הוסר הספק: אסד משתמש בחומרי לחימה כימיים
בחינה מדוקדקת של מומחים במערב העלתה שצבא סוריה משתמש כבר כמה חודשים בחומרים כימיים רעילים. הצבא וה"שביחה" פיזרו גזים או נוזל נדיף בשכונות שעליהן השתלטו המורדים. מוקשים ימיים מוטלים מהאוויר. הערכות: מרחץ הדמים בסוריה יימשך גם אחרי נפילת אסד, כמו באפגניסטן
מלחמת האזרחים בסוריה, שגבתה עד כה למעלה מ-45 אלף הרוגים, קיבלה לאחרונה מפנה מדאיג בעקבות דיווחים על נשק כימי שצבאו של הנשיא בשאר אסד עושה בו שימוש. השאלה שמטרידה את הקהילה הבינלאומית ואת ישראל היא מה יעלה בגורל הנשק הכימי המוערך בכאלף טון ביום שאחרי נפילת משטרו של בשאר אסד.
- כל עדכוני בחירות 2013 - באתר הבחירות של ynet
- הסיפורים הכי חמים לפני כולם - בפייסבוק של ynet
בחודשים האחרונים התחילו המורדים לדווח גם על נשק כימי שהמשטר הסורי מפעיל. בתחילה סברו במערב כי המורדים, שאמינות דיווחיהם מפוקפקת והם נוטים בדרך כלל להגזים, מנסים לגרור את המערב לפעולה צבאית באמצעות הפצת דיווחים לא מבוססים על שימוש כביכול בנשק כימי, אולם לפני כמה שבועות התברר לגורמי הערכה מערביים כי טעו וכי יש ממש בדיווחי המורדים.
בחינה מדוקדקת של צילומי הווידאו וחומר נוסף על ידי מומחים מקצועיים במערב העלתה כי צבא המשטר אכן משתמש כבר כמה חודשים בחומרים כימיים שהוגדרו כ'משתקים' נגד המורדים והאוכלוסייה התומכת בהם. חומרים אלה אינם גזי חרדל, גז עצבים סארין או VX המוגדרים רשמית כחומרי לחימה כימיים תקניים, אולם הם בהחלט יכולים להיחשב חומר רעיל ומסוכן לבני אדם.
מדובר לעת עתה במקרים בודדים, פחות מעשרים, שבהם ריססו אנשי הצבא הסורי ומיליציית ה'שביחה' גזים או נוזל נדיף רעיל בשכונות מגורים שבהן החזיקו המורדים. מאחר שלא הוצגו שרידי פצצות או תחמושת אחרת שהכילה את החל"כ, סביר להניח ששיטת הפיזור הייתה ידנית - דרך המוכרת לנו.
הגזים האלה אינם גורמים בהכרח למוות ואינם קטלניים כמו נשק כימי תקני. הם גם מתנדפים מהר ואינם משאירים, כנראה בכוונה, משקעים או ריח שיאפשרו לזהותם. זאת כדי שאי אפשר יהיה להביא הוכחות לשימוש בהם. אולם יש בהם כדי לגרום לתחושת חנק ואף לפגוע ממש בדרכי הנשימה,לגרום לכוויות כואבות בעור ואף להמית אנשים שבריאותם אינם תקינה. בהקשר זה צריך לציין שאפילו גז כלור פשוט, הנפלט לעיתים מבריכות שחייה, או גז אמוניה הנפלט מחומרי דישון חקלאיים או ממכלים שבהם הוא מאוחסן, יכולים לפגוע ואף להרוג אנשים הנחשפים להם בלי אמצעי מגן.
לכן, סביר להניח שחומרים אלה פותחו בהוראת המשטר. המטרה היא להשיג אפקט הפחדה על ידי שימוש בנשק כימי מבלי להסתבך בתגובה בין לאומית. המקרה האחרון של שימוש בגזים רעילים אלה היה בעיר חומס לפני כמה ימים, שישה מהנפגעים מתו.
הנושא הסורי בראש סדר העדיפויות בישראל
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ובכירי הממסד הביטחוני והמודיעיני מקדישים לנושא הסורי כעת הרבה תשומת לב וזמן. הולכת וגוברת האפשרות שייתכן שיהיה צורך לפעול בשיתוף פעולה בינלאומי כדי לנטרל אפשרות של שימוש בנשק כימי או זליגה שלו לידים לא רצויות.
