תן לי בעבוע בועה: 12 תוססים מומלצים

הו, כמה אנחנו שמחים כשעולה ומגיע חודש דצמבר! הסיבה נעוצה בראש ובראשונה בבועות. אחד מאיתנו אוהב שמפניה נורא ואילו אחת מאיתנו, במחילה, אוהבת טעמים פשוטים שבעיקר מתחברים מייד. מה שכן, את הלמברוסקואים הזולים ממש ואת הקאוות שנמכרות במחיר שקצת יותר גבוה מסודה, אלו העמוסות גופרית לעייפה, היא לא יכולה לשאת.

עוד בערוץ האוכל

שמפניה להמונים: הכל על שמפניה

איזה מין חמין: המדריך המלא להכנת חמין ביתי

קמה בשביל הלקוחות בארבע בבוקר: קפה דבורה

לרגל השנה החדשה, בחרנו, יחד ובנפרד, 12 מבעבעים מצוינים מהמבחר הרחב שניתן למצוא בשווקים לפני הסילבסטר.

מחכים לדצמבר בזכותם. יינות מבעבעים(צילום: shutterstock)

6 מהם מלכותיים ומיוחדים, מבצירים מיוחדים ומיקבי עילית מחבל שמפאן. 6 נוספים הם יינות מבעבעים מעולים ומשתלמים מרחבי העולם. נסו אחד מהם ולא תתחרטו.

הצעה קטנה מאיתנו: אל תתקמצנו בסילבסטר. שווה להשתדרג לרגל המאורע ולהשקיע קצת יותר במבעבע איתו תפתחו את השנה החדשה, כי מי ששותה טוב בסילבסטר - ישתה טוב כל השנה.

6 מבעבעים בפחות מ-100 שקלים

השנה חל שיפור משמעותי במגוון הקאוות האיכותיות. הקאווה היבשה והפריכה של פאוסטינו שמגיעה מחבל ריוחה ולא מקטלוניה כמנהג רבות מהקאוות שעולות ארצה היא אחת כזו, מינרלית ואלגנטית שכמותה. שתינו ומצמצנו בהנאה. מבעבע נעים, שעושה חשק לעוד. 50 שקלים ראויים.

גם בגזרת המבעבעים אני מאד אוהבת רוזה. מרטיני, שידועים בדרך כלל בזכות יינות הוורמוט שלהם, יצרו מבעבע איטלקי שהוא שילוב של זני הענבים ברשטו, מלוואזיה ומוסקט המככבים באזורי היין של פיימונט וונציה. התוצאה: רוזה מבעבע שהוא מאוזן ונעים, פירותי אבל פריך. הצבע מקסים, הארומות הדריות וגם אפרסק וסיגליות מורגשים מאד. כיף גדול.

אם אתם נמנים על חובבי המבעבעים המתקתקים או רוצים לפנק בקינוחים שווים ליד, נסו את המרטיני אסטי שכולו ענבי מוסקט. פרחוני חנפן ן כיף גדול . 65 שקלים. כשר.

המבעבע של תבור קרוי על שם גובהו של ההר. הוא הופק בעיקר משרדונה אבל גם מ- 20% ענבי קברנה סוביניון ונגיש מאד דווקא בגלל העדר פריכות ויובש על החיך.

העיצוב הישראלי גם הוא מרשים ומוסיף לחווייה. גאווה ישראלית ויין מבעבע מעולה למי שרוצה להתקדם מהקאוות הזולות. 55 שקלים. כשר.

(צילום: רני לוריא)

פרוסקו איטלקי אלגנטי ומקסים, בצבע קש זהוב שמרענן בירקרקות נעימה. אהבנו את הארומות הפרחוניות ואת היבש יבש הזה בחיך. עוד הוכחה שיש עולם שלם לפני השמפניות. 83 שקלים מוצדקים.

הקאווה הזו עוברת יישון למשך 24 חודשים, במהלכם הבקבוקים עוברים תהליך ידני של סיבובה והטייה ממצב אפקי לאנכי, בכדי שהמשקעים יצטברו בצוואר הבקבוק וייפרדו מהיין. התוצאה: מבעבע יבש מאד, מרווה, ששווה כל שקל מ-89 שקלים שמבקשים עליו.

