בורות באמצע הרחוב - מי אחראי למחדל?

כשאתם לוקחים קבלן "חאפר" לבצע עבורכם בנייה ושיפוצים בבית, זה בדרך כלל מסתיים במריבות ובעצבים. תארו לעצמכם מהן ההשלכות של קבלן כזה אשר מבצע פרויקטי בנייה ותשתיות ציבוריים. בישראל, כך נראה, החוק מעודד זאת.

כותרות אחרונות בערוץ הנדל"ן :

• בדרך לפסילה? שימוע לעמותות החרדיות בחריש
• ניצחון לארכיאולוגים: בוטלה שכונת וילות בקיסריה
• רעננה: המכרז להשכרה לטווח ארוך תקוע
• מתנת פרידה מאטיאס: דירות לחרדים בבית שמש
  

"אם המדינה מצאה לנכון שהתקשרות אמורה להיקבע על בסיס איכות ההצעה, אז אין סיבה שבפרויקטים של המדינה יחילו את הנוהג, בעוד שברשויות המקומיות לא יעבדו לפי עקרון זה", אומר בר-און. "האם מישהו יבחר רופא שיניים רק על בסיס ההצעה הנמוכה ביותר? כך גם באיכות פרויקטים. האינטרס הציבורי הוא עצום, ולמרות זאת, מרבית הרשויות מקומיות מתנהלות על בסיס הצעת המחיר הזולה ביותר. אנחנו רוצים שהרשויות המקומיות יישרו קו עם המדינה".

בימים אלה מקדם ארגון המהנדסים הצעת חוק, שתרחיב את החלת חוק המכרזים גם על הרשויות המקומיות. הרקע להצעת החוק הוא שינוי תפיסה שחל לאחר אסונות שהתרחשו בעקבות ליקויי בנייה. כך, למשל, כחלק מהמלצות ועדת זיילר שמונתה לאחר אסון ורסאי ודנה בבטיחות מבני ציבור, הומלץ לתקן את נהלי בחירת הקבלנים על ידי הגופים הציבוריים.

על פי התיקון, שנכנס לתוקף ביוני 2009, רכיב האיכות הוא המכריע בבחירת המתכנן. "התקשרות עם מתכנן שהיקפה מעל 1.5 מיליון שקל, צריכה להיעשות על בסיס נוסחה של 80% איכות לכל הפחות ו-20% מחיר לכל היותר", כך לפי התיקון.

"התקשרות עם מתכנן שהיקפה מתחת ל-1.5 מיליון שקל, תיעשה באמצעות בחירת מתכנן מתוך מאגר קיים בסבב מחזורי הוגן, וכמובן שעל בסיס איכות המתכנן בלבד", נקבע. כמו כן, על פי התיקון אם הוגשו בהליך מעל 5 הצעות, הצעה החורגת מעבר ל-15% מחציון ההצעות תיפסל.

בדנמרק אפילו לא סופרים את ההצעות הזולות

כרמלה יעקבי-וולק, ראש החוג לעיצוב פנים במסלול האקדמי המכללה למינהל, סבורה שהבחירה בהצעה הזולה ביותר אחראית לכך שפרויקטי בנייה ותשתיות ציבוריים נתקעים. לטענתה, תחילה מציעים הקבלנים את ההצעה הזולה, ורק לאחר שהעבודות נמצאות בעיצומן הם מציגים תוספות עבודה שמתבטאות במחיר. "יש קבלנים שלוקחים עכשיו את העבודה ורק אחר כך עושים התחשבנויות. התנהלות כזו מותירה את הרשויות במצב של אין ברירה", היא אומרת.

לדבריה, במדינות אחרות בעולם המצב שונה. "בדנמרק מורידים באופן אוטומטי את שתי ההצעות הזולות ואת שתי ההצעות היקרות במכרזים על פרויקטים ציבוריים לבנייה ולתשתיות, ומבין ההצעות שנותרו עושים ממוצע - ומתקשרים עם הקבלן שהיה קרוב לו", היא מסבירה.

לדבריה, ברשויות ממשלתיות אכן משמיטים קבלנים שערך הצעתם נמוכה ביותר מ-15% מהערכה השמאית שנעשתה לביצוע הפרויקט: "מבינים שבמקרה כזה הסיכון גדול ועדיף להימנע ממנו".

יעקבי-וולק מאמינה כי "יש לבצע הפיכה של ממש של בבחירת הקבלנים והאדריכלים של הפרויקטים". לדבריה, "חשוב לבדוק רקורד קודם, תנאי בטיחות, תביעות נגד הקבלן, לוחות זמנים וחוסן פיננסי. לא פעם הציבור משלם על פרויקטים תקועים. התביעות, פשיטות הרגל וכן איכות העבודה הירודה, הכוללת כבישים סדוקים והתקלפויות במבני ציבור, עולים הרבה יותר כסף".

תגובת מרכז השלטון המקומי: "בעבודות מסוג פיתוח ובניה, המחייבות התקשרות במכרז, קיימת חשיבות רבה לשקילת שיקולים נוספים פרט לשיקול המחיר אשר מהווה מרכיב מרכזי אך לא בלעדי. רשות מקומית המחליטה לבחור זכיין במכרז שלא על פי שיקול מחיר בלבד, מחוייבת לנמק את בחירתה וכך נעשה גם בפועל. לשיקולי איכות התכנון והביצוע חשיבות רבה ולפיכך בוחנות הרשויות גם מדדי איכות ולא רק שיקולי מחיר, ובמקרים לא מעטים מסתייעות במכרזי החברה למשק וכלכלה לשם השגת האיזון הראוי בין שיקולי המחיר לשיקולי האיכות".