עכשיו זה מוכח: קשר בין הפרעות שינה למחלות

הפרעות שינה עלולות לגרום לנזק בריאותי חמור, עצבנות, השמנה, בעיות קוגניטיביות ולחץ וחרדה מתמשכים. איך מתגברים על הפרעות השינה שכולנו חווים, לפחות כמה פעמים בחיים, ואיך החיים שלנו ישתפרו בעקבות כך?

שרון גרוספורסם: 13.02.13 , 16:50

מתחים, לחצים וחרדות הן הסיבות העיקריות לנדודי שינה. כיצד מטפלים בהם כדי לאפשר סוף סוף שינת לילה טובה ורציפה? חשוב לזכור כי שינה טובה היא ערובה לחיים טובים ומאושרים יותר.

הפרעות שינה מוגדרות כשינה ב"איכות גרועה", הבאה לידי ביטוי בקשייי הירדמות, שינה לא רציפה, משך שינה קצר וקושי בחזרה לשינה לאחר התעוררות.

קיראו עוד על הפרעות שינה

חוסר שינה משפיע על מנגנוני גופנו, מצב רוחנו ועל בריאותינו הכללית. עייפות, עצבנות, חוסר סבלנות, תוקפנות, הם חלק מהסימפטומים בקרב אנשים הסובלים מחוסר שינה.

אלא שלהפרעות שינה השפעות פנימיות ומשמעותיות יותר על חיינו ועל האופן בו אנו מתפקדים. ממחקרים רבים שנערכו ברחבי העולם ובישראל נמצא כי לבעיות שינה זמניות ומתמשכות ישנה השפעה שלילית על מנגנוני גופנו.

סוגי הפרעות שינה

ניתן לחלק את בעיות השינה לשלושה סוגים עיקריים:

הפרעות חולפות ליומיים - שלושה ימים (בעיקר במקרים של ג'ט-לג, עבודת משמרות ורעש).
הפרעות לזמן קצר של עד שלושה שבועות (כתוצאה מכאבים או מטראומה).
הפרעות כרוניות שנמשכות זמן רב.

בסקר שנערך עבור חברת התרופות "כצט", יצרנית תרופת "טונייט", עלה כי הסיבות העיקריות להפרעות שינה הן מתח ולחץ (46%), חרדה ופחד (18%) ובעיות בריאות (17%).

סיבות נוספות הינן: סגנון חיים עמוס, שעות עבודה ארוכות, נסיעות ארוכות (ג'ט-לג), ריבוי בשתיית משקאות אנרגיה וקפאין וכד'. רוב הסובלים מבעיות שינה וקשיי הרדמות "חולמים" לישון רגוע יותר ולקום עירנים בבוקר.

(צילום: shutterstock)

כמה שעות אנחנו ישנים ביממה?

מחקרים רבים הראו כי מספר שעות השינה האופטימאלי משתנה מגיל לגיל:

• לתינוקות וילדים עד גיל 5 ממליצים על 11 שעות שינה בלילה וכשעה וחצי במהלך היום.

• לילדים בגילאי 5-11 ממליצים על 10-11 שעות שינה.

• לילדים בגילאי 12-14 ממליצים העל 9.5 שעות שינה.

• למתבגרים בגילאי 14-18 ממליצים על בין 8.5 ל- 9.5 שעות שינה.

• למבוגרים מגיל 18 ומעלה מומלץ לישון בין 7 ל- 9 שעות (חשוב לציין ש"שש שעות מטכ"ליות" הן מינימום הכרחי ולא מומלץ).

סקר של מכון גיאוקרטוגרפיה מצא כי כ- 20% מהגברים וכ-30% מהנשים בקרב האוכלוסייה הבוגרת מתקשים להירדם, וסובלים מהפרעות שינה או נדודי שינה. 20% סובלים מהתופעה לפחות פעם בשבוע,והתופעה הולכת מחמירה עם הגיל.

זאת הסיבה שטיפול בבעיות שינה זמניות הינו קרדינלי יש להקשיב לגוף ולא להחמיר את המצב. מומלץ להיוועץ ברופא מומחה ולשלב בין שיטות ריפוי שונות: טיפול בשיטת CBT, טיפול בהיפנוזה ונטילה של כדורי שינה.

קשר בין מחסור בשינה למחלות

אינסומניה הפכה לאחד הגורמים המובילים לתחלואה בקרב תושבי העולם המערבי ונמצא קשר בינה לבין מחלות שונות דוגמת: תפקוד חסר של המערכת החיסונית והמערכת ההורמונלית, עלייה ברמת לחץ הדם, כמו כן עליה במספר החולים במחלות לב ובמחלת הסכרת.

מחקרים מצביעים על כך כי חסך בשינה העלה את רמת ה- CRP בדם - מדד שמבשר על סיכוי גבוה ללקות במחלות לב ובשבץ מוחי. בנוסף, נמצא כי הפרעות שינה יזומות האיצו את קצב פעילות הלב ולחץ הדם של הנחקרים.

בקרב הנחקרים אותרו הסימפטומים: פעילות יתר של מערכת העצבים הסימפטטית, השפעה על אופן הדיבור, רעד מוגבר בידיים, ריצוד תכוף של העיניים, צניחת עפעפיים, עלייה ברגישות לכאב, ושינוי ברפלקסי הגפיים.

בנוסף, בזמן שאנו ישנים שינה תקינה, מתחזקת המערכת החיסונית שלנו והגוף מטפל בזיהומים ובהחלמה מואצת של פצעים. במחקרים שנערכו נמצא כי עקב מחסור בשינה חלים שינויים רבים במערכת החיסונית, בתפקוד חסר של תאי הדם הלבנים, ובוויסות לקוי של הקורטיזול והורמון הגדילה.

בקרב נחקרים אותרו הסימפטומים הבאים: פעילות יתר של מערכת העצבים הסימפטטית, השפעה על אופן הדיבור, רעד מוגבר בידיים, ריצוד תכוף של העיניים, צניחת עפעפיים, עלייה ברגישות לכאב, ושינוי ברפלקסי הגפיים.

מחסור בשינה והשמנה

בנחקרים שנמנעה מהם שינה (כדי לדמות מצב של נדודי שינה) נמצאה ירידה ברמת הלפטין (הורמון חלבוני שמודיע למוח על תחושת שובע ולכן מדכא את התיאבון) ועלייה ברמת הגרלין (פפטיד שמעורר את תחושת הרעב).

ממצאים אלו הצביעו על קשר ישיר בין עייפות מתמשכת לעלייה ברצון לאכול. דבר שמסביר מעל לכל ספק את הקשר בין מחסור בשינה שממנו סובלת החברה המערבית לעלייה בצריכת המזון ובהשמנת יתר.

קשיים בשינה ותפקודים קוגנטיביים

נמצא קשר ישיר בין עייפות לירידה בכושר השיפוט ובאופן קבלת ההחלטות, עלייה ברמת העצבנות ובביטויי אלימות, בנהיגה לא אחראית הגורמת לעליה בתאונות דרכים ובתפעול לקוי של מכונות כבדות.

מרבית הבעיות בתפקוד הקוגנטיבי, נעלמו לאחר חזרת הנחקרים למצב של שינה מספקת וסדירה. עם זאת נמצא שחזרה לאיזון ממצב של הפרעות שינה כרוניות בעיתית יותר. מה שמצביע על הצורך בטיפול יעיל גם בבעיות שינה זמניות ובאמצעות כדורי שינה ייעודיים.

דרכי הטיפול והמלצות לשינה בריאה

כיום קיים מגוון רחב של דרכי טיפול בהפרעות שינה, החל מתרופות מרשם נרקוטיות והיפנוטיות דרך תרופות מרשם המוגבלות לאוכלוסיה המבוגרת, וכן תרופות להשראת שינה הניתנות ללא מרשם רופא, המיועדות לטיפול בהפרעות שינה זמניות וכלה בתוספי תזונה המבוססים על צמחי מרפא.

הקפידו על סביבת שינה נעימה. מומלץ להקפיד על סביבת שינה נעימה ונוחה גם מבחינה פיזית מבחינת השינה והכרית, טמפרטורת החדר וכל התנאים שמסביב.

אל תכניסו לחדר השינה טלוויזיה: גם לא עבודה, טלפונים וכל מה שיכול להפריע לשינה.

אל תשתו אלכוהול לפני השינה: חשוב שלא לשתות אלכוהול וקפאין מספר שעות לפני השינה.

הקפידו על שגרת שינה קבועה: חשוב לקיים שגרת של שעות שינה קבועות בכל גיל.

הקפידו על פעילות גופנית ותזונה בריאה: מחקרים הראו כי קיים קשר בין פעילות ספורטיבית לאיכות שינה גבוהה בקרב מתאמנים.

אל תשנו פחות מהדרוש: מתבגרים הישנים מעט שעות בלילה, גורמים נזק לעצמם, כיוון שמשמעות הדבר היא הפרשת כמות קטנה יותר של הורמון הגדילה. ההמלצה לבני נוער היא לישון בין שבע לתשע שעות בלילה.

השתמשו בתרופות משרות שינה לעתים רחוקות: בעת טיסה לחו"ל ישנם אנשים שעושים שימוש בתרופות שינה בשל חוסר היכולת לישון בצורה רציפה ואיכותית. חשוב להקפיד שהטיסות תהיינה ארוכות יותר ממשך השפעת הכדור ושהשפעת הכדור תפוג עוד לפני הנחיתה.

לפני שקופצים למים העמוקים ומתנסים בתרופות נרקוטיות והיפנוטיות בעלות סיכון גבוה לתופעות לוואי, מומלץ להתנסות בתרופות "קלות" יותר המבוססות על חומר פעיל אנטי-היסטמיני, לא ממכרות וללא תופעות לוואי.

הכותבת היא נציגת חברת כצט