נראה שכדי ללבן עניינים אלה יזמו נתניהו והאמריקנים מפגש עם מלך ירדן עבדאללה בארמונו. עבדאללה נענה מפני שהשלכות של התפרקות המשטר בסוריה הן כה חמורות עד שהן מצדיקות שיחה אינטימית בין המלך ההאשמי לראש ממשלת ישראל. זאת אף שנתניהו מאיץ כעת את הבנייה בשטחים ואפילו כשידוע מראש שדבר קיום המפגש יתפרסם. נראה גם שלמלך הירדני הייתה זו הזדמנות להביע בפני נתניהו את דאגתו מהעימות המחריף עם אבו מאזן ומהקיפאון בתהליך המדיני. לנתניהו זו הייתה הזדמנות להרגיע את המלך בנושא הפלסטיני ולרמוז לו שההתעוררות הנוכחית בנושא ההתיישבות בגדה היא יותר ורבאלית מאשר ריאלית.
הנושא הסורי עלה בשיחות התייעצות ותיאום אינטנסיביות הנמשכות כבר זמן מה בין גורמי ביטחון אמריקניים, לבין מקביליהם בישראל בירדן, בטורקיה בעיראק ועם בעלי בריתם בנאט"ו. לאחרונה קיבל הנושא דחיפות עליונה בישראל, בירדן ובטורקיה מפני שנוצר מצב שבו צבא אסד למעשה כבר אינו שולט במרבית שטחה של סוריה; בעת שהמורדים תוקפים ובוזזים מחנות צבא ומאגרי נשק של המשטר ומתקרבים למאגרי הנשק הכימי, וכי מנגד, חיזבאללה, שאנשיו עוזרים למשטר בדמשק לשמור על נכסיו הצבאיים, מנסים להעביר לרשותם כמה ממערכות הנשק הסוריות שהן שוברות שוויון מבחינתם. לכן בישראל זהו כעת נושא מספר אחת או שתיים בסדר העדיפויות הביטחוני.
מה שבסופו של דבר יכתיב ביצוע פעולה נגד סוריה הן הנסיבות והתנאים שייווצרו בשטח כשייפול המשטר. לפי שעה, כל עוד צבאו של אסד שולט במאגרי הנשק העיקריים בכלל, ובמאגרי הנשק הכימי בפרט, אין כוונה לפעול.
אסד יודע זאת ולכן הוא ויועציו הבכירים, בעיקר האנשים שהיו לצידו של אביו ואחיו מאהר, נזהרים שלא למתוח יתר על המידה את החבל עם הקהילייה הבין לאומית. הם אינם רוצים בהתערבות צבאית מבחוץ. עם זאת, הם מנהלים את הלחימה במורדים בנחישות ברוטלית ואינם בוחלים באמצעים. אחת המטרות העיקריות היא להפיל חללים באוכלוסייה האזרחית הסונית והכורדית באזורים שנמצאים בשליטת המורדים. על ידי כך, מנסה הצבא להפעיל על הקבוצות החמושות של האופוזיציה לחץ עקיף שיגרום להם להסתלק מהאזורים שהשתלטו עליהם או להרתיע אותם מהתקפות נוספות. זו המטרה של ההפצצות הכבדות מהאוויר והשימוש בסוגי פצצות שהן לא רק קטלניות וחסרות הבחנה, אלא גם כאלו שיש להן אפקט פסיכולוגי חריג. למשל פצצות מצרר ה'מזהמות' שטחים נרחבים ומסוכנות בעיקר לילדים המתגוררים בשטח עירוני; פצצות דלק-אוויר (תרמו-באריות) הגורמות לכוויות נוראות ולפגיעות פנימיות חסרות מרפא כתוצאה מההדף.
אמצעי נוסף שהמשטר משתמש בו, לפי דיווחים בתקשורת האמריקנית, הוא הפצצת אוכלוסייה אזרחית במוקשים ימיים המוטלים מהאוויר. מוקשים אלה גדולים וצורתם - כדור ענק עם זיזים הבולטים ממנו - מאיימת. די באחד כזה כדי להטביע אונייה. קל להבין עד כמה מפחיד לראות מוקשים כאלה נופלים ממרום לתוך שכונה באחת הערים המורדות. לאחרונה התפרסם גם כי צבא סוריה ירה טילים בליסטיים מסוג סקאד לעבר אזורים שבשליטת המורדים.
עניין זה עורר תמיהה בקרב מומחים צבאיים כיוון שסקאד אינו נשק מדויק ופצצת אוויר רגילה במשקל טון חומר נפץ משיגה אפקט הרבה יותר הרסני. ממעקב אחרי ירי הסקאדים התברר שאנשי הצבא הסורי כיוונו אותם לעבר מחנות צבא ומתקנים חיוניים של המשטר באזור חומס וחלב, שהמורדים התקיפו או שכבר השתלטו עליהם. הסקאדים לא נורו, כפי שטענו המורדים, לעבר אוכלוסייה אזרחית. שיגורם מאזור דמשק נועד ככל הנראה להפחיד את המורדים, להניסם ממחנות הצבא שהשתלטו עליהם, ולהרוס את הציוד שהצבא הסורי השאיר מאחור, בעיקר טילי נ"מ. שיגור הסקאדים איפשר להשיג יעדים אלה מבלי לסכן מטוסים של חיל האוויר הסורי בירי טילי נ"מ מהקרקע. (בידי המורדים יש טילים כאלה שסופקו להם על-ידי סעודיה וקטאר וגם אלו שתפסו מהצבא הסורי. אגב, אסד הקפיד לשגר רק טילי סקאד מדגם B המיושן שהטווח שלהם כ-300 ק"מ. את הטילים המתקדמים יותר, המדויקים יותר ובעלי טווח ארוך יותר, סקאד C ו-D, הוא שומר עדיין ליום פקודה.