הפתעה! הברוט רוזה הוא מבעבע מקסים קומוניקטיבי ונגיש, שעשוי מהרכב מנצח של שרדונה, קולומברד וסירה. רוב היין תסס במיכלי נירוסטה, כנהוג אבל 10% תסס בחביות צרפתיות חדשות, והמורכבות הרכבה מודגשת.

לאחר תסיסה שנייה, התיישן עוד 3 חודשים על השמרים והתוצאה פירותית, מאוזנת ויש אפילו זכר לבריוש קלוי. אהבנו מאד והוא ניצח רבים וגדולים ממנו בטעימה. 59 שקלים. כשר.

(צילום: יקיס קדרון )

6 שמפניות מיוחדות

עם כל הכבוד לכל התַסַסים האלה שמכינים ברחבי העולם, עוד לא נולד המבעבע שלא ייכנס לחרדת ביצוע למשמע המילה שמפניה.

על ההבדלים בטעמים ועל העונג שבלגימת המשקה המלכותי סיפרנו בהרחבה ממש לא מזמן . כעת רק נקצר ונאמר שאין שכרות מופלאה מזו של מלכת המבעבעים, מלאת תשוקה ויצרים.

ולעניינינו. לקראת הסילבסטר התרנו כל רסן ובחנו שמפניות מיוחדות. המחירים לא שווים לכל נפש, רחוק מכך. ועדיין, המבצעים הרבים שבשוק הורידו את המחירים של רבות מהן, לפעמים גם במחצית המחיר וניתן למצוא מותגים ובצירים מופתיים במחיר שנמוך משמעותית מזה של השנים הקודמות. מי שיכול ומעוניין להשקיע בשמפניות מיוחדות - הסילבסטר הוא בהחלט הזמן לעשות את זה.

יקבים עלומים במחוז שמפאן מנפקים לעיתים שמפניות טובות וזולות. אבל על כל מחט, יש ערימה של שחת, כלומר - שפע של שמפניות משמימות פחד. את יקב דה סאסי לא הכרנו לפני הטעימה והבקבוק האפרורי היה רחוק מלנבא טובות. אבל לגימה אחת מהשמפניה הנהדרת הזו הספיקה לנו כדי שנבלע את התרבוש ונתענג על כל שלוק.

בית דה סאסי הוא בית שמפניה ותיק ולא גדול, שמצוי כיום בבעלות יהודית ומנפק שמפניות כשרות. יחד עם בית "פומרי" ובית "לוראן פרייה" הוא אחראי על נתח גדול בשוק השמפניות הכשרות בעולם.

זו השמפניה שמגישים במחלקת העסקים של חברת התעופה לופטהנזה ובארץ ניתן למצוא אותה במגוון מצומצם של חנויות, במסעדת "2C" הכשרה וגם במסעדת מול-ים היוקרתית. מעוז השמפניות הידוע שבנמל תל אביב בחר בה לתפריט לא בכדי - שמפניית הגראן קרו שלגמנו הייתה לא פחות ממופלאה, מאוזנת ואלגנטית מאד, עם תווים מודגשים של שמרים וטעמים מינרליים עדינים. בשתי מילים: דוז פואה.

מחיר: 300 שקלים. כשר.

בית פומרי  נחשב לאורך מרבית המאה ה-20 לאחד הבתים היוקרתיים בחבל עד שסר עם הזמן חנו. הוא נקנה ונמכר ושוב נקנה ונמכר וכעת הוחלט לייצר כאן שמפניות בסגנון שאיפיין כאן את הייצור בשנות הזהב של היקב - לפני 50-60 שנה.

2004 נחשבה לשנה טובה באזור הגידול הספציפי של פומרי בתוך חבל שמפאן. הבציר ניפק ענבים שיצרו שמפניה עם טעם מודגש של פירות ירוקים וארומה חזקה של תפוחי עץ. החתימה המיוחדת של הבית - טעם עז יחסית לז'אנר וסיומת מרירה משהו - נשמרה אף היא בהצלחה. זהו לא היין הכי נגיש ברשימה ועדיין - הוא מעניק תמורה טובה לכסף למי שמחפש משהו קצת שונה. שיעור כיפי במיוחד בהיסטוריה? בהחלט.

