בוחרים ללמוד הוראה עם ציון 700 בפסיכומטרי

כל מי שמקבל ציון 700 ומעלה במבחן הפסיכומטרי, כמעט תמיד ישקול לימודים לתואר ראשון במשפטים, מנהל עסקים או רפואה. הרי עורך-דין או רופא תמיד היה חלומה של כל אמא פולנייה.

עוד בערוץ הלימודים

• סילבסטר לסטודנטים - כל הבילויים
• הלמ"ס: בריחת המוחות ממשיכה
• למה סטודנטים לחינוך והוראה לא זכאים למלגות?
  

לא תמיד. תכירו את דנה חמוש (22), בעלת ציון פסיכומטרי של 710 וממוצע בגרויות מכובד (106) שבכל זאת בחרה ללמוד במסלול לחינוך יצירתי לגיל הרך במכללת סמינר הקיבוצים, למרות שעם נתונים כמו שלה יכלה בקלות להשתלב באחד מחוגי הלימוד ה"יוקרתיים".

"כשעברתי על כל הדברים שרציתי ללמוד, לא ראיתי הרבה דברים שיהיו לי כייפים כמו חינוך", היא מודה. "הקשר שלי עם ילדים התחיל בכלל מעבודה כבייביסיטר וגיליתי עולם שלם של שירי ילדים, משחקים, שלא לדבר על ילדים שאומרים את המילה הראשונה. אני לא חושבת שההחלטה מה ללכת ללמוד באה מאיזה ציון קיבלתי ומהציונים הגבוהים שלי".

ומה ההורים אמרו?

"ההורים רצו כמובן שאלמד משהו 'נחשב יותר'. האמת היא שכולם רצו; אם היית יודע כמה פעמים שמעתי את המשפט: 'יש לך ציונים כל כך טובים, למה ללכת ללמוד חינוך?' אמא שלי אמרה מהרגע הראשון שזה מתאים לי אבל אבא היה מאוכזב. הוא גם לא הבין, מדוע ללכת ללמוד במכללה, אם אפשר ללכת לאוניברסיטה? כשהוא הבין כמה אני נהנית מהלימודים הוא קיבל את זה".

(צילום: ד"ר גדעון אביטל אפשטיין)

דנה לא היחידה. בתוכנית המצטיינים של מכללת סמינר הקיבוצים, לומדים כ-250 סטודנטים לתארים שונים בחינוך ובהוראה וביניהם ניתן למצוא בעלי ציונים מרשימים בבחינה הפסיכומטרית, כאלה שנטשו לימודים במקצועות יוקרתיים באוניברסיטה לרבות פסיכולוגיה ומשפטים ואפילו מספר טייסים בחיל האוויר.

התוכנית מאפשרת לסטודנטים לסיים את לימודיהם בשלוש שנים (במקום ארבע), להתנסות בבתי ספר ניסויים ברחבי הארץ ולהשתתף בסדנאות תרבות לרבות סדנה ללימוד אופרה וכיתות אמן עם מוסיקאים מצטיינים כמו שלומי שבן. 

"הפרופיל של הסטודנטים הוא מאוד גבוה", מעידה ד"ר תמר קטקו, ראש תוכנית המצטיינים. "השנה קיבלנו סטודנטים שעזבו לימודים באוניברסיטה, שכבר סיימו תואר באוניברסיטה ופשוט רצו להיות מורים. מדובר בתהליך שינוי של השנתיים האחרונות".

"התוכנית מרתקת אותם גם בשל הרף הגבוה וגם בשל ההתנסות ברמת ההוראה. המוטו שאני מחדירה להם שכל מורה הוא קודם כל מחנך וכל מחנך הוא קודם כל מנהיג. כמנהיגות חינוכית הם באמת חשים עצמם כמחוייבים לא רק מבחינת ההישגים שלהם וההתמחות אלא גם ברמה הלאומית".

מה לגבי המשכורת?

"אני 'מרעילה' אותם בתחושת המחוייבות הזאת. אני מתייחסת לכל הסוגיה החינוכית בישראל כאל מלחמה וכל פרחי ההוראה האלה הם מפקדים שהולכים להוביל מערכה קרבית, נגד הזרם, נגד כמעט כל האפשרויות הקיימות".

"למרות זאת ואף על פי כן הם מגויסים להשיב מלחמה, לחולל שינוי. אני לא מאמינה בדבֶּרת. רק מורים בכיתות, במגע ישיר יכולים לחולל את השינוי המיוחל הזה. ממש כמו חייל בצבא שעדיין משרת למרות המשכורות הנמוכה. המשכורת היא לא הנושא".

(צילום: ד"ר גדעון אביטל אפשטיין)

"האידיאולוגיה והמחויבות היא מעל המשכורת ואני מאוד שמחה שאני יכולה להוביל אותם למקום הזה. אני לא יודעת אם רובם חושבים כמוני אבל אי אפשר אחרת. גם אלה שבנו את המדינה לא קיבלו משכורת, מי שילם להם, להיהרג פה, להקריב את חייהם, את נעוריהם?! יש לנו טייסים בתכנית, שהולכים לפתוח גן ילדים, וכיתות יסוד".

"המחשבה קצת מבאסת לדעת שאצטרך להתמודד עם השאלות האלה", מסכמת דנה, "אבל אני גם מאמינה שאם אתה עושה את זה, זה מהמקום האוהב. אני חושבת שאם זה נותן לך להיות בן אדם מאושר יותר, אז זה מספיק לי. הואשמתי שאני באה מבית אמיד ולכן אני חיה ב'לה לה לנד' אבל אני רואה מחברות שלי שמתבאסות שהן בשיעורים ואצלי, השיעורים כייפיים שלא לדבר על העבודה המעשית".

"אני מרגישה שכל יום אני מגלה עולם חדש, וכל פעם שאני הולכת לגן אני נחשפת לעוד אנשים קטנים ומדהימים, שממש כיף לי ללכת לעבוד. יש גם את אלה שלא מבינים למה יש תואר כזה להיות גננת. אז כן, יש תואר ואני אפילו נהנית ממנו".