SX50 HS: רואים רחוק, רואים עם זום
אלופת העולם הנוכחית בקטגוריית הסופר זום מספקת טווח עצום של צילום. האם הטווח הלכאורה לא הגיוני של העדשה מייצר הזדמנויות צילומיות חדשות, או שמא הוא רק גימיק שיווקי? בדקנו
עוד ב-dtown:
- רכישת ראש לחצובה: מדריך המושגים השלם
מצלמת הסופר-זום החדשה של קנון, שהוכרזה בספטמבר 2012, ה- PowerShot SX50, מתהדרת (לבינתיים) בעדשה בעלת בעלת אורך מוקד הגדול ביותר ביחד לאחיותיה לקטגוריית הסופר-זום. אורך המוקד של העדשה מתחיל ב-24 מ"מ בקצה הרחב, ומגיע עד ל-1200 מ"מ בקצה הצר ביותר. במהלך הביקורת נבדוק את שלל היכולות של ה-SX50, ונראה האם מצלמת "הכל-בו" של קנון מסוגלת לענות על הדרישות המגוונות שיכולות לצוץ בראשו של הצלם החובב.
מבנה של קופסה קלאסית
מידות גוף המצלמה עומדות על 9 ס"מ גובה, 12 ס"מ אורך ו-10 ס"מ עומק, היא שוקלת 595 גרם. אכן, שלושת המימדים של המצלמה כמעט שווים כשבוחנים את המספרים, מה שגורם למצלמה להשאיר רושם של קופסה, אך יש לציין שזה מבנה קלאסי של כל מצלמת סופר-זום, שנאלצת להכיל בתוכה עדשה גדולה יחסית. כשהעדשה מתוחה לקצה הצר שלה, המצלמה מתארכת בעוד 6 ס"מ, לא מעט.
הגריפ של המצלמה בולט ומאפשר אחיזה יציבה ובטוחה, למרות שהיינו שמחים אם קנון היתה בוחרת לצפות אותו בגומי מחוספס שמונע החלקות. באופן אישי, בתור צלם עם כפות ידיים לא קטנות, אצבעותי בקושי נדחסו בין גריפ המצלמה לעדשה הגדולה שמשמאלו, מה שמעט הפריע בכל פעם שאוחזים במצלמה.
ה-SX50 עושה שימוש בכרטיסי זכרון מסוג SD, ותומכת בסטנדרטים SD SDHC SDXC. כמו כן המצלמה תומכת בכרטיסי זכרון מסוג Eye-Fi, המאפשרים חיבור לרשת אלחוטית. למצלמה יש חיבור USB 2.0 (היינו שמחים לפגוש את התקן המתקדם יותר USB 3.0) וחיבור Mini HDMI. למרות שאחד הייעודים המרכזיים של המצלמה הוא לטיולים, היא לא כוללת מקלט GPS מובנה.
אפשרויות תצוגה
למצלמה מסך אחורי מפרקי, שמאפשר להזיזו על צירו השמאלי, כך שניתן לסובב את המסך עד 180 מעלות. מסך מסוג זה הוא תוספת מבורכת שמקנה לצלם אפשרויות צילום רבות, גם בצילום סטילס וגם בצילומי וידאו.
המסך הינו מעט קטן ביחס לסטנדרט שהורגלנו אליו בשנת 2012, וגודלו "2.8 בלבד, בנוסף, רזולוציית המסך היא 461 אלף נקודות, לא רזולוצייה מרשימה במיוחד בהשוואה למצלמות אחרות שבחנו לאחרונה, או מצלמות הסופר-זום החדשות מבין ניקון או סוני, המתהדרות ברוזולוציות של 900 אלף נקודות ומעלה. למרות הרזולוציה הלא-מרשימה, תצוגת המסך היא חדה ומציגה צבעים בצורה טובה באופן כללי, שתואמת את התוצאה הסופית של התמונה. בנוסף, המסך מתמודד בצורה לא רעה בכלל עם עבודה בשמש ישירה.
בנוסף למסך האחורי, כראוי למצלמת סופר-זום, לקנון SX50 יש עינית אלקטרונית מובנית. למרות שעינית מובנית במצלמה הוא מאפיין חשוב במצלמה, אנחנו חייבים לציין שקנון לא עשתה עבודה טובה בכל הנוגע לעינית ב-SX50. לעינית רזולוציה נמוכה מאוד של 230 אלף פיקסלים, וכשמסתכלים דרכה, ממש ניתן לראות את הנקודות השונות, מה שיוצר תצוגה מאיכות ירודה. בנוסף לחוסר החדות, רמת הצבעים בעינית לא משתווה לזו שבמסך האחורי, וזמן התגובה של תצוגת העיניית איטי, כך שבזמן שמסתכלים דרכה ומזיזים את המצלמה, נוצרת תחושה שתצוגת העיניית "רודפת" אחרי המצלמה, מה שלא קורה בעת שימוש בצג האחורי של המצלמה.
מעבר בין תצוגת המסך האחורי לתצוגת העינית אפשרי בשני דרכים. האפשרות הראשונה היא שימוש בכפתור ה-Display הממוקם בצד האחורי של המצלמה. יש צורך בשתי לחיצות, כאשר הלחיצה הראשונה מוסיפה לתצוגה גריד של "חוק השלישים" (Rule of thirds) ופלס אלקטרוני, והלחיצה השניה מעבירה לאפשרות התצוגה השניה (ממסך אחורי לעינית, ולהיפך). האפשרות השניה לעבור בין התצוגות היא לקפל את המסך האחורי לתצורת סגירה, מה שמפעיל אוטומטית את העינית האלקטרונית. בעת פתיחת המסך, התצוגה תחזור אליו.
שימוש בכפתור ה-Display נוח ומהיר יותר, אבל לצערנו ממשק המצלמה בזמן שימוש באפקטים שונים שהמצלמה מאפשרות (מצלמת צעצוע, HDR, ועוד) מייעד את לחצן ה-Display לשליטה באפשרויות האפקטים, ובמקרים אלו האפשרות היחידה לנתב בין התצוגות השונות היא דרך סגירת המסך האחורי בצורה ידנית. היינו מצפים מקנון לשמור את לחצן ה-Display ליעודו הראשוני בכל עת, והיינו עוד יותר שמחים אם היה חיישן אחורי שיזהה כשהצלם מתקרב לעינית האלקטרונית, כך שהוא תופעל באופן אוטומטי לחלוטין.
בתור צלם שתמיד מעדיף את תצוגת העינית על זאת של המסך האחורי, אני חייב לציין שעקב כל החסרונות שמצויינות בביקורות, מעטות הפעמים שהשתמשתי בעינית האלקטרונית המובנית בתקופה בה ה-SX50 היתה ברשותי.
אפשרויות שליטה
למצלמה יש גלגלת עליונה לבחירה בין מצבי הצילום השונים, צילום ידני, אוטומטי, ספורט, וידאו, סצנות (פורטרט, לילה, וכו') ואפקטים שונים (עין הדג, מצלמת צעצוע, ועוד). בנוסף בחלקה האחורי יש גלגלת המאפשרת מעבר מהיר בין פרמטרים שונים של צילום (צמצם, תריס, פוקוס).
צלמים מתקדמים יותר ישמחו על האפשרות לצילום ידני, אבל אנחנו חייבים לציין שעקב מגבלות טכניות במצלמה, הצילום הידני מוגבל באפשרויות שהוא מציע לצלם. לדוגמא, בטווח הצילם הרחב ביותר של העדשה, מפתח הצמצם מתחיל ב-3.4, וככל שמתקדמים לקצה הצר של העדשה, מפתח הצמצם המקסימלי נסגר, עד ל-6.4 בקצה הצר ביותר. לכל אורך המוקד של העדשה, הצמצם הסגור ביותר הוא 8 בלבד, כך שבקצה הרחב יש פחות מ-3 סטופים של צמצם, ובקצה הצר, פחות מסטופ 1. אם נסתכל על אחת מהמתחרות, למשל פנסוניק LUMIC DMC-FZ200 נמצא שהיא שמאפשרת לכל אורך המוקד של העדשה (25-600) לצלם בצמצם פתוח של 2.8. בנוסף, המצלמה מאפשרת מיקוד ידני, אך מכיוון שאין טבעת מיקוד מסביב לעדשה, המיקוד נעשה דרך גלגלת השליטה שלצד המסך, בצורה איטית ולא אינטואיטיבית, כך שאנחנו וויתרנו על התענוג.
שתי אפשרויות שליטה חשובות שיש במצלמה, הן תמיכה בפורמט הצילום RAW, אשר משמר פרטים בצורה טובה בהרבה מהפורמט הדחוס JPEG והימצאות של חיבור Hot-shoe במצלמה, המאפשר שימוש באביזרים שונים למצלמה כמו פלאש חיצוני.
עדשת ריגול
העדשה של ה-SX50 היא גולת הכותרת של המצלמה, והיא מאפשרת סגנונות צילומים מגוונים ביותר. טווח הזום של העדשה מתחיל ב-24 מ"מ, שמאפשר צילום נוף רחב וככל שמתקדמים לעבר הטווחים הצרים יותר של העדשה, מבינים את הגדולה של מצלמות הסופר-זום, אשר מאפשרות התקרבות לאובייקטים מרוחקים באופן שלא חשבנו שאפשרי בעבר במצלמות לא מקצועיות. ברצף התמונות הבאות ניסינו להדגיש את טווח הזום של המצלמה, כאשר התמונות צולמו באורכי מיקוד שונים, החל מ-24 מ"מ, ועד ל-1200 מ"מ.
כפי שניתן לראות, למצלמה טווח זום עצום, למאוד מפתה להתנסות איתו בתנאים שונים. בזמן המיקוד הרחוק ביותר, ניתן בקלות "לאבד" את האובייקט אותו רצינו לצלם, עקב העובדה שכל תזוזה מזערית של המצלמה מוציאה את האובייקט המרוחק מהתצוגה. לשמחתינו, קנון הוסיפו כפתור בשם Framing Assist, המאפשר בזמן הלחיצה "להתרחק" עם העדשה לתצוגה רחבה יותר, למצוא את האובייקט שאיבדנו, ולמרכז אותו בפריים. בעת שחרור הכפתור המצלמה תחזור לאורך המוקד הקודם, כשהאובייקט הרצוי ממוקדם שוב במרכז הפריים.
דוגמה נוספת לטווח הזום:
צילומי מאקרו מוצלחים
בנוסף לאורכי המוקד המגוונים, התפעמנו מצילומי המקרו שהעדשה מסוגלת לספק. המצלמה מצליחה להתפקס ממרחק 0 מ"מ בטווח עדשה הרחב ביותר. זאת לא טעות כתיב, ניתן פשוט להצמיד את המצלמה לאובייקט, ופשוט לצלם. כמובן שרוב הנושאים המצולמים יהיו חשוכים לגמרי כשמצמידים אליהם מצלמה, אבל ניתן כך לצלם נושאים שפולטים אור, לדוגמא, מסך מחשב. ראוי לציין שככל שמתקרבים לקצה הצר של העדשה, מרחק המיקוד המינימלי עולה, עד ל-2 מטר.
ממבט ראשון לא רואים את הייחודיות של הצילום הבא, אבל כשמתקרבים למצב של 100% מגודל התמונה, רואים תמונה אחרת לגמרי.
איכות תמונה
ככלל אצבע, נהוג לומר שככל שטווח של עדשה הוא גדול יותר (במצלמות קומפקטיות, וגם בעדשות מתחלפות של מצלמות רפלקס או מצלמות ללא מראה), כך איכות התמונה הכללית נמוכה יותר. כלל זה חל גם על המצלמות הסופר-זום, ובבדיקה מקרוב של התמונות (ברזולוציית 12.1 מגה פיקסל) ניתן לראות שהתמונות לא חדות כפי שהיינו מצפים, אבל שוב, זוהי תכונה של קטגוריית הסופר זום כולה, ואיכות התמונה של הקנון לאו דווקא פחותה מזו של יריבותיה. בנוסף לחדות של העדשה, ישנה תחושה שהמעבד של המצלמה פועל בצורה חזקה מידי על קבצי ה-JPG, עד לרמה של האחדת צבעים ואובדן ופרטים בצילום, תוך יצירת תחושת חדות מלאכותית.
השוואה בין צילום JPG לצילום RAW אשר מדגימה את היכולת לחלץ עוד פרטים וחדות מקובץ RAW:
צילום ב-ISO גבוה
טווח הרגישות של המצלמה נע מ-80 ל-6400. כשבוחרים ברגישות אוטומטית, טווח הרגישות שייבחר יגיע רק עד ל-1600. כייאה למצלמה עם חיישן בגודל סטנדרטי, אנחנו לא ממליצים לצלם ברגישויות הגבוהות ביותר, עקב אובדן פרטים וחדות, ובמידה ויש הכרח ברגישות גבוהה, מומלץ לצלם בפורמט RAW, שעוקף את מנגנון הורדת הרעש של המצלמה, ומשמר את החדות בתמונה.
בטבלאות הבאות נוכל לראות כיצד רמת הרעש עולה ביחד עם העלאת הרגישות ונוכל להשוות בין הרעש בעת צילום JPG, לרעש בשמצלמים בפורמט RAW.
כפי שצפינו, המצלמה מאבדת פרטים בצילום ברגישות גבוהה בפורמט JPG, ומרמת רגישות 800 ומעלה, החדות יורדת בצורה מורגשת. בעת צילום בפורמט RAW, ניתן לראות שמרמת רגישות של 1600 ומעלה ישנה כמות נכבדת של רעש, אך החדות נשמרת, וצלמים הבקיאים בהסרת רגש בעיבוד ממוחשב יוכלו לשמר את הפרטים בתמונה המצולמת.
ביצועים
באופן כללי, המצלמה מתפקדת בצורה מהירה, כאשר בתנאי תאורה טובים המיקוד מהיר ומדוייק. תחת תאורה מלאכותית וחלשה, המצלמה לפעמים "מחפשת" את המיקוד במשך זמן מה, אבל גם במצבים אלה, כאשר המיקוד נקבע, הוא מדוייק.
ישנו מצב מיוחד המאפשר צילום רצוף ברזולוצייה מלאה, במהירות של 10 פריימים לשניה, אך לצערינו לא ניתן לצלם בפורמט RAW במצב זה. כשבדקנו את מהירות הצילום ברצף בפורמט RAW, נוכחנו לדעת שהמצלמה מסוגלת לצלם פריים בודד לשניה.
הזמן שעובד מהדלקת המצלמה עד שניתן לצלם הוא כ-2 שניות. מהירות התגובה של המצלמה טובה מאוד, ובעת לחיצה מלאה על לחצן הצילום, לאחר המיקוד, התמונה נלכדת בפרק זמן של 0.1 השניה.
וידאו
עבור צילום הוידאו, באיכות מקסימלית של 1080p יש לחצן יעודי. בעת צילום סרטונים שונים, לא שמענו רעש מורגש מהעדשה בזמן שינוי זום. המיקוד האוטומטי עובד בצורה סבירה, באורכי המוקד הרחוקים יותר, המצלמה לפעמים "מאבדת" את המיקוד, אבל מוצאת אותו בחזרה מהר למדי וכמו בסטילס, אפשר להגיע לאפקט הגדלה דרמטי מאוד בזכות עדשת הזום הענק.
סיכום
ז'אנר מצלמות הסופר-זום הוא תחרותי מאוד בין היצרניות. המצלמה החדשה של קנון ה-PowerShot SX50 כרגע מובילה בתחרות, לפחות במרכיב אחד, שהוא טווח הזום שהיא מציעה למשתמשים. לכל מצלמה של יצרנית צילום מתחרה יש אלמנטים אחרים המבדילים אותה משאר המצלמות, כפי שציינו את המצלמה של פנסוניק, בעלת הצמצמים הפתוחים לכל אורך המוקד, או המצלמה מבית סוני, בעלת מסך ועינית באיכות גבוהה יותר.
למצלמת הסופר-זום החדשה של קנון בהחלט יש מה להציע לחובבי הצילום. טווח העדשה המטורף, בשילוב עם יכולת המאקרו הנדירה ומצבי הצילום היצירתיים המובנים במצלמה, מייצרים מצלמה מהנה מאוד לשימוש, אשר מספקת אפשרויות צילום מגוונות למשתמשים. אמנם יש צד שלילי לטווח העדשה, שבא לידי ביטוי בחדות ממוצעת בלבד, אך איכות התמונה תספק חובבי צילום כל עוד לא יצטרכו להגדיל תמונותיהם בהדפסות ענק.
בעד: טווח זום עצום, 24-1200 מ"מ, יכולות מאקרו מצויינות, מסך אחורי מפרקי איכותי, כלים חכמים בעת מיקוד לרחוק, כמו Framing Assist-Seek/Lock.
נגד: עינית אלקטרונית באיכות נמוכה ומעבר מסורבל בינה לבין המסך האחורי, טווח צמצם עדשה מוגבל יחסית.
מחיר: 2,890 שקל, כולל כרטיס זיכרון 8GB.
אחריות: 3 שנים של קרט.