מחיר: 422 שקלים

שמפניות ורודות הן אושר צרוף. צרוף עד כדי כך שלפעמים זה מרגיש כאילו הן ממש קופצות באקסטזה מטורללת מהבקבוק אל הכוס.

אישית, דעתנו היא שהחיים האלה קשים מדי מכדי שיהיה לנו כוח לכל האושר המעיק הזה. לכן על פי רוב, אנחנו מעדיפים לגלגל עיניים למראיהן ולהתקדם מהר מהר לכיוון שמפניות הברוט במדף היינות.

יוצאת מן הכלל היא שמפנייה הרוזה המעולה של לורן פרייה. גם כשרה, גם מהודרת וגם נהנית מארומות מופלאות של פטל ופירות יער. בגזרת ה-NV (כלומר שמפניות ללא שנת בציר), היא ללא ספק אחת משמפניות הרוזה הטובות שניתן למצוא בישראל ועושה לרבות מהשמפניות הורודות היקרות יותר בית ספר.

ההפתעה הגדולה של הטעימה בגרסה הורודה הייתה דווקא שמפניית הרוזה משנת בציר 2003 של מואט ושנדון. ניחוח חזק של אשכוליות אדומות, חמיצות מאוזנת וסיומת עם קורטוב מתיקות עדינה השתלבו יחדיו לשמפניה יוצאת דופן באופייה ונגישה מאד בטעמיה, שהיינו בהחלט שמחים לפתוח על בסיס יומיומי ברגע שנזכה בלוטו. מומלצת בחום. חובבי הז'אנר - לא לפספס.

מחיר: 349 שקלים כל אחת

בית שמפניה ותיק, מוערך ונחשב, שלאחרונה מגביר נוכחות במסעדות עילית ברחבי העולם. שמפניית הנון וינטג' של היידסיק היא מהפרחוניות שמבין השמפניות שטעמנו השנה ונהנית מחן אפלולי, שמאפיין בדרך כלל שמפניות על בסיס ענבים לבנים (כלומר: שמפניית בלאן דה בלאן).

הטעם חמצמץ משהו ומזכיר פירות יער מתוקים פחות כחמוציות. יש גם נוכחות עדינה ונעימה של ניחוחות מאפה וסיומת ארוכה יחסית והדורה.

מחיר: 399 שקלים

מואט שאנדון וו קליקו הם הבתים הגדולים והמוכרים במחוז שמפאן. אבל בליגת שמפניות האיכות, שאהובות על מביני העניין, בילקאר סלמון היא זו שמוליכה בשנים האחרונות את צמרת הטבלה.

הברוט נון-וינטג' של היקב הזה, הנחשב במימדי שמפאן ליקב בוטיק, הוא קודם כל המתנה המושלמת למסיבת הסילבסטר למי שתופס מעצמו באמת מבין עניין. ומה תגידו על הטעם למארחיכם המפונפנים? שמתחת למעטה המהוגן מסתתרת שמפניה פרועה ולא רגילה, עם טעם רענן וחד ונוכחות בולטת של ארומת תפוחים ואגסים נעימה. שתו עכשיו בהנאה או ישנו במקרר יינות עד עשור.

מחיר: 415 שקלים

(צילום: אילן נחון )

שמפניית בלאן דה בלאן, העשויה אך ורק מענבי יין לבן, היא כמו סרט של דייויד לינץ'. מורכבת ואלגנטית אבל בראש ובראשונה אפלה מאד, בצורה שמצליחה לרגש יוצא דופן.

הנאה משמפניה שכזו היא נרכשת. צריך לטעום כמה סוגי שמפניות בלאן דה בלאן כדי להבחין בניואנסים ולהעריך את המורכבות. מי שכבר לגם מבעבע אחד או שניים בחייו שהם לבנים מלבנים, ימצא ששמפניית הבלאן דה בלאן של רינאר היא אחת מהטובות מסוגה.

לא בכדי מובילי דעת קהל נשבעים בשמה - הניחוחות כאן פירותיים-פרחוניים והטעם רענן מאד וניחן בכשרון המלהטט להשתנות בפה מלגימה ללגימה. תענוג צרוף.

מחיר: 499 שקלים