חג מולד בעיר הטבח בקונטיקט: "חייבים להמשיך"
בקונטיקט מנסים לחגוג בצל טבח המורים והילדים בבית הספר. חלק הדליקו מחדש את הקישוטים שכיבו, אחרים ציינו דקת דומייה בארוחת החג ופתחו את בתיהם לילדי העיר: "מגיע להם חג מולד, למרות הכול"
צלצול פעמוני הכנסיות הוא מסימניו המובהקים של חג המולד. אולם השנה, דנדוני הפעמונים בניוטאון, קונטיקט, הם סמל לאבל. הם מבשרים על הלוויות בעיר ששכלה 20 ילדים ושבעה מבוגרים בטבח שביצע אדם לנזה בבית ספר יסודי, רק לפני שבוע וחצי. המתנה שאותה מעריכים יותר מכול בחג הזה היא לא מהסוג שניתן למצוא תחת עץ האשוח; מדובר בתשומת הלב ובמילות ההזדהות החמות שמגיעות מקצווי עולם.
כל עדכוני בחירות 2013 - באתר הבחירות של ynet
הסיפורים הכי חמים לפני כולם - בפייסבוק של ynet
בכל גלעד מאולתר בעיר דולקים עשרות נרות. על הגדרות נתלו גרבי חג מולד, שבדרך כלל משאירים ילדים בערב החג בציפייה שימולאו בממתקים, ועליהם רקומים שמות הקורבנות. גם על קישוטי עץ בצורת מלאכים נכתבו שמות הילדים שהיו אמורים לקום הבוקר ליום של מתנות וחמימות משפחתית.
חלק מהתושבים התקשו להיכנס לאווירת החג. מיד לאחר הטבח, רבים כיבו את אורות הקישוטים הצבעוניים שעיטרו את המדשאות מול הבתים המטופחים בעיירה השלווה והאמידה. חוזה מרין כיבה את איש השלג, נטיפי השלג והסוכריות שקישטו את ביתו, אך מילותיו של הכומר בכנסיית סיינט רוז מלימה שינו את דעתו. "הוא אמר שזה לא הוגן כלפי הילדים האחרים".
ואז אחייניתו ביקשה ממנו להדליק את המיצג הצבעוני. היא רק בת שלוש, צעירה מכדי להבין את האימה שפגמה ברוח החג. האור הפך להיות לנושא מרכזי בדבריהם של אנשי הדת, הן נוצרים והן יהודים, שחגגו ביום שבו אירע הטבח את החנוכה.
יש מי שיחרגו ממנהגי החג כדי להזכיר את האסון שפקד את שכניהם. "אנחנו נתפלל ונקיים דקת דומייה", סיפר מייק זילינק, בן 72, שיארח 12 מבני משפחתו סביב השולחן בחג. "אנחנו לא מוותרים, חייבים להמשיך".
התושבים קרועים בין רצונם לשמוח לבין אווירת האבל. בנה של כריסי הדגרפט, שמשרת בחיל האוויר ומוצב בגרמניה, חוזר הביתה לחג. "אני כל כך שמחה לראות אותו אבל אני מרגישה אשמה כי הוא זוכה לחזור הביתה ויש 20 בתים שבהם הילדים לא חוזרים הביתה". היא סיפרה שהשנה נדרשה למאמץ מיוחד אפילו כדי לקנות ממתקים למלא בהם את גרבי הילדים, "אבל צריך לדחוף ולהמשיך קדימה".
מכל מקום זורמות מתנות קטנות לעיר: מכתבי תנחומים, נרות, בקבוקי מים, עוגות מתוצרת בית, בובות דובונים, קאפקייקס מבברלי הילס, מדליוני זיכרון למשפחות הקורבנות, שירים ממקהלת גוספל שהגיעה מאלבמה הרחוקה. מתנדבים ממרילנד הגיעו בסוף השבוע עם כלביהם שמשמשים לריפוי. "המתנה כאן היא אהבה ללא תנאי", הסבירה המתנדבת ג'ניפר דבורק.
תושבים מציעים את עזרתם בתחומים שונים. במשך שנים טיפחה ג'ין סנדר, בת 72, את מיצג חג המולד המורכב שלה, שכולל רכבות צעצוע שנוסעות בין הרים וכפרים מיניאטוריים. בדרך כלל נהנים ממנו רק בני משפחתה, אך השנה היא תלתה הזמנות לכל התושבים לבוא לביתה ליהנות מהמיצג ולהתכבד בשוקו חם. "חשבתי איך אני יכולה לעזור לילדים שעדיין איתנו, תודה לאל? הם צריכים את חג המולד שלהם, למרות הכול".
לפנייה לכתב/ת 