לפי שעה אסד חושש מתגובה צבאית של נאט"ו ואולי גם של ישראל שתפורר סופית את אחיזתו בשלטון, אם יפעיל גזים קטלניים נגד עמו או נגד שכניו. הוא מסוגל אמנם להשתמש בגזים הרעילים כמעשה ייאוש ונקם רגע לפני הקץ, אך לדעת מומחים ההסתברות שזה יקרה אינה גדולה. לעומת זאת, האפשרות שנשק כימי ייפול לידי קבוצת מורדים המשתייכת לארגון טרור איסלאמי קיצוני (סוני) שהתבססה בסוריה, היא אפשרות ריאלית דווקא אחרי נפילת משטר אסד ולא כל עוד הוא נאבק על שרידותו.
באותה מידה מדירה שינה מעיני הקהילה הבין לאומית האפשרות שהמיעוט העלאווי הנואש יעשה שימוש בנשק כימי כדי להכריח את הקהילה הבין לאומית להתערב לטובתו ולהצילו מטבח.
הלקח מאפגניסטן: פרפורי גסיסה ארוכים
סביר בהחלט להעריך שנפילתו של משטר אסד לא תשים קץ למרחץ הדמים המתנהל כעת בסוריה. לפי כל הסימנים, כמו באפגניסטן לפני עשרים שנה כך גם כעת בסוריה, מלחמת השבטים והמיעוטים האתניים והדתיים אלה באלה רק תואץ אחרי נפילת המשטר והתפוררות צבאו. מכאן שאין לדעת לידי מי ייפול הארסנל האדיר של נשק קונבנציונלי מכל הסוגים, וכאלף טון חומרי לחימה כימיים שאסד מחזיק בהם כעת ואיזה שימוש ייעשה בהם.
במערב ובישראל רווחת ההערכה בקרב גורמים מקצועיים כי אסד למעשה איבד את השלטון בארצו, אך הוא יכול עדיין למשוך את מלחמת ההישרדות שלו עוד זמן מה. כדאי לזכור בהקשר זה שהמשטר הקומוניסטי באפגניסטן שרד על כנו שלוש שנים אחרי שהצבא הסובייטי שתמך בו יצא/ברח משטח אפגניסטן וחזר לרוסיה. נג'יבוללה, השליט הקומוניסטי האפגני וצבאו שלטו רק בחלק זעיר מהערים במדינה,
אך החזיקו מעמד למרות שצבאם היה חלש בהרבה מהצבא הסורי כיום ומצויד הרבה פחות טוב ממנו. המורדים האפגנים היו חזקים יותר ומלוכדים יותר באותו זמן מאשר ארגוני האופוזיציה הסורית כיום. המסקנה - פרפורי הגסיסה של המשטר הסורי הנוכחי עלולים להיות ארוכים אך הוא יתמוטט בסופו של דבר.
אז יגיע הזמן לבחון את התוצאות - וגם זה לאור לקחי אפגניסטן: האם סוריה תישאר מדינה ריבונית אחת בגבולותיה הנוכחיים או שתתפרק לשתים או שלוש מדינות אתניות; ואם סוריה תשאר פורמאלית מדינה אחת שבירתה דמשק (כמו אפגניסטן שבירתה נשארה קאבול) – האם המשטר החדש שיקום בחסות המערב, טורקיה, סעודיה וקטאר, ישלוט רק בדמשק וסביבתה ובחלב או שישלוט גם בפריפריה, כלומר באזורים הכפריים. המשטר האפגני הנוכחי בקושי שולט בקאבול ובכמה ערים בדרום, וגם זה רק מפני שהוא נשען על כידוני האמריקנים ונאט"ו. סוגיה שלישית היא האם האיסלאם הרדיקאלי הפוליטי (אחים מוסלמים וסלפים) ישלוט בסוריה כמו הטאליבן בשעתו באפגניסטן או שבסוריה בעלת המסורת החילונית ארוכת השנים יקום משטר חילוני וליברלי. השאלה האחרונה - האם האיסלאמיסטים מהאסכולה של אל קאעידה, אנשי הג'יהאד העולמי, יתבססו בסוריה כשם שהתבססו באפגניסטן בחסות הטאליבן ומשם יתחילו לפגע במדינות האזור.
לפנייה לכתב/ת 
