השנים. "אם ממשלת ישראל הייתה נוקטת גישה שונה כלפי המהפכות, זה היה יכול להיות הישג גדול עבור המזרח התיכון. אבל ישראל בחרה בדיקטטורים בניסיון להשאיר את החברים שלה בשלטון".
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
