פחות הרוגים בתאונות, הרבה יותר פצועים קשה

תאונות דרכים ב-2012: פחות הרוגים, יותר פצועים קשה. למרות ירידה של כ-30% במספר ההרוגים בתאונות, נרשמת מתחילת השנה עלייה משמעותית במספר התאונות הקשות - תאונות שבהן נפגע לפחות בן אדם אחד באורח קשה.

על-פי נתונים שמפרסמת היום (ב') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), בין ינואר ונובמבר עלה מספר התאונות הקשות ב-16% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. עלייה דומה נרשמת במספר הנפגעים קשה - 15.8%. במועצה האירופית לבטיחות בדרכים מזהירים: "הרוגי תאונות מייצגים רק את 'קצה הקרחון' מסך תאונות הדרכים". 

איך יכול להיות שמספר ההרוגים בתאונות דרכים יורד, בזמן שמספר התאונות הקשות דווקא עולה? מומחי בטיחות מציינים כי תאונות שבעבר היו גובות חיי אדם מסתיימות כיום בפציעות, הודות למכוניות בטוחות יותר, שירותי חירום טובים יותר ושיפור משמעותי במערכי הטראומה. בנוסף, שיעור התמותה של פצועים אנוש וקשה בתאונות, נמצא במגמת ירידה כבר יותר מעשור.

"השפעה חמורה על חיי אדם"

מנתוני הלמ"ס עולה כי בין ינואר וסוף נובמבר השנה נרשמו 1,012 תאונות קשות, לעומת 872 בתקופה המקבילה ב-2011. מספר הפצועים קשה בתקופה זו הגיע ל-1,178 לעומת 1,017 בשנה שעברה. האם עלייה זו צריכה להדאיג, כאשר מספר ההרוגים יורד בשיעור של כ-30%? מומחי בטיחות בישראל ובעולם מזהירים בשנים האחרונות מפני התמקדות במספר ההרוגים כמדד יחיד למצב הבטיחות.

"הרוגי תאונות מייצגים רק את 'קצה הקרחון'", מתריעים במועצה האירופית לבטיחות בדרכים (ETSC). "על כל מדינה לפעול לצמצום מספר הנפגעים קשה בתאונות, במקביל להפחתת מספר ההרוגים". בדו"ח של הלמ"ס, נקבע כי "בחינת מגמות של רמת הבטיחות בהסתמך על נתוני הרוגים בלבד תהיה בעייתית, במקרים שבהם הירידה באה על-חשבון עלייה במספר הפצועים קשה".

פרופסור פרד ווכמן, יו"ר הפורום הבינלאומי לתחבורה בארגון ה-OECD, אומר דברים דומים. "השוואות בינלאומיות של בטיחות בדרכים מוגבלות לנתוני תאונות קטלניות", הוא מסביר. "אבל כולנו יודעים שתאונות דרכים גם גורמות לפציעות קשות מאוד, ואנחנו גם יודעים שלפציעות אלה יש השפעה חמורה על חיי האזרחים. בנוסף, יש לכך השלכות כלכליות משמעותיות". 

השקעה קטנה במערך הטראומה

נתוני תאונות הדרכים של הלמ"ס מבוססים על רישומי המשטרה. לטענת מומחי בטיחות רבים, נתונים אלה מספקים תמונה חלקית בלבד. בין השאר, נתוני התאונות הקשות של המשטרה והלמ"ס נקבעים על-פי משך אשפוז בבתי החולים, ולא בהתאם למצבם הרפואי של הפצועים. כאשר נבדקים נתוני המשטרה והלמ"ס מול רישומי בתי החולים, נמצאים פערים משמעותיים.  

מומחי בטיחות מזהירים כי פערים אלה עלולים להביא להקצאת משאבים מוטעית. כבר באמצע העשור הקודם הבהיר פרופסור קובי פלג, מנהל המרכז הלאומי לחקר טראומה, כי "מספר הפצועים במצב קשה שעליו מתבססים מקבלי ההחלטות, נמוך ממחציתו בפועל, ואינו מהווה מדגם מייצג ואף לא אקראי. בהיעדר נתונים מלאים, ההחלטות מתקבלות על בסיס אינטואיציה או על בסיס מוטעה".

בשיחה עם ynet, אומר היום פרופסור פלג כי עדיין קיימים פערים משמעותייים בין נתוני המשטרה ונתוני בתי החולים. לדבריו, למרות שלבתי החולים יש תרומה דרמטית בהפחתת מספר ההרוגים בתאונות, ההשקעה הלאומית בפיתוחם אינה מספקת. פרופסור פלג מציין כי השקעה קטנה יחסית, למשל בהגדלת מספר כוננים בבתי חולים בפריפריה, יכולה להביא להפחתה נוספת במספר ההרוגים בתאונות.