"הצלנו חיים עם כיפת ברזל. עכשיו תצילו אותנו"
300 עובדי מפעל סנמינה SCI, שבו מיוצרים רכיבים למערכת יירוט הטילים, ממשיכים להיאבק נגד הפיטורים הצפויים במרס הקרוב: "בעמוד ענן הוכחנו שהמפעל נחוץ. רק שר הביטחון יכול לעזור". משרד הביטחון: "קצב ייצור כיפת ברזל לא ייפגע"
"אני איאלץ למצוא עבודה בשכר מינימום ולגדל בעזרתה שבעה ילדים", כך אמר אתמול (א') אבי רבני (47), תושב בית שמש, שבשש השנים האחרונות הועסק במפעל האלקטרוניקה "סנמינה SCI" בלוד, אבל עומד לאבד את מקום עבודתו יחד עם 300 מחבריו. כפי שזה נראה כרגע, בעוד כשלושה חודשים ייסגר המפעל, שמייצר בין היתר רכיבים עבור מערכת "כיפת ברזל", ומאות מעובדיו יאבדו את פרנסתם. בשבוע האחרון מנסים העובדים להתניע מאבק נגד החלטת חברת הענק האמריקנית שבבעלותה המפעל, בניסיון אחרון להציל את מקום העבודה שלהם. "המדינה צריכה להתערב", אומר רבני. "אחרת כל האנשים הללו יהיו מחוץ לשוק העבודה ויצטרכו לשלם להם דמי אבטלה".
- כל עדכוני בחירות 2013 - באתר הבחירות של ynet
- הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet
כתבות נוספות בערוץ החדשות של ynet:
- נקבעו האותיות בבחירות: צפ ללבני, פה ללפיד
- פעילים בסוריה: עשרות נהרגו בהפצצה בתור ללחם
- אחרי הגשמים: זרימה חזקה מאוד בנחלי הגליל
- נוצרים בישראל: נישאים מאוחר, מצליחים בבגרות
המפעל משמש קבלן משנה של חברת "רפאל" ומיוצרים בו רכיבים אלקטרוניים לניווט הטילים המיירטים. העובדים – רובם
יו"ר ועד העובדים, מוריס מנצור: "סנמינה רכשה את המפעל רק לפני 10 שנים אבל יש כאן אנשים שעובדים עשרות שנים ומרוויחים בממוצע 7,000 שקל. אחרי מאבק ממושך נחתם הסכם קיבוצי שמאפשר לבעלים לפטר עובדים לצורך התייעלות, אבל אחרי שנה של דין ודברים איתם, כינס אותנו מנהל שהגיע מחו"ל ובישר לנו שסוגרים את המפעל סופית. הוא הסביר שהמפעל צובר הפסדים ולכן אנחנו נשלחים הביתה".
לסנמינה יש מפעל נוסף במעלות, אבל ללא קשר למרחק הגיאוגרפי, ככל הנראה אין לחברה כוונה לקלוט שם את המפוטרים. כעת יוצאים העובדים בתחינה למשרד הביטחון: "במבצע עמוד ענן הוכחנו שהמפעל נחוץ והצלנו חיים עם כיפת ברזל. תעזרו לנו להציל אותו".
עובדי "סנמינה": אין לנו לאן ללכת
אירנה (46), כבדת שמיעה, עובדת במפעל בחמש השנים האחרונות. "אני מאוד אוהבת את העבודה כאן", היא מספרת. "אני מקבלת 5,500 שקל בחודש. אני מקווה שלא יסגרו כי תהיה לי בעיה למצוא עבודה אחרת. אני מקווה שמישהו יעזור".
רזינה (50), עובדת במפעל 20 שנה ומרוויחה כ-5,000 שקל בחודש: "בגילאים שלנו קשה למצוא עבודה. אנשים פה מפרנסים משפחות שלמות".
רפי עובד (56), הנדסאי תעשייה וניהול מבני ברק, מפרנס שלושה ילדים: "חד וחלק, אם המפעל לא ימשיך להתקיים, לא יהיה לי לאן ללכת".
צבי נוטע, מהנדס במפעל: "עד עכשיו אנחנו לא מצליחים להבין מדוע סוגרים. המלחמה הרי עשתה טוב מבחינת ההזמנות שמשרד הביטחון קיבל מחו"ל. אבל לא מדברים איתנו. גם אם יציעו לחלק מאיתנו עבודה במפעל במעלות, מי ייסע עד שם? אז ימצאו קופאיות בסופר שם ויהפכו אותן למלחימות? יש פה עובדים איכותיים שמוותרים עליהם".
מלכה, עובדת במפעל: "אני מעל גיל 40 ואימא לארבעה. אני לא יודעת מי יסכים להעסיק אותי בגיל כזה למרות כל הידע שצברתי פה. אם רק יכולנו לבקש ממשרד הביטחון שימשיכו לייצר כאן חלק מהרכיבים".
גבי אסרף, יו"ר מתכת, חשמל ואלקטרוניקה בהסתדרות, טוען שהמפעל נכנס לקשיים במהלך העשור האחרון: "לפני ארבעה חודשים נאמר לנו מההנהלה שתופסק הפעילות והודיעו לרפאל לחפש ספק אחר, אבל אז הגיע מבצע 'עמוד ענן', וכל מי שהיה סקפטי למד את הנחיצות של כיפת ברזל. ראיתי בזה הזדמנות להציל מאות משפחות ופניתי להנהלה. הרי למפעל במעלות ייקח שלוש שנים להכשיר עובדים מחדש ובינתיים ייצרו את הרכיב מחוץ לישראל. כרגע, רק שר הביטחון יכול לעזור".
משרד הביטחון: קצב ייצור "כיפת ברזל" לא ייפגע
הנהלת סנמינה SCI בישראל סירבה להגיב לטענות שהועלו בכתבה, ומהנהלת סנמינה בחו"ל טרם התקבלה תגובה.
אבל גורמים הקשורים במפעל טוענים שבשנים האחרונות הייתה ירידה בדרישה לרכיבים שיוצרו בו והמפעל נכנס לקשיים: "כבר בחודשים האחרונים שוחררו עשרות עובדים וכעת צפויים האחרים להמשיך בעקבותיהם". גורמים אחרים סבורים כי "יש כאלה שסבורים שלבעלים האמריקנים נמאס מהבירוקרטיה בארץ ומהמאבקים מול העובדים שדרשו הסכם קיבוצי, ולכן החליטו פשוט לסגור".
מחברת רפאל נמסר בתגובה: "אנו מביעים צער על סגירת המפעל ועל ההשלכות שינבעו מכך. אם בסיכומו של דבר יוחלט שהמפעל לא ייסגר, אז הוא ישולב במכרזים עתידיים. עובדי המפעל אמורים להמשיך לספק את המוצרים שלהם בהתאם להסכמים שיש ובינתיים נערכנו לקביעת ספק חלופי".
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "מבדיקה שביצענו מול הקבלן הראשי של פרויקט כיפת ברזל, חברת רפאל, עולה כי מדובר בספק אחד מני רבים וכי אין בכך לפגוע באופן כלשהו בקצב הייצור ובהמשך ההצטיידות בכיפת ברזל. לתוכנית כיפת ברזל יש מלאי חלקים מספיק גדול, וספקים חלופיים בהתאם לצורך, באופן שלא ישפיע על הפרויקט או על קצב ההצטיידות".
לפנייה לכתב/ת 
