בקרוב בגליל: מאגר מי ביוב ממוחזרים להשקייה
מאגר חדש שנבנה בימים אלה, יאפשר להפנות את כל השפכים של קריית שמונה וישובי הסביבה להשקיית שדות ומטעים חקלאיים בגליל ובעמק החולה. הרווח כולו של הנחלים, שיקבלו עוד קצת מים בחזרה
פרויקט חדש בגליל העליון יאפשר להחזיר לטבע חלק מהמים שמשמשים כיום להשקייה בחקלאות באזור. במסגרת הפרויקט, כל השפכים של קריית שמונה, מטולה, בית הלל וכפר גלעדי. יופנו להשקיית שדות חקלאיים ומטעים באזור, ובכך יחליפו את המים השפירים שמשמשים לכך כיום ממעיינות ונחלים באזור.
הפרויקט כולל הקמת מאגר חדש בשם "הגומא", שעבודות התשתית שלו כבר החלו. המאגר, בנפח של כ-1.6 מיליון קוב, ישמש לאיגום ותפעול מי קולחין (מי שפכים מטוהרים) של כ-2.75 מיליון קוב קולחין (מי שפכים מטוהרים) מידי שנה, שיושבו לשימוש חקלאי בעונת ההשקיה.
הפרויקט מתבצע בהשקעה של 50 מיליון שקל, כשעלות המאגר עומדת על 20 מיליון שקל. הוא כולל גם הנחת צנרת והקמת מכון שאיבה חדש. הביצוע הופקד בידי רשות המים והחברה לפיתוח הגליל כאשר ממימון מתחלק בין המדינה (60%) למפעלי המים גליל-עליון. הצפי לסיום הפרויקט הוא סוף 2013.
מאגר בסכנת קריסה
הביוב של ישובי האזור זורם כיום אל מט"ש (מכון טיהור שפכים) של תאגיד המים "התנור" בקריית שמונה, עובר טיהור ומשם מוזרם למאגר מים בקריית שמונה. שבתאי גלס מנהל מפעלי המים, אגודה שייסדו חקלאים מקיבוצים, מושבות ומושבים באזור, מספר שהם יזמו את השקיית השדות שלהם במי הקולחין, אך התגלתה בעיה: המאגר ישן ורעוע ולכן אינו מצליח להכיל את כל קיבולת המים.
התוצאה היא איום של גלישת מים מהמאגר לנחלים ולמקורות מים. הפתרון שנמצא היה הזרמת העודפים, כחצי מיליון קוב, אל מאגר עינן שמדרום לשם. עם זאת, גלס פוסל אפשרות שבימים גשומים מאוד, כמו הימים האחרונים, המאגר הישן מצליח להחזיק מעמד. "בעיקרון המים לא גולשים, אבל בימים שיש נגר עצום אני לא יכול להתחייב", הוא אומר.
גלס מספר שהם כבר עושים שימוש במי קולחין מהמאגר הישן, אך המאגר החדש יאפשר לדבריו, גם להחליף את המאגר שבסכנת קריסה בקריית שמונה, וגם יספק להם עוד כחצי מיליון קוב מי קולחין להשקיה, במקום מים שפירים. אגב כיום, 95% מהמים לחקלאות בגליל ועמק החולה הם מים שפירים המגיעים מנחלים ומעיינות באזור.
רווח לחקלאים
גלס מוסיף שלא מדובר רק ברווח לטבע, אלא גם לחקלאים. "המדינה הקצתה לאזור כ-100 מיליון קוב מים בשנה לצרכי חקלאות, אך בפועל עקב קיצוצים קיבלו החקלאים בשנים האחרונות רק כ-50% מכמות מים זו", הוא מסביר. "עם סיום פרויקט הקולחין בגליל יקבלו החקלאים מים להשקיה בכמות שאיננה מקוצצת".
גלס מונה יתרונות נוספים, בהם שהחקלאים מקבלים 1.2 קוב מי קולחין תמורת כל קוב מים שפירים, וכי שמדובר בכמות ידועה מראש, שאיננה מקוצצת בשנים שחונות לעומת הקצאת מים שפירים. "בשנים האחרונות קוצצו המכסות ב-50% והיו אף חקלאים שהמכסה שלהם קוצצה ביותר מ-70% ונאלצו לעקור מטעים עקב מחסור במים", הוא מספר.
גלס מציין כי בעתיד, הפרויקט כולל גם יכלול שיפוץ מאגר הקולחין הישן, זאת בהתאם לגידול הצפוי באוכלוסיית האזור.
זאב מרקמן, מנכ"ל קונצרן החברה לפיתוח הגליל, שבבעלותו שמונה מפעלים לעיבוד חקלאי (בבעלות 33 קיבוצים בגליל העליון) אומר, כי היתרון הגדול בשימוש במי "מאגר הגומא" לחקלאים הינה בכמות מים ידועה במחיר ידוע מראש. עובדה זו מסייעת במיוחד בשנות בצורת, אך גם בשנים גשומות מאפשרת שימוש מופחת במי הנחלים באזור ושמירה על הטבע. "אין ספק, כי מדובר בפרויקט חיוני וחשוב ביותר לאזור. הקמת 'מאגר הגומא' ושדרוג כלל מערכת הקולחין באזור ייתנו פתרון לעודפי מי הקולחין בגליל, זהו פרויקט 'ירוק' שטוב לכל הכיוונים וכולם ייהנו ממנו" אומר מרקמן.