המפכ"ל לשעבר רפי פלד הורשע בפלילים
מפכ"ל המשטרה לשעבר רפי פלד הורשע בשתי עבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד. ביחד עם פלד הורשעו גם אריה גבעוני, דוד הבי וטל יגרמן, במסגרת פרשת "פלד גבעוני"
השוטר מספר 1 הורשע בפלילים. שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, חאלד כאבוב, הרשיע היום (ד') את מפכ"ל המשטרה לשעבר רפי פלד, בשתי עבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד. ביחד עם פלד הורשעו גם אריה גבעוני, דוד הבי וטל יגרמן, במסגרת פרשת "פלד גבעוני" בעבירות שונות.
תביעת ענק נגד רפי פלד: פעל ברשלנות
פרשת פלד-גבעוני: בקשה לעכב ההליך האזרחי
"רפי פלד לא גנב ולא נגע בכספים אך כשל במילוי חובתו כבעל שליטה ואפשר לייגרמן לעשות בקבוצה כבשלו, שמע אזהרות ובחר להתעלם מהן ובכך הפר אמונים כלפי החברות הציבוריות שבהן עמד וגם כלפי ציבור המשקיעים", כך אמר השופט כאבוב בהכרעת הדין.
"פלד לא הפנים את האסון המתרקם"
"התרשמתי שפלד לא הפנים את האסון המתרקם על הקבוצה באותו זמן, האמין באמון אינסופי כמעט ביגרמן באותו עת", הוסיף השופט, "קיבלתי את עדותו של פלד שרק מאוחר יותר נפל לו האסימון, והקדיש זמן ומשאבים למצוא פתרונות. היה זה מתפקידו של פלד להבחין בכך קודם והוא לא עשה כן. זה היה מונח לנגד עיניו של פלד מהדקה הראשונה. הוא ידע מלכתחילה כי השקעה בחברה תמומן מכספי ההנפקה.
"לא ברור מדוע לא בירר שמדובר במי שהיה יו"ר דירקטוריון של שתי חברות ואין זה סביר בעיני שיצא מהתמונה הממונית בקלות כל כך. מדובר במי שלקח על עצמו להיות יו"ר קבוצה שפעלה באופן אגרסיבי בשוק ההון. הוא אינו יכול להשאר בפוזיציה כה קלה כי לא ידע מה קורה בקבוצה".
"פלד", כך לפי הכרעת הדין, "טען שהתלבט ביולי 2002 אם להגיש תלונה במשטרה, על הכשלים בקבוצה, לאחר התייעצות עם עורכי הדין, החליט שלא. הגשת תלונה במשטרה משמעה במי שידע מה משמעותה ומה מצדיק אותה, מה עוד שהיה מפכ"ל המשטרה בעבר. פלד לא היה מודע לעובדה שיגרמן לא יועץ כלכלי גרידא. הוא היה מודע לעברו הבעייתי ולמצוקתו התזרימית ולמערכת היחסים הקרובה והמורכבת שניהל יגרמן עם גבעוני. הוא לא הגיב כראוי, למרות הדיווחים על הליקויים שהגיעו לידיו".
הכרעת הדין ניתנה היום, שבע שנים לאחר שהוגש כתב האישום שכלל 12 אישומים וייחס למעורבים עבירות של גניבה ביד מנהל ובידי מורשה, מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות מנהלים נוספות.
רפי פלד ומאחוריו אריה גבעוני, הבוקר בבית המשפט(צילום: מוטי קמחי)
קריסת החברות שהובילה לחקירה
הפרשה נחשפה בשנת 2002 לאחר קריסתה של קבוצת החברות הציבוריות שהמרכזית בהן היתה פויכטונגר תעשיות. השליטה בקבוצה נרכשה לפני כן על ידי קבוצת משקיעים בראשות פלד, גבעוני, הבי וייגרמן כשהקריסה הותירה את הקבוצה עם חובות של כ-800 מיליון שקל. קריסה זו, הובילה את רשות ניירות ערך לחקור את הפרשה. הרשות התמקדה בעיקר באי פרסום הדוחות הכספיים של כמה מחברות הקבוצה.
בהכרעת דין בת 500 עמודים, סוקר השופט כאבוב את התנהלותם של המעורבים ובעיקר את השפעתו של טל יגרמן על השתלשלות האירועים. "קשייו הכלכליים (של יגרמן, זש"ל), כתב השופט, "עמדו לנגד עינייהם יותר מטובת הקבוצה... אדם לא יכול לקבל שירות בחינם ועבודת היעוץ שהעניק יגרמן לגבעוני ופלד יצרה מערכת יחסים.. הנה כי כן התמונה המצטיירת היא של מערכת יחסים פינננסית עמוקה ומתמשכת. הן על רקע עסקי והן על רקע אישי, מערכת זו יצרה התחשבנויות בין הצדדים ויצרה רקע אישי לעסקאות, זאת בעוד יגרמן חייב כספים ומצבו הכלכלי בכי רע".
"יגרמן" הוסיף השופט, "מפעיל את כל האישים בחברות, אך אינו מחזיק בתואר רשמי של משרה. ליגרמן לא הייתה הסמכות הפורמלית או המעשית, הוא נטל מכל בעלי התםקידים את סמכותם המהותית. יגרמן הגה את התוכנית וטווה את האסטראגיה. הם ראו בו גאון פיננסי. יגרמן הוא שהחליט, הנחה את התוכנית, האחרים הלכו לפי ניגון החליל שלו, הוא בעל אישיות כריזטמית וסוחפת והאחרים סיפרו על כוחו המאגי בקבוצה".
לדברי השופט כאבוב, המעורבים , הן יגרמן והן האחרים, עשו "שימוש ציני" בכספי החברות ונטלו עשרות מיליוני שקלים מקופת חברות ציבוריות ועבירו לקופת החברות פרטיות. "הם לא בחלו באמצעים", הוסיף, "והעבירו עשרות מיליוני שקלים תוך הותרת בעלי המניות מהציבור מחוץ למעגל מקבלי ההחלטות".
על פי כתב האישום שהוגש בשנת 2005 לבית המשפט המחוזי בתל אביב, אנשי העסקים גבעוני והבי וכן המפכ"ל לשעבר פלד, כיהנו בתקופה הרלוונטית כנושאי משרה בכירים בחברות הציבוריות פויכטונגר תעשיות, אפקון אלקטרומכניקה ומשב תעשיות קירור והיו גם בעלי שליטה בהן ובפויכטונגר השקעות.
יגרמן, שימש בתקופה הרלוונטית לאישום כיועצם הפיננסי של גבעוני, הבי ופלד ושימש בפועל כמנהל הכספים של מרבית חברות הקבוצה והיה, לפי האישום, היוזם והמוציא לפועל של מרבית הפעולות הנכללות בו, כמו גם המהלך שהוביל להקמת הקבוצה.
יגרמן, כך לפי כתב האישום, גם יזם את מרבית הפעולות הנכללות בו ובהן משיכה של 35.5 מיליון שקל שביצעו יגרמן, הבי וגבעוני לצורכיהם הפרטיים באמצעות חברות פרטיות.
פלד הואשם במסגרת הפרשה בעבירות מרמה והפרת אמונים. לפי האישום, בין הבי, גבעוני ולפלד לבין יגרמן, התנהלה מערכת יחסים פיננסית של החלפת צ'קים ומתן הלוואות.
במרץ 2007, הורשעו שלושה דירקטורים בחברת אפקון מקבוצת גבעוני-פלד, רחל טולדנו, רמי לוי והעיתונאי יגאל גלאי, על פי הודאתם באחריות לאי פרסום הדוחות הכספיים של הבחרה לרבעון הראשון של 2002. בית המשפט הטיל על הדירקטורים קנסות כספיים שנעו בין 15 אלף שקל ל-25 אלף שקל.
בעדותו בבית המשפט, אמר יגרמן כי "לא קיבלתי ולו שקל מהכספים שהועברו בין החברות בקבוצת פלד-גבעוני". לדבריו, אין מחלוקת כי היה במצוקה כלכלית "אבל שקל אחד מהכסף לא הלך למשהו שקשור אלי".
"במהלך המשפט הוחלפו המילים היבשות של כתב האישום בראיות המוכיחות תמונת מצב קשה ועגומה, שערורייתית ממש, בכל הנוגע לדרך בה התנהלות החברות הציבוריות (בקבוצת פלד-גבעוני, זש"ל), תחת שליטתם וניהולם של הנאשמים", כך כתבה התובעת, עו"ד חנה קורין, מטעם המדינה בסיכומיה. "נראה כי ככל שתמונת המצב העסקית הפכה קשה יותר, זזו בעלי השליטה ונושאי המשרה הרשמיים הצדה והשאירו את הבמה להצגת היחיד של טל יגרמן".
יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, ברך על החלטתו של השופט כבוב ואמר: "עבירות חמורות אלה אשר בוצעו על ידי גורמים בכירים פוגעות במשקיעים ובאמון הציבור. ההחלטה החשובה הזו של ביהמ"ש מוכיחה כי כולם שווים בפנים החוק, תחזק את יכולת האכיפה וההרתעה של הרשות ותגביר את ההגנה על המשקיעים בשוק ההון".
לפנייה לכתב/ת 
