המבקר על לוד: הזנחה, פשע מוגבר ונפוטיזם

ניהול כושל, היעדר אכיפה, שיעורי פשיעה גדולים, בזבוז ואי גביית כספים - אלו רק חלק מהליקויים שמצא מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, בפרק מיוחד העוסק בעיר לוד, בדו"ח על הרשויות המקומיות בישראל. המבקר העיר בדו"ח שמתפרסם אחר הצהריים (יום ג') כי על אף ההשקעות הרבות מצד המדינה, טרם ניכר שיפור משמעותי במצב העיר ובאיכות חיי תושביה. עם זאת, הוא הוסיף כי מאז שנכנס לתפקידו ראש הוועדה הקרואה, מאיר ניצן, חל שיפור במצב העיר.

כל עדכוני בחירות 2013 - באתר הבחירות של ynet

הסיפורים הכי חמים - לפני כולם -

בעניין המצב הכספי של העירייה, מצא המבקר כי בשנים 2010-2006 היא אמנם שיפרה את מצבה, שהיה קשה ביותר, אך הדבר התאפשר בעיקר בזכות מענקים בגובה 249 מיליון שקלים שקיבלה ממשרדי הממשלה. המבקר מצא כי באותן שנים לא נקטה העירייה צעדים להבראה, לחיסכון ולהתייעלות. היא לא קיצצה באופן משמעותי את הוצאותיה בתקציבה הרגיל, היא לא פעלה להגדלת הכנסותיה העצמיות באמצעות הגברת הגבייה ואף לא חייבה בארנונה נכסים רבים.

מצב עגום. לוד(צילום: ירון ברנר)

כמו כן מצא המבקר כי חובות רבים של ארנונה נמחקו שלא כדין. על-פי נתוני סוף שנת 2009 הסתכמו חובות תושבי העיר לעירייה, שנצברו במשך יותר מעשר שנים, על כחצי מיליארד

 שקלים. בנוסף מצא המבקר כי במשך השנים הפסידה העירייה הכנסות משמעותיות בגלל פחת מים, בלי שתיתן את דעתה לטיפול ראוי בנושא זה.

המבקר מצא גם כי בעיריית לוד מסתמנת זה שנים תופעה נרחבת של העסקת קרובי משפחה שלא כחוק. המבקר הוסיף כי פעולות העירייה לביטול כפיפויות ישירות לא היה בהן משום פתרון מספק, בפרט במחלקות שבהן מועסקים עובדים רבים מאותה משפחה. בביקורת נמצא כי מתוך 689 עובדי העירייה, הועסקו בה 150 עובדים שיש ביניהם קרבה משפחתית.

בתחום הפשיעה, מצא המבקר כי מבצעי האכיפה שהתקיימו בעיר עד שנת 2004 לא הצליחו להפחית במידה ניכרת ולאורך זמן את סחר הסמים בלוד. הוא הוסיף כי החלטת הממשלה מיולי 2002 בכל הנוגע להקמת מִנהלות שכונתיות בשילוב המשטרה, העירייה והקהילה לא יושמה, והמשרד לביטחון הפנים והעירייה לא הקימו מִנהלות שבמסגרתן יפעלו במשולב שוטרים ונציגי עירייה.

"תחושת הביטחון האישי - נמוכה" 

המבקר גם בדק את היקף הפשיעה בלוד בהשוואה לממוצע הארצי. הוא מצא כי בשנת 2003 הייתה שכיחות הפשיעה של כל העבירות גבוהה ב-58% מהממוצע הארצי וכי הפער בשנת

 2010 הצטמצם ל-39%. המבקר העיר שהפער עדיין גדול ואין בו כדי לשפר כנדרש את תחושת הביטחון. הוא ציין כי ממחקר שנערך בסוף שנת 2010 עולה כי תחושת הביטחון של תושבי לוד והפרמטרים המשפיעים עליה מוסיפים להיות נמוכים.

השופט בדימוס שפירא גם מצא שהמשטרה לא הצליחה לפענח לא מעט מקרי רצח. בשנים 2011-2007 אירעו בעיר 23 מקרי רצח וניסיון רצח. 16 מהם - 15 מקרי רצח וניסיון רצח אחד - לא פוענחו נכון לסיום הביקורת. בשישה מתוך 16 התיקים החשד שעלה הוא שבעל רצח את אשתו או שהרצח אירע על רקע "חילול כבוד המשפחה".

לוד נמצאת בקבוצה הרביעית מתוך עשר בדירוג הסוציו-אקונומי, אך תוכניות לשיפור מצבם של תושבי העיר לא הועילו. בנושא הרווחה מצא המבקר כי הוועדה הממונה בלוד, שפעלה בעיר בשנים 2010-2007, לא פעלה בשיתוף משרד הרווחה לעיצוב המבנה הארגוני של המחלקה לשירותים חברתיים בעיר, במתכונת שתאפשר את תפקודה התקין. המבקר מצא כי נתוני ניצול התקציב של תוכנית המיועדת לשכבות המצוקה מעידים על כישלונה של העירייה במינוף כספים שהקציבה המדינה לטיפול באותן אוכלוסיות.

הזנחה בבית ספר בלוד

המבקר הוסיף כי עגומה במיוחד היא העובדה כי אף שהנהגת העיר הייתה ערה לכך ששיעור הניצול של התקציבים קטן מאוד, ועל אף הבטחות לשיפור, המשיך מצב אנומלי זה של חסר מחד גיסא ומצוקה אמיתית ומחסור חמור במשאבים במחלקה לשירותים חברתיים מאידך גיסא.

בתחום הרווחה מצא עוד המבקר כי המחלקה בעיר אינה מספקת שירותים "רגישי תרבות" - כלומר שירותים שנותנים מטפלים המכירים את תרבותו ואת שפתו של המטופל - ומספר העובדים הערבים במחלקה לשירותים חברתיים אינו משקף את שיעור הערבים בקרב אוכלוסיית העיר.

גם התנאים של העובדים במחלקת הרווחה אינם טובים. המבקר מצא כי הם עובדים בתנאים ירודים ומצבו הפיזי של המבנה שבו שוכנת המחלקה עגום והמתקן המרכזי של שירותי הרווחה אינו נגיש דיו לאנשים עם בעלי נכויות.

"מצב תחזוקה ירוד בגני הנצחה" 

המבקר הצביע גם על הזנחה ברחובות העיר. הוא אמנם כתב כי מאז מינוי ניצן ליו"ר הוועדה הממונה ניכר שיפור בתחזוקת העיר, אך אזורים רבים עדיין משוועים לשיקום או לתחזוקה ראויה. המבקר מצא כי רחובות רבים בעיר נמצאו מוזנחים, בחלקם ריבודי האספלט או האבנים המשתלבות היו פגומים. בגנים עירוניים שונים, חלקם גני הנצחה, מצב התחזוקה ירוד. בכך, כתב המבקר, בוזבזו כספי ציבור שהושקעו בשיקומם

 ונפגע זכרם של המונצחים באתרים אלה.

בעניין חזות העיר הוסיף המבקר כי חזותן של כל שכונות העיר ירודה, בייחוד בשכונות הערביות. באזורים שלמים אין כבישים מכוסי אספלט, אין מדרכות, אין תאורה ואין אפילו מערכות ניקוז. בשל כך, הוסיף המבקר, בעתות גשמים נקוות שלוליות ענק שמשבשות את התנועה ונפערים בורות עמוקים אף בקרבת מקומות התקהלות של ילדים.

בעקבות הממצאים פנה ח"כ יורם מרציאנו ליו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ אורי אריאל, בבקשה לקיים דיון דחוף בעניין ממצאי הדו"ח. "אני מבין שהכנסת נמצאת בפגרה אך תושבי לוד בסבלם אינם יכולים לחכות עוד", כתב מרציאנו, תושב לוד בעצמו. "ממצאי הדו"ח מעידים על אוזלת היד בכל הקשור לעיריית לוד. אני קורא לשר הפנים לקיים בחירות במהרה. על כל אנשי ההנהלה הבכירה של עיריית לוד לשים את המפתחות".

בנוסף הקדיש המבקר פרק לנעשה בעיריית נצרת עילית. בין היתר מצא המבקר כי בעירייה קיימת מערכת יחסים עכורה, המתאפיינת בחוסר שיתוף פעולה וחוסר אמון מוחלט בין ראש העירייה שמעון גפסו ובין שניים מבעלי התפקידים המרכזיים - הגזבר והיועצת המשפטית. המבקר סיכם כי ממצאי הביקורת בעיר מלמדים על ליקויים מהותיים בתפקוד העירייה.