הקלפי במזרח ואנוכי בלב מערב

כ-560 אלף מבעלי זכות הבחירה לא יוכלו להצביע בבחירות הקרובות. כ-11 אחוזים מהרשומים בפנקס הבוחרים הרשמי הוציאו את עצמם מהמשחק הדמוקרטי בישראל, פשוט מכיוון שעזבו את ישראל. חלקם לשנים ארוכות, חלקם לפחות, ויש גם כאלה שנשלחו כדי לקדם את העלייה לארץ - ולא יצביעו.

כל עדכוני בחירות 2013 - באתר הבחירות של ynet

הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet

מקסים גנס, 32, הוא מנהל פרויקטים המארגן במוסקבה מדי שנה את "פסטיבל הקולנוע הישראלי". "אני שלוש שנים כבר בחו"ל ובבחירות האחרונות הצבעתי", הוא אומר. "חשוב להצביע אבל הקול שלי לא יישמע. בחירות משייכות אותך למדינה ואתה מרגיש שאתה אזרח כשאתה לוקח חלק. אם האופציה הזו חסומה זה מרחיק אותך עוד מהחברה ומהמדינה".

בעולם מאפשרות יותר מ-100 מדינות לאזרחיהן להצביע בחו"ל - כל אחת תחת מגבולות שונות - ובהן ארה"ב, קנדה, אוסטרליה ונורווגיה. בפברואר 2010 הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו כי יקדם הצעת חוק למתן זכות הצבעה לישראלים בחו"ל.

 אביגדור ליברמן קידם גם הוא הצעת חוק בעניין שביקשה לתת זכות הצבעה ליורדים, והדבר אף מעוגן בהסכם הקואליציוני שחתמו הליכוד וישראל ביתנו. אולם אז נבלם קידום החוק עקב התנגדותן של סיעות רבות בכנסת, בהן הסיעות החרדיות בקואליציה ומפלגת העבודה. 

במרס השנה ביקש מזכיר הממשלה, צבי האוזר, לקדם שנית חוק דומה ואף הסתמך על מחקר שהוזמן בעניין מהמכון למדיניות העם היהודי (JPPI) שהציע להתיר הצבעה למי שלא עברו ארבע שנים מעזיבתו, בכפוף להצהרה כי הוא מעוניין לשוב יום אחד לישראל ולהמשיך את מרכז חייו בה. אך גם יוזמה זו מוסמסה בינתיים, ובבחירות 2013 רק שליחי המדינה יצביעו מחוץ לגבולותיה.

מאז הבחירות לכנסת ה-14 מותרת הצבעה של נציגים רשמיים של המדינה בחו"ל. בפעם האחרונה היו כ-5,636 בעלי זכות הצבעה ב-92 נציגויות,

 והמספר צפוי להיות דומה כעת. הפעם תותר הצבעה ב-10 בינואר ב-96 נציגויות עבור דיפלומטים ועובדי מדינה (כולל חיילים), חלק משליחי הסוכנות היהודית המקבלים שכר, עובדי קק"ל, קרן היסוד וההסתדרות הציונית הלאומית. גם בני זוגם וילדיהם עד גיל 20 רשאים להצביע. בארה"ב למשל יוצבו עשר קלפיות, בסין ארבע, בטורקיה שתיים וגם ברבת עמון השכנה תוצב קלפי. בקהיר, לעומת זאת, הפעם לא יצביעו לנוכח המצב במדינה.

לא תצביע "בגלל ההיריון"

מורן יהלי זליקוביץ', 31, מנהלת יחסי ציבור בחברה בינלאומית, עובדת כשנה בגרמניה. "לפני כמה חודשים היו בחירות בהולנד ובן זוגי ההולנדי הצביע בגרמניה. לתומי חשבתי שבהליך פשוט דרך השגרירות הישראלית יתאפשר לי להצביע", היא מספרת. "מתברר שהעובדה שאני משלמת ביטוח לאומי וקופת חולים זה לא מספיק. כדי להצביע אני צריכה לטוס. רק שיש 'בעיה' קטנה, אני בהיריון בחודש מתקדם. אז יוצא שבגלל סיבה בריאותית נמנע ממני לממש את זכותי כאזרחית".

אמריקנים יכולים להצביע מרחוק, גם בדואר(צילום: רויטרס)

אבל יש גם מי שמודה שהחוק הקיים דווקא ראוי. "הייתי רוצה להצביע, אבל אני לא מרגיש שבתור אדם שלא היה בארץ שנים יש לי הזכות לקבוע למי שכן חי בישראל איך תיראה הממשלה הבאה", אומר ניל לוקוב, 36, שמתגורר בניו יורק זה 13 שנה. "הצבעה לאזרח והשתתפות בתהליך הפוליטי זו גם חובה וגם זכות. כל מדינה מגדירה עבור אזרחיה מה המינימום שאזרח צריך למלא בשביל להיות בעל זכות כזו", הוא יודע.

הכי בבית בעולם?

בבדיקה עם אל על, לא ניכרת עלייה מיוחדת בביקוש לכרטיסי טיסה לארץ לפני 22 בינואר. גם סוכן נסיעות ישראלי בברלין סיפר לנו שמבצע לתאריכים הללו לא זכה להצלחה עד כה. ובכל זאת, יש מי שמתכננים להיות פה במיוחד ולהתייצב בקלפי. 

אייל שחר, 37, ישראלי-אמריקני שעובד בפריז, מספר: "למזלי הסתדר לי שאוכל לקחת שבוע חופש מהעבודה ולהגיע. גם בחו"ל ישראל ממשיכה להוות חצי בית ואני מעודכן במה שקורה יותר משאני מעודכן במה שקורה בניו יורק או פריז".

שחר קורא לתקן את החוק כדי שישראלים בחו"ל יוכלו להצביע בבחירות. "אני מחזיק גם באזרחות אמריקנית ולפני כמה שבועות הצבעתי לבחירות ארה"ב מכאן, מפריז.

 אני וחברתי נרשמנו באתר האינטרנט של הממשל ונשלחו אלינו מעטפות עם כל הטפסים לבחירה. מילאנו אותם, שמנו במעטפה ונגמר הסיפור. למה בישראל זה לא יכול להיות דומה?"

ליעד אורטר, 38, סמנכ"ל שיווק בסטארט-אפ לניטור זיהום אוויר, גר בברלין משנה שעברה. הוא בא לארץ לצורכי עבודה, והאריך את השהות במיוחד עד אחרי הבחירות. "בשבילי, פוליטיקה בישראל זה עניין של מעורבות עמוקה שלא נגמרת כשאתה עובר לחו"ל. ישראל הייתה ותהיה הבית ובצומתי החלטה חשובים למדינה כמו זה, אני רוצה להיות חלק מהתהליך ואני לא מוותר על להיות חלק מהקולקטיב הישראלי".