אלימות במשפחה, מכת מדינה: מי עוזר לקורבנות?

בשמונה השנים האחרונות נרצחו קרוב ל-100 נשים בידי בני זוגן, אך הטיפול בתופעת האלימות במשפחה רחוק מלהשביע רצון. מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, כתב בדו"ח המתפרסם אחר-הצהריים (יום ג') כי ממצאי הביקורת מלמדים על תפקוד לקוי של גורמי הרווחה ברשויות המקומיות בכל הקשור למניעת אלימות בין בני זוג ולטיפול בנפגעיה. הוא הוסיף כי משרד מבקר המדינה רואה בחומרה תפקוד לקוי זה.

כל עדכוני בחירות 2013 - באתר הבחירות של ynet

הסיפורים הכי חמים לפני כולם - בפייסבוק של ynet

במסגרת ההתמודדות המערכתית עם תופעת האלימות בין בני זוג החליטה הממשלה עוד בפברואר 1998 כי ועדה בין-משרדית תפעל לטיפול בבעיית האלימות במשפחה. המבקר מצא כי הוועדה אינה פועלת בתחום זה ופעילותה מתרכזת בבחינת מקרי רצח נשים בלבד.

המבקר מצא עוד כי המלצות אותה ועדה בדבר הסברה מיוחדת לקהילות עולים פטריארכליות לא מולאו. חוברות מידע ברוסית ובאמהרית לא עודכנו זה שנים והן לא הופצו בחלק מהרשויות שבהן מתגוררים עולים רבים. בדו"ח על רצח נשים יוצאות אתיופיה של המשרד לקליטה העלייה, שפורסם באוקטובר 2009, נכללו אמנם כמה המלצות בנושא, אך המבקר מצא כי הן לא יושמו ואף לא נבחנו דרכים ליישומן.

אלימות במשפחה - דיווחים ב-ynet:

לעיני בנותיו: גבר מבית שאן רצח את אשתו

אסתר נרצחה בידי בן זוגה ממג"ב: "נעים הליכות"

נשות טירה נלחמות בפשע: ניאבק ללא פחד

בנוסף התברר כי אף על פי שמשרד הקליטה מצא כי הכלי להערכת מסוכנות שפיתח משרד הרווחה לא מתאים לאוכלוסיית העולים, עדיין לא נבנה כלי להערכת מסוכנות ייחודי לעולים.

ביולי 2010 הקים משרד הרווחה ועדה משרדית לנושא נשים בסיכון גבוה במגזר הערבי. בביקורת נמצא כי למרות הזמן הרב שחלף עדיין לא פורסמו המסקנות וההמלצות של הוועדה.

 המבקר מצא עוד כי במגזר הערבי אין קורסי הכשרה ייעודיים לעובדים סוציאליים שמטפלים בערביי ישראל. כמו כן, בערים מעורבות שבהן מתגוררת אוכלוסייה ערבית לצד יהודית מצא המבקר כי אין עובד סוציאלי ייעודי לערבים.

(צילום: shutterstock)

המבקר מביא לדוגמה את רמלה, שם התקבלו בשנה שעברה 251 פניות בדבר נשים שחוו אלימות מצד בן זוגן, 37 מהן מהמגזר הערבי. נמצא כי במרכז למניעת אלימות שבעירייה לא מועסק עובד סוציאלי דובר ערבית ולנשים שכלל אינן יודעות את השפה העברית הוצע לקבל טיפול באמצעות מתורגמן. המבקר מעיר כי טיפול שכזה אינו אפקטיבי ואף עלול להזיק.

בביקורת התגלו גם קצרים בתקשורת בין המשטרה לרשויות הרווחה. משטרת ישראל מינתה חוקרים מיוחדים לתחום האלימות במשפחה ונכון לנובמבר אשתקד פעלו 139 חוקרים ב-40 תחנות משטרה. אך בנוהל המשטרה לטיפול באלימות בין בני זוג לא נקבעה הדרך שבה יועבר הדיווח ל"גורם המטפל" ולא נקבע פרק הזמן המרבי להעברתו.

"מחדלים שעלולים לפגוע בהגנה" 

המבקר גם מצא כי הדיווחים על נפגעות אלימות נשלחו בפקס לגורמי הרווחה, מבלי שחוקרי המשטרה וידאו שהדיווח התקבל. מנתוני הרשויות המקומיות עולה כי בחלק גדול מהרשויות שנבדקו לא התקבלו רבים מהדיווחים שהמשטרה שלחה. השופט בדימוס שפירא העיר כי מחדלים אלה עלולים לפגוע ביכולת גורמי הרווחה למנוע אלימות בין בני זוג, להגן על הנפגעים ולהעניק להם את הטיפול הנדרש.

במהלך הביקורת בדק המבקר כמה רשויות מקומיות, שבהן היו 513 נזקקים לטיפול בגין אלימות בין בני זוג. המבקר מצא כי 332 מהם זכו לטיפול באותה שנה, כלומר לא ניתן טיפול ל-191 נזקקים.

בסיכום הפרק מעיר המבקר כי בהיעדר גוף מתכלל שמתווה

 דרכי פעולה למשרדים השונים עלול להיפגע המאבק באלימות בין בני זוג. המבקר כתב כי משרדו כבר העיר בעבר למשרד הרווחה, בנוגע לשלושה תחומי טיפול אחרים, כי אף שרשויות מקומיות העמידו לרשותו את נתוני המטופלים במחלקות הרווחה, הוא לא עיבד נתונים ולא ניצל אותם לתכנון עבודתו.

גם בנושא ההסברה בגיל צעיר למניעת אלימות נמצאו ליקויים. המבקר כתב כי התמודדות עם תופעת האלימות בין בני זוג באמצעות חינוך לבני נוער, הסברה ופעילות לשינוי עמדות בחברות פטריארכליות וקולקטיביות הין פעולות בסיסיות וחיוניות למיגור תופעה זו. המבקר מצא כי הגורמים הממלכתיים והמקומיים כשלו בהתמודדות זו והמלצות הממשלה וגורמי רווחה ממלכתיים לא יושמו ולעתים אפילו לא נבחנו.