רופאים, אחיות ואנשי צוות פוטרו: "כמו סכין בלב"
560 עובדי בי"ח "ביקור חולים" קיבלו מכתב פיטורים, רק 360 מהם ימשיכו לעבוד תחת שערי צדק. ד"ר קטיה לודקבסקי, אם חד הורית: "עבדתי 3 חודשים משמרות, לילות, ימים וחגים - ולא קיבלתי משכורת". הגזברית: אחרי 27 שנה כאן, נזרקתי לרחוב
"נכנסתי אתמול לאחד החדרים בבית החולים ואז אחד המנהלים זרק לי מכתב שעבודתי נפסקת ברגע זה, אחרי 25 שנה. זה כמו סכין בלב". תמר מכלוף, בת 53, היא אחת מ-560 עובדי בית החולים "ביקור חולים" בירושלים שקיבלו אתמול (יום א') הודעה על פיטוריהם, לאחר שהוכרז כי המוסד נסגר ויאוחד עם בית החולים "שערי צדק" בעיר. ל-360 עובדים שפוטרו תינתן אפשרות להימנות עם אלה שיועסקו במסגרת המאוחדת.
עוד עדכוני בחירות 2013 - באתר הבחירות של ynet
הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet
האווירה ב"ביקור חולים" הייתה הבוקר קודרת. כ-200 מפוטרים לא ישתלבו ב"שערי צדק" ועבורם זה בעצם היה הסוף. חלקם לא קיבלו התראה מוקדמת לפיטורין והם יזכו בפנסיה חלקית מאוד. אלה שהגיעו לבניין ההנהלה של בית החולים הקטן וקיבלו מכתב אחד שמבשר על הפסקת עבודתם, ייאלצו ללכת הביתה באופן מיידי. ברי המזל שקיבלו שני מכתבים יצאו החוצה עם פרח ותג חדש בידיהם שמבשר על העסקתם מחדש ב"שערי צדק".
תמר מכלוף, אחות זה 25 במוסד שנסגר, ציינה כי לאחר קבלת הודעת הפיטורין היא חשה "מושפלת". לדבריה, "המנהל שהודיע לי אמר 'אני מצטער' והלך. נתתי את החיים שלי, המשפחה והנשמה שלי לבית החולים. ברגע אחד זורקים אותך, אני צועקת ואף אחד לא שומע".
מיכל, מזכירה רפואית שעובדת 32 שנה ב"ביקור חולים", סיפרה כי "עליתי למעלה אל הקומה השנייה וקיבלתי מכתב שמודיע לי על הפסקת עבודה. לא ידעתי אם יעסיקו אותי מחדש, אבל המזכירה של מנהל בית החולים אמרה לי 'את ברשימה של המפוטרים'. זאת דרך מחפירה ונבזית. עשרות שנים של עבודה מסתיימות ברגע אחד ללא הכנה מוקדמת. אני לא יודעת לאן אפנה ומה אעשה עכשיו. זאת תחושה של חוסר אונים, זרקו אותנו לכלבים".
יו"ר ועד הרופאים במוסד שנסגר, ד"ר אפי הלפרין, הסתובב בין העובדים, ניסה להרגיע אותם עם "יהיה בסדר" ומבין שדרכו בבית החולים הסתיימה. "הלב שלי פצוע", אומר ד"ר הלפרין, "רוב הקריירה שלי כרופא נעשתה כאן. אני מאמין שאמצא עבודה חדשה, אבל עשרות עובדים בשנות ה-50 לחייהם שמשמשים בתפקידים של כוח עזר או מזכירות נפלטים לשוק עבודה קשה".
הלפרין אף הזהיר כי "בסופו של דבר, המשמעות של הסגירה היא שתושבי ירושלים יקבלו שירות פחות טוב. העומס בחדרי המיון ובמחלקות בבתי החולים האחרים בעיר יגדל. זה יום עצוב לראות בית חולים עם מסורת של 154 שנה נסגר".
ד"ר קטיה לודקבסקי, רופאה מתמחה במחלקת הילדים שנסגרה, סיפרה כי לפני שבועיים קיבלה את ההודעה על הפסקת עבודתה. "כרגע התחושה היא שאני באוויר", אמרה בדמעות ד"ר לודקבסקי, עולה חדשה ואם חד-הורית לשניים. "אני כבר שלושה חודשים ללא משכורת ועכשיו גם ללא עבודה. בכל הזמן הזה עבדתי משמרות, לילות, ימים וחגים, תורנויות. עזבתי את הילדים שלי ולא קיבלתי על כך משכורת. אני לא מסתדרת עם הכסף ומקבלת אוכל מחברים טובים. הפקידים מהבנק מתקשרים ורוצים לסגור את החשבון שלי".
לדבריה, הפיטורים הם כאילו "מישהו פרץ אליך הביתה עם כלים כבדים ואנס אותך באופן ברוטאלי". לדבריה, "פשוט אמרו לנו באופן שרירותי שאנחנו לא ממשיכים, ברגע אחד הרסו חיים שלמים".
אסתר הלר (45), שמשמשת כגזברית בית החולים, יצאה מהמשרד שבו הודיעו לה שלא תמשיך לעבוד כשהיא בוכייה: "אני בהלם, אחרי 27 שנים אני יוצאת לשוק עבודה אכזר". לדברי הלר, אם לשמונה, "במשך שנים השארנו ילדים בבית ובאנו לעבוד כאן ביום ובלילה. התחושה היא שהמשפחה שלנו מתפרקת וזורקים אנשים לרחוב. עמדתי בתור ואחרי ראיון של חמש דקות הבנתי שאני לא ממשיכה, ככה בחוסר רגישות ובלי ששמעו אותנו. בסופו של דבר רואים פה את המספרים ולא את האנשים".
לפנייה לכתב/ת 
