אוכל הכל, אבל בלי להפריז: מרדכי רזה 43 ק"ג

החיים על אוניות הובילו את רב החובל מרדכי (מורי) מירב למשקל שיא של 143 קילו, עד שהבין שאם לא יחסל את השומן - הוא יחסל אותו. לחץ דם גבוה וכאבי ראש גרמו לו להעלים את הכרס. "ויתור אחד יהרוס את כל מה שבניתי", הוא אומר

אופיר האוזמןפורסם: 20.01.13 , 09:52

אחרי שנים רבות שבהן סבל מעודף משקל משמעותי, החליט מרדכי (מורי) מירב לנסות שיטת הרזיה חדשה: צמצום התפריט בחלקו הראשון של השבוע, ומשטר אכילה חופשי יותר בחלק השני. ארבע שנים מתחילת הניסוי הוא מניף את דגל הניצחון - ומבטיח כי לעולם לא יחזור להיות שמן.

"הגעתי למסקנה שזה אני נגד השומן: או שהוא יחסל אותי, או שאני אחסל אותו קודם", הוא אומר בראיון ל-ynet. במשקל 143 קילו שהתפרסו על פני 183 סנטימטרים, הבין מירב שאין לו ברירה אחרת.

רזיתם והחיים שלכם השתנו? כתבו לנו

זקוקים להשראה? עוד סיפורי דיאטה מדהימים:

מירב, בן 76 מחדרה ורב חובל בדימוס, החליט לעשות את השינוי הגדול בעקבות בדיקה רפואית שגרמה לו להבין שאם לא ירזה הוא עלול לאבד את חייו. "לחץ הדם שלי היה בשמים, וכתוצאה מכך סבלתי מכאבי ראש קשים במיוחד שהפריעו לי לתפקד", הוא אומר. "השיא היה במהלך אחת מההפלגות, כשהתחילה סערה בים ונדרשתי לפעולה מסובכת למדי, אך כאב ראש חזק מנע ממני לבצע אותה.

"בעקבות המקרה נשלחתי לבדיקה אצל רופא מומחה ששאל אותי 'איך אתה חי עם כזה לחץ דם?' זה היה הרגע שבו נפל לי האסימון והבנתי שאם לא ארזה - אני עלול למות".

מירב מתאר כי בצעירותו היה רזה במיוחד, ולצבא התגייס במשקל נמוך מהממוצע. "הייתי כל כך רזה עד שהמפקדים אישרו לי לקבל מנת אוכל נוספת בכל ארוחה", הוא מספר. "אבל התחלתי לעלות במשקל זמן קצר לאחר שהתחתנתי, ומשם זה רק הלך והחמיר.

"השיא היה כשהגעתי לצי הסוחר, שם אכלתי ללא הכרה ומכל הבא ליד ולא שמתי לב שאני משמין עוד ועוד. התחלתי להבחין בכך רק כשפעולה פשוטה כמו להתכופף כדי לקשור את שרוכי הנעליים הפכה לאתגר עבורי".

אכל ללא הכרה. מרדכי לפני הדיאטה (ימין) ואחריה

הסוד: לאכול הכל - במידה

את מסע ההרזיה שלו החל מירב בקבוצת תמיכה, שבעזרתה השיל 50 קילו ממשקלו. אך הוא התקשה להתמיד בדיאטה ותוך מספר חודשים חזר למשקל ולהרגלי האכילה הקודמים שלו.

"אחרי שסיימתי את הטיפול יצאתי להפלגה ארוכה", הוא מתאר, "ושם הפסקתי להקפיד על מה שנכנס לי לפה. חזרתי לאכול כמויות של פחמימות, סוכרים ובצקים, והדרך להשמנה הייתה קצרה מאוד. תוך כמה חודשים הגעתי למשקל 127 קילו".

עם פרישתו לגמלאות לפני ארבע שנים, החליט מירב להילחם בעודף המשקל בשיטה אחרת. "אחרי ניסיונות העבר הבנתי שאם מישהו אוהב מאכלים מסוימים הוא תמיד יחזור לאכול אותם, ושום דיאטה לא תשנה זאת", הוא מפרט. "מהמקום הזה בניתי לעצמי תפריט חדש ושיניתי את כל הרגלי האכילה הקודמים שלי, מבלי לוותר על המאכלים שאני אוהב.

"למשל, בחצי הראשון של השבוע אני אוכל שתי ארוחות ביום המורכבות מכריכים עם ממרחים שונים, ובערב מסתפק בשתייה בלבד. ביום רביעי אני מקפיד להישקל, ובמהלך סוף השבוע אני אוכל הכל אבל שומר שלא להפריז בכמויות".

בתוך שנתיים רזה מירב 27 קילו, והתייצב על משקל 100 קילו - בסך הכל 43 קילו פחות ממשקל השיא שלו. "ברור לי שדווקא הירידה האיטית הזאת ושילוב תרגילי ההתעמלות כמה פעמים בשבוע הם שמאפשרים לי לשמור על המשקל ולא להעלות אפילו גרם אחד", הוא אומר.

הסוד טמון בירידה האיטית. מרדכי לפני הדיאטה

"לא הבינו לאן נעלמה הבטן"

מירב, אב לשלושה וסב לשבעה, מספר שלאורך כל התהליך זכה לתמיכה ולעידוד מצד קרוביו. "המשפחה והחברים הקרובים שמחו מאוד שרזיתי, ובאיזשהו שלב הם אפילו התחילו לחשוש מכך שאני מרזה יותר מדי.

"בכל מקום שאליו הלכתי החמיאו לי על המראה החדש, אבל הכי נחמד היה להיפגש עם מכרים שלא ראו אותי הרבה זמן והיו בהלם מהשינוי. בעיקר הפתיע אותם שהכרס, שהייתה סימן ההיכר שלי, נעלמה".

למרות התקופה הארוכה שעברה מאז שהגיע למנוחה ולנחלה, בטוח מירב שכוח הרצון שלו נשאר כשהיה. השיטה החדשה הפכה לאורח חיים קבוע, שממנו הוא לא מוכן לסטות אפילו במקצת.

"אני לא מגוון ולא מוותר לעצמי", הוא אומר. "ברור לי שפעם אחת של ויתור תהרוס את כל מה שבניתי ותגרום לי להשמין שוב, ולזה אני ממש לא מוכן".

-על איזה הרגל היה הכי קשה לך לוותר?

"בהתחלה היה לי קשה מאוד לוותר על אכילה בשעות הערב, אבל עם הזמן למדתי להעסיק את עצמי בדרכים אחרות כמו ציור ושיטוט באינטרנט. בנוסף, נאלצתי לקצץ בגלידות ובמשקאות אלכוהוליים, משימה שהייתה לא פשוטה עבורי. כמובן שעם הזמן התרגלתי והיום אני אוכל גלידה רק בשבת".

-ומה השינוי שחל בך בעקבות הירידה במשקל?

"הפכתי להיות בן אדם רגוע וסבלני יותר".