"בובה של מדינה": הצלחה כבר לא תהיה כאן
הדמויות צפויות, הבדיחות לא מצחיקות, ויצפאן והאחרים לא חידשו לנו כלום מאיך שנראו על המסך לפני התוכנית הזאת. "בובה של מדינה" מוכיחה שחלטורה היא אינה מקום לאתגרים
למי שלא מכיר, הנה ההיסטוריה: חלטורה קטנה באמצע הלילה בערוץ הספורט, עם שאריות של חרצופים ודאחקות מפרי עטו של כותב אחד, אלי בן דוד, שגם עורך ומביים בובות ובני אדם גם יחד. קוראים לזה "בובה של מדינה", ואפשר גם לא להתפעל ממשחק המילים הכפול: פעם אחת בובות, ופעם שנייה - קריצה ל"ארץ נהדרת". אם אי פעם יוקם כאן עוד ערוץ מסחרי, תוכנית הסטאירה בו תקרא ודאי "טירוף של טריטוריה". על השאלה אם זה מצחיק, צריך למרבה הצער לענות ב"לא".
ביקורות נוספות בערוץ הטלוויזיה של ynet:
"חטופים 2": חצתה בזחילה את קו הסיום
"ארץ נהדרת 10": יותר מצחיק לראות חדשות
"החיים כשמועה" על אסי דיין: טוב להכיר מחדש
ועכשיו הנימוקים: ניסיון להראות כמו פאנל הפתיחה של "ארץ נהדרת" עם יצפאן בתפקיד עמיר פרץ, בובה של ירון לונדון בתפקיד ירון לונדון, וחברי שלישיית "מה קשור" עם תפקידים שתפורים על היכולות שלהם: שלום מיכאלשווילי עושה סטס מיסז'ניקוב, ואסי ישראלוף עושה רמי לוי. רמי לוי? "פסטרמה בשקל, סלמי בשקל ומשהו ירוק שמצאתי על הרצפה בשקל". זה השוס, זו רמת הכתיבה. והנה גם יצחק תשובה מגיע לפאנל ויורה משפטים חשובים: "מה אתם חושבים? אני יושב לי באחוזה שלי וסופר שטרות? יש לי מכונה שעושה את זה". גיחי.
רוצים בדיחה ממש הורסת? מבזק החדשות עם ראומה רז, אחת היציאות היותר מופרכות בתוכנית הזו, אומר כך: "ביחס לקשר המתפתח בין שר החינוך למגישת החדשות גדעון סער - הוא הישראלי הראשון שמקבל תמורה בעד האגרה". צחקתם? שמתם לב שצחקתם מבדיחה שהיא מיזוגנית וגם מדמה את אבן לסוג של זונה?
כוכב חצי נופל
כוכב הערב הוא ללא ספק יצפאן. בתנאי שלא צפיתם בו בחמש עשרה השנים האחרונות ואולי לא צפיתם בו בלבד. כי יצפאן - כמו דלות התקציב של התוכניות בהן הוא מופיע מזה עשור - לא השתנה כלל וכלל. הוא עדיין יכול להיכנס לדמות ולהטעין בתוכה טונות של טירוף. מכיון שכל דמות זוכה למנת יתר של טירוף חינני, התוצאה יכולה להעיק.
לפעמים הדמויות פשוט לא נבחרות נכון. כשיצפאן מחקה את אמנון לוי בתחקיר פיקטיבי על שערוריית הארוחות העסקיות, הוא אכן יודע למצוא את כל המניירות הפיזיות של לוי ולהלביש אותן על עצמו, אבל זה סוג של "אובר קיל": אמנון לוי איננו בדיוק הדמות המרכזית בתקשורת או בסדר היום שלנו, שהיינו רוצים לראות את יצפאן מתעלל בו.
בהמשך, נאמן כהרגלו, ציון ברוך חובש פאה ונהיה ציון ברוך, ומיכאלשווילי גם הוא נאמן, מוציא לשון (ארוכה להדהים) לפחות פעם אחת. נדמה שכולם הביאו את השטיקים שלהם מהבית בלי שום צורך לחדש או לחוות אתגר כלשהו. חלטורה איננה מקום לאתגרים.
ובכל זאת, נרשמו פה ושם כמה יציאות חמודות. "סוג דם שלי זה אבסולוט", אומר מיכאלשווילי -
סטס מיסז'ניקוב. הבובה של ליהיא גרינר מתווכחת עם יהושע סובול האמיתי, ויצפאן עושה ניסים משעל. אלה היו הקטעים שאולי תזכרו.
הטוב מכולם היה זה שלא השתמש בבובות, ב"מה קשור" או ביצפאן בכלל. קטע מצולם וערוך לתפארת, שכולו שפת גוף של חברי כנסת בזמן אמיתי שלקוח מן הערוץ שלהם. אחד אחד הם עולים ונואמים. אלי ישי במחצית מסך מפוצל, ושלי יחימוביץ' משמאלו, לצד בנימין נתניהו וזהבה גלאון. אלו הם צירופים בלתי מתקבלים על הדעת משני עברי המתרס הפוליטי, אבל הידיים הן אותן ידיים שמתנופפות באוויר באותה צורה ממש. הבעות הרגש הן אותן הבעות.
זהו קטע מבריק כל כך, שצריך ללמוד אותו פעמיים: פעם במגמה לתסריטאות מוקומנטרית, ופעם במגמת ההומור הטלוויזיוני, אם תהיה כזו, בלימודי תקשורת. כל היתר, למרבה הצער, הסתיים מאוחר מדי. כך הסתיימו להן 29 דקות ברוטו של תוכנית הצחקות עם הפסקה וחצי לפרסומות, והזמן נראה מרוח מתמיד. הצלחה כבר לא תהיה כאן.
