ו' הכספים אישרה לקצץ 741 מיליון ש' מהתקציב

ועדת הכספים אישרה היום (ג') קיצוץ רוחבי בתקציב 2012 בהיקף של 741 מיליון שקל בהתאם להחלטת הממשלה מ-30 ביולי. האישור ניתן ברוב של 8 תומכים לעומת מתנגד אחד מהאופוזיציה ונמנע אחד, כתוצאה מגיוס מיוחד שעשתה הקואליציה.

בקואליציה יזמו קיצוץ, והתחמקו מההצבעה עליו

קיצוץ של 1.1 מיליארד שקל במשרדי הממשלה

גפני מעכב קיצוץ של 2.5 מיליארד שקל בביטחון

זאת לאחר שיו"ר הוועדה ח"כ משה גפני דחה את ההצבעה פעמיים, לאחרונה בהעדר רוב לבקשת הממשלה לאחר יציאת הכנסת לפגרת הבחירות. גפני אמר כי לדעתו היה צריך להביא את הקיצוץ לוועדה אחרי הבחירות, אבל האוצר לחץ כי הוא צריך את הכסף.

סגן הממונה על התקציבים באוצר, אייל אפשטיין, אמר כי "לא מדובר בקיצוץ רוחבי לשם קיצוץ אלא בשינוי סדרי עדיפויות ובהפניית משאבים מתקציבי המשרדים (למעט מתקציב הביטחון ושירותי הרווחה) למימון פעולות חיוניות של הממשלה, כדי לא להגדיל את היקף הגירעון עקב הירידה הלא צפויה בהכנסות המדינה". הוא ציין כי ההפחתה בהוצאות המשרדים נועדה לממן את השלמת גדר הביטחון על גבול סיני, הקמת מתקן המעצר למסתננים בקציעות, הגברת מוכנות העורף ויישום חוקים (כגון חוק הפוליו) שהתקבלו ללא גיבוי תקציבי.

בהצבעה השתתפו 10 ח"כים מהם, כאמור, שמונה היו בעד הקיצוץ: יו"ר הוועדה משה גפני (יהדות התורה), זאב אלקין וציון פיניאן (ליכוד) יצחק וקנין ונסים זאב (ש"ס), פאינה קירשנבאום וליה שמטוב (ישראל ביתנו) ועתניאל שנלר (קדימה).

המתנגד היחיד היה ח"כ אבישי ברוורמן (עבודה) ואילו ח"כ שכיב שנאן (עצמאות) נמנע.

הקיצוץ כולל בין השאר 726 אלף שקל מתקציב הנסיעות לחו"ל של נשיא המדינה מתוך כמיליון שקל; 50 מיליון שקל מתקציב משרד ראש הממשלה מתוכם 11 מיליון מלשכת ראש הממשלה, מיליון שקל מהרשות למעמד האישה, 2.6 ממשרד הגמלאים, 200 אלף שקל מלשכות השרים ללא תיק ו-8.8 מיליון משירותי הדת.

18 מיליון שקל אמנם היו רשומים בבקשה כחלקו של משרד הביטחון בקיצוץ אך בפועל הוא נהנה מפירות הקיצוץ במימון הגדר ומתקן המסתננים. קיצוצים נוספים בין השאר: 86 מיליון ממשרד הבריאות; 40 מיליון ממשרד החינוך; 32 מיליון שקל ממשרד החוץ; 19 מיליון שקל ממשרד האוצר; 29 מיליון שקל ממשרד המשפטים; 84 מיליון ממשרד הפנים ו-23 מיליון מהרשויות המקומיות; 14 מיליון ממשרדי המדע והתרבות; וסכום דומה ממשרד התמ"ת. הקיצוץ במשרד הרווחה מוגבל לסעיפים מנהליים.

ח"כ אבישי ברוורמן (עבודה), שהיה המתנגד היחיד לקיצוץ, טען כי הגירעון בתקציב נובע מניהול כושל והקיצוץ נדרש בהחלטה בהולה. "הממשלה נכשלה בקיצוץ תקציב הביטחון ובכך שלא חזתה את השפעת המשבר באירופה על ההכנסות ממסים. יש לנו את הנגיד פישר אבל אין לנו שר אוצר". יו"ר הקואליציה ח"כ זאב אלקין (ליכוד), הגיב, "לא היתה התנהלות כושלת ולא התקבלה החלטה בהולה אלא בדיון ענייני שנערך בממשלה".

תוספת של 1.5 מיליארד שקל לביטחון

בהמשך אישרה הוועדה שינויים בתקציב לקראת סוף השנה, בהיקף של "מיליארדי שקלים", לפי אומדן של היו"ר גפני, אשר היו דרושים בין השאר להשלמות שכר לעובדי המדינה ממשרדים שונים שאלמלא השינויים לא היה ניתן לשלם להם ממקורות אחרים, עקב התרוקנות הקופה הממשלתית. השינויים נעשו על חשבון עודפים בתקציבי משרדים.

בין הסכומים שאושרו בלטה תוספת של 1.5 מיליארד שקל לתקציב הביטחון להשלמה בדיעבד של החלטת ממשלה מינואר 2012. בפועל הוחלט בממשלה על תוספת גבוהה יותר שהופחתה מאחר שמשרד הביטחון לא עמד בחלק מהתחייבויותיו בהן העברה של 700 מיליון שקל לתעשייה הצבאית.

גפני ציין כי התוספת אושרה בראשית השנה בתיאום עם פרופ' טרכטנברג. לדברי נציג האוצר מדובר בכסף שהוצא בפועל במהלך השנה ולא בסכום נוסף. לוועדה נמסר כי יחד עם הסכום הזה מסתכמות התוספות שאושרו השנה לתקציב הביטחון בכ-4 מיליארד שקל.

הוועדה אישרה בין השאר גם הקצבה של 25 מיליון שקל למימון ההנחות בתשלומי המים שאושרו לנזקקים לפי החלטת הוועדה. רשות המין תחלק את הסכום בין תאגידי המים לפי מספר הזכאים להנחה שגרים בתחומו של כל תאגיד